בעקבות לחץ ציבורי למינוי ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי השבעה באוקטובר, החליטה ממשלת ישראל במסגרת החלטה 3503, לקבוע הרכב שרים שיגבש את הנושאים שיכללו בוועדת החקירה, בתחילה נקבע שבראש הצוות ישב שר המשפטים יריב לוין, אך לאחרונה הצהיר ראש הממשלה שבכוונתו לשבת בראש הצוות ובצוות יכללו השרים: בן גביר, סמוטריץ, אלקין, דיכטר,גמליאל, שיקלי וסטרוק.
על פי חוק ועדות חקירה, אכן, בסמכות הממשלה לקבוע את מנדט הוועדה, אך הסמכות ניתנה לצורך בחינה אפקטיבית ונכונה של האירוע הנחקר והתהליכים שקדמו לו ותרמו לכשלים הספציפיים הנחקרים.
התכלית הראשית בכל תחקיר אירוע כשל, היא בראש ובראשונה להבין איפה טעינו, מה צריך לתקן וכל זאת מתוך מטרה שתקלה מסוג זה או דומה, לא תחזור בעתיד. התכלית המשנית היא, להבין מי כשל, מהן הסיבות להתנהלותו, האם התרשל ורק בסוף, האם יש לקבוע מסקנות אישיות לגבי עתידו.
לאחרונה אנו עדים להתבטאויות של שרים מתוך ההרכב שיגידיר את המנדט, התבטאויות שמדברות על הצורך ללכת שנים רבות לאחור, על מנת להבין את התהליכים שהביאו למחדל הגדול ביותר שידע העם היהודי מאז השואה.
יש האומרים שצריך ללכת ולבדוק את ההשפעה של עסקת שליט מ-2011 ,יש הטוענים שצריך לבדוק את ההתנתקות ב-2005 היו גם כאלו שהרחיקו עד הסכם אוסלו ב-1993.
רה"מ הצהיר בדיון הממשלה על המנדט כי "צריך לבדוק את קבלת ההחלטות מאוסלו עד הסרבנות ברפורמה, גם את מערכת המשפט".
לבחון את הסכם השלום עם מצרים בשנת 1979 וזהו
אם רוצים להמשיך בקו הזה, שתכליתו להרחיב את תקופת הבדיקה ובכך להאריך את משך תקופת דיוני הוועדה ובין היתר למסמס את ליבת החקירה ולהופכה לוועדת חפירה, אז אני מציע, בציניות, לבחון את הסכם השלום עם מצרים בשנת 1979 ולנסות להבין למה ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל לא הציב אוליטימטום לנשיא מצרים סאדאת או לנשיא ארה"ב ג'ימי קרטר, למה ויתר למצרים בשיחות קמפ דיויד ואנו מצאנו את עצמנו עם הבעיה העזתית?
סוגיית מינוי חברי הוועדה הפכה לסוגיה במחלוקת שקורעת את הם, כאשר הממשלה מנסה לקדם ועדה לאומית באמצעות חוק ח"כ קלנר ובעוד האופוזיציה דורשת ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק ועדות חקירה שמשמעותו שנשיא בית המשפט העליון ממנה את חברי הוועדה.
לכן אני מציע, כמו במדינות רבות בעולם שמשתמשים בכלי "משאל עם" בסוגיות מהותיות שהציבור חלוק בהם וראינו את באירופה בסוגיות של הצטרפות לאיחוד, בבריטניה בפרישה מהאיחוד ובנושאים נוספים, לקיים "משאל העם"
אמנם יש בקאולציה כאלו שלא יתמכו בוועדת החיקרה שמציעה הממשלה, כמו השר אלקין וישנם יוזמות אזרחיות כמו "שובר שיוויון" שמציעים פורום ארבעה, נציג ממשלה, נציג קואלציה, נציג אופוזיציה ונציג בית המשפט העליון, פורום שלדעתי לא יגיע להסכמות.
לכן אני מציע, כמו במדינות רבות בעולם שמשתמשים בכלי "משאל עם" בסוגיות מהותיות שהציבור חלוק בהם וראינו את באירופה בסוגיות של הצטרפות לאיחוד, בבריטניה בפרישה מהאיחוד ובנושאים נוספים, לקיים "משאל העם".
על מנת לייצר לגיטימציה לכל ועדה שתוקם, קיימת חשיבות להכרעה שמשקפת את רצון מרבית הציבור. לכן אני מציע לקדם "משאל עם" מהיר ולתת לציבור לבחור בין שתי החלופות המוצעות:
האם את תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית כמצוין בחוק?
האם אתה תומך בהקמת ועדת חקירה לאומית שמקדמת הממשלה?
לגבי הסוגיות לבדיקה, יש לבחון בוועדה, את הסוגיות הבאות:
מודיעין - איך גובשה התפישה השגויה שחמאס מורתע, איך הופתענו, למה לא היו לנו מקורות יומינט,איך כשלו מערכי התרעה, למה לא התקיימו דיוני איפכא מיסתברא, מדוע נסגרו מערכים ייעודיים שתכליתם היתה לייצר מודיעין על חמאס ועוד.
מערך ההגנה - מדוע צמצמנו את סדר גודל הכוחות לאורך הגבול, תפישת ההישענות על טכנולוגיות, כמה תרגולים על פלישה קרקעית בוצעו, האם תורות הלחימה הותאמו לאיום שנבנה, איך קרס מערך הפיקוד והשליטה.
ניהול הקרב ב-48 שעות הראשונות- איך נוהל הכאוס ביממה הראשונה באוגדת עזה, פיקוד דרום, חיל האוויר וחטיבת המבצעים ומדוע לא היתה תמונת מצב סדורה באף אחת מהמפקדות.
גיוס וכוננות - איך נוהל מערך הגיוס והשליטה במערכי מילואים, מדוע היו פערי ציוד וזיווד למערכי המילואים, האם בוצע ניצול אפקטיבי בשעות הראשונות.
בממשק בין הדרג הביטחוני לדרגים המדיניים, יש לבחון:
אסטרטגיית ישראל מול חמאס - נכס למול נטל, שימור השלטון למול נסיון להחלפתו.
מהו המנגנון לקבלת החלטות במקרים של מחלוקת בין הדרג הביטחוני לדרג המדיני.
דורון הדרהאם קיימת מערכת בקרה לאתגור תפיסות וקונספציות מערכתיות ואם כן למה לא פעלה.
האם קיים מערך לתרגול וסימולציות לתרחישי קיצון והאם תורגל תרחיש מסוג זה.
המשא ומתן להשבת החטופים - אני חושב שיש לתחקר גם את תהליך המשא ומתן בשנתיים האחרונות, על מנת להבין את הכשלים, הטעויות והתובנות בסוגיה מורכבת זאת.
אל"מ במיל' דורון הדר, לשעבר מפקד יחידת המשא ומתן המטכ"לי
