בצה"ל הודיעו ליו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט כי בעוד כשבועיים צפויה להיות מאושרת פקודת המטכ"ל שתעגן את תנאי החרדים בצבא ואת ההתאמות המתבצעות עבורם במסגרות הייעודיות. בצה"ל מצפים כי עיגון ההתאמות בפקודה מטכ"לית יהווה נקודה משמעותית בבניית אמון עם הציבור החרדי, בצל חששות הרבנים.
אחרי הקמת חטיבת החשמונאים, וכן מסלולים נוספים המיועדים להרחבת מעגל המתגייסים מהחברה החרדית - רבנים העלו את החשש שהתנאים לא יחזיקו מעמד בחילופי פיקוד או שינויים בצבא. בצה"ל מצפים כאמור שעיגון התנאים המותאמים לחרדים יאפשר את בניית האמון ויוכיח כוונות אמיתיות לקיים מסגרות מותאמות עבור חרדים. גם בקרב מי שעוסקים בשילוב בצבא מתוך החברה החרדית רואים במהלך שובר שוויון מרכזי.
לפני שלושה שבועות, ביסמוט שיגר מכתב לראש אגף כוח אדם בצה"ל, אלוף דדו בר כליפא, שבו דרש כי הצבא ישלים את פקודת המטכ"ל שנועדה לעגן את תנאי המשרתים החרדים בצה"ל - כמו בסיסים ללא נשים, ועדת רבנים שתפקח על התנאים ושעות לימוד תורה בלו"ז. לדברי ביסמוט, אי-קידום ההצעה המתגבשת מזה זמן רב מקשה על קידום החוק.
הפקודה המתגבשת יחד עם רבנים המלווים צעירים חרדים שהתגייסו תקבע כי בבסיסי המסלולים החרדים יהיו גברים בלבד, הפיקוד הישיר של החיילים יהיה ממפקדים דתיים בלבד. זמני לימוד תורה יקבעו בלו"ז, בשבת ניתן יהיה ללבוש בגדי שבת אזרחיים, וכן ועדת רבנים תפקח על שמירת התנאים לחרדים.
הרב משה מאיה, זקן מועצת חכמי התורה של ש"ס, הבהיר בעבר את עמדתו בנושא גיוס החרדים: "אם ייקבע בפקודת מטכ"ל הסדר ברור המבטיח שמירת שבת, קדושה וטהרה – אין מניעה עקרונית שצעירים שאינם לומדים יתנדבו לשירות צבאי".
הדיון על הגדרת מיהו חרדי בוועדה
בתוך כך, ועדת חוץ וביטחון דנה היום בהגדרה מיהו חרדי. לפי הנוסח הנוכחי שהציע ביסמוט, כדי להיחשב כחרדי לעניין החוק והיעדים, יספיקו שנתיים במוסד חרדי בגיל תיכון. במהלך הדיון הציעה יועמ"שית הוועדה להגדיר כחרדי את מי שהיה במוסד חינוך חרדי במשך שלוש שנים מתוך ארבע, בגילאי 14-18, או שנתיים במהלך לימודיו בכיתות י"א, י"ב.
נציג צה"ל, שי טייב, ציין בנוגע להגדרה כי "אם ההבדל איננו דרמטי, יש ערך ממשי בשימור ההגדרה הקיימת, משום שהיא מאפשרת רציפות ומעקב אחרי הנתונים לאורך השנים". נציגת משרד החינוך, עו"ד מרים גראזי רוזנבאום, הוסיפה כי "המידע, בהתאם להגדרות שייקבעו בחוק, יועבר בצורה מסודרת. באשר לסוגיית הלימודים בגילאי 14-18, זו למעשה ההגדרה שהייתה נהוגה עד היום".
גם נציג משרד הביטחון קובי בליטשטיין אמר כי לעמדתו יש להותיר את ההגדרה הנוכחית, והסביר: "ההגדרה הזו יוצרת איזון: חרדי שלמד שנתיים בגילאי 14-18 ויצא בשאלה עדיין נספר כחרדי, ולעומת זאת צעיר שחזר בתשובה בגיל 18 ומתגייס, לא ייספר כחרדי".
עוד אמר: "מעבר לכך, יש כאן שני טעמים נוספים: הראשון, שמירה על רציפות והשוואתיות בין השנים, כפי שציין גם שי טייב; והשני התאמה להגדרות הנהוגות גם בנציבות שירות המדינה".
ראש ישיבת ההסדר במודיעין הרב אליעזר שנוולד, אלוף-משנה במיל' ואח שכול, הוסיף בדיון כי "יש היגיון בחוק המוצע. גם אם יהיה ניואנס כזה או אחר, החוק הזה הוא כורח המציאות". לדבריו, "אנחנו בחלון זמן היסטורי וצריך לנוע קדימה, והחוק הזה זה לנוע קדימה. הקמתי כמה מסגרות קרביות בצה"ל בחיי, זה קשה ועוד צריך להקים כאלה שיתאימו לחרדים".
עוד אמר כי הוא "שומע כל מיני קולות שמדברים בשם המילואימניקים נגד החוק", והוא סבור כי "יש בזה לא מעט מניעים פוליטיים". הוא הסביר: "הלחץ העיקרי הוא בעיקר בגלל עומס ימי המילואים. חלק מהעומס זה בגלל אלפי הפטורים שנתנו לאורך השנים, ומשם צריך להביא אנשים. להקים מסגרות לציבור החרדי ייקח בין שנה וחצי לשנתיים, ולכן הפתרון המיידי זה למצות את אנשי המילואים שיש ולהחזיר אנשים שפטרו לפני שנים ורוצים לחזור - ויש כאלה".
