היחידות לטיפול נמרץ כללי משמשות עוגן מרכזי בכל אחד מבתי החולים בישראל. הן מעניקות סיוע קריטי בזמן אמת למחלקות השונות ומשמשות לטיפול בחולי טראומה, שבץ מוחי, מחלות מערכת הנשימה, אטם חריף בשריר הלב, מחלות לב איסכמיות, מחלות מעי, מחלות אנדוקריניות ומצבים נוספים שמצריכים טיפול דחוף. בדיקת ynet ו"ידיעות אחרונות" משרטטת תמונת מצב עדכנית באשר למצבן של היחידות הללו, שמאז התפרצות מגפת הקורונה בישראל משמשות עמוד השדרה של בתי החולים במאבקם מול הנגיף, ומאושפזים בהן החולים הקשים והמורכבים ביותר – מה שמשפיע כמובן על יתר החולים.
בישראל יש קצת פחות מ-400 מיטות לטיפול נמרץ כללי, ב-35 מחלקות בבתי החולים השונים. בנוסף, בחלק מבתי החולים קיימות גם מחלקות לטיפול נמרץ ייעודי - לב, כירורגי, נוירוכירורגי, כוויות, וגם טיפול נמרץ לילדים. ישנם בסך הכל 116 מומחים לטיפול נמרץ בישראל, ו-39 מתמחים. רבות מהמחלקות מתמודדות עם תת-תקינה ביחס שבין מספר חברי הצוות הסיעודי לחולה, וכן עם מחסור במיטות ביחס לגודל האוכלוסייה שהן משרתות. את המחיר על כך כולנו משלמים.
סוד ידוע במערכת הבריאות הוא שליחידות הללו מגיע מי שסיכוייו לשרוד הם הגבוהים ביותר. זאת בניגוד ל"חדרים המוגברים" במחלקות הפנימיות, אליהם מופנים חולים מבוגרים יותר, שסיכוייהם לשרוד מראש לרוב נמוכים יותר, ובגלל שהם לא במחלקה הטובה ביותר - הסיכויים קטנים אף יותר. על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2020 רק 23% מהמטופלים ביחידות לטיפול נמרץ היו בני 75 ומעלה, לעומת 54% מהמאושפזים בחדרים המוגברים במחלקות הפנימיות.
סוד גלוי לא פחות הוא שתפעולן של היחידות לטיפול נמרץ יקר במיוחד. הן רק מוציאות כסף, לעומת מחלקות אחרות שמכניסות כסף לבית החולים. זה כמובן בא לידי ביטוי גם בגידול במספר המיטות החדשות במחלקות האלה. בשבע השנים האחרונות נוספו בכל בתי החולים רק 36 מיטות טיפול נמרץ חדשות. 10 מהן נוספו בעקבות פתיחת בית החולים הציבורי אסותא באשדוד. יתר בתי החולים נאלצו להסתפק ב-26 מיטות חדשות בשבע שנים. הגידול באוכלוסייה הצדיק הרבה יותר מזה.
"לטיפול נמרץ כללי מתקבלים חולים שיש להם לפחות מערכת חיים חיונית אחת כושלת - מערכת הנשימה, הלב או הכליות - ולכן הם נמצאים בסכנת מוות", הסביר ד"ר ירון בר-לביא, יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול נמרץ וראש אגף טיפול נמרץ ברמב"ם. "תנאי נוסף להתקבל לטיפול נמרץ הוא שלחולים יש סיכוי החלמה. לא נקבל לטיפול נמרץ מטופל שמראש אנחנו יודעים שגם אם ניתן טיפול מקסימלי הוא ימות. לטיפול נמרץ באים כדי לחיות. לכן אנחנו מראש מקצים את הטיפול הנמרץ לאנשים עם הסיכוי הטוב ביותר לחיות - משום שיש מגבלה, אין בלי סוף מיטות. אם יש חולה במצב סופני אז או שלא מקבלים אותו, או שאם הוא כבר בטיפול נמרץ נוציא אותו כדי לקבל חולה שיש לו סיכוי לחיות".
העידן הנוכחי דרמטי במיוחד ביחידות לטיפול נמרץ, בין היתר משום שחלק גדול מהמאושפזים בהן הם מחלימים מקורונה. המונח "מחלימים" עלול להיות מתעתע - מדובר במטופלים שאמנם כבר אינם חיוביים לקורונה, אך מתמודדים בחלק גדול מהמקרים עם פגיעות קשות ויש צורך בכוח אדם ייעודי לטיפול בהם - על חשבון החולים האחרים. "זה שמישהו הוגדר כמחלים זה לא אומר כלום. הרבה פעמים הם עדיין במצב מאוד קשה שמצריך טיפול נמרץ", הוסיף בר-לביא. "הם יכולים להיות עדיין על אקמו, עם אי-ספיקת כליות או מונשמים במצב קשה. לעיתים, תוך כדי האשפוז הם רוכשים זיהומים חדשים וחיידקיים, ואז הם זקוקים לטיפול נמרץ במשך שבועות או חודשים. באופן נורמלי, משך האשפוז הממוצע של אנשים שאינם מחלימים מקורונה הוא בין שמונה לעשרה ימים. אצל מחלימים מקורונה משך האשפוז הוא שבועות רבים, לעיתים חודשים, והם תופסים את המיטות. כתוצאה מכך הרבה אנשים שהיו אמורים להגיע לטיפול נמרץ בשנתיים האחרונות לא הגיעו אלינו כי לא היה להם מקום".
המרכז הרפואי זיו - מחלקה בתפוסה מלאה
בגלל שיפוצים במרכז הרפואי זיו בצפת, מחלקת טיפול נמרץ לא נמצאת במקומה הקבוע אלא במיקום זמני, וכתוצאה מכך אין כרגע חדר משפחות מסודר. במחלקה יש תשע מיטות, שכולן מלאות. עובדים בה שמונה רופאים ו-28 אחיות. במשמרת בוקר נמצאים כל הרופאים ושמונה אחיות, במשמרת ערב יש שש אחיות ורופא תורן ובמשמרת לילה 3-4 אחיות, רופא וטכנאי תורן.
אורטל בארי מקיבוץ מעיין ברוך נמצאת במחלקה ליד אביה, אורי בארי (76), שמאושפז בפעם השלישית בשל מחלת הריאות COPD. "זו מחלקה מצילת חיים. יש הרבה יחס ואנושיות, גם למטופלים וגם למשפחות", היא אמרה. "אנחנו מרגישים הרבה ביטחון מהיום הראשון פה, ויודעים שאבא בידיים טובות. כשאמרו לנו שמאשפזים אותו בטיפול נמרץ - נשמנו לרווחה".
היא מרוצה מרמת הטיפול ומהציוד. "מרגישים שיש את כל מה שאבא שלי צריך, מכונה שמותאמת לסטטוס הנשימה שלו. גם הצוות נמצא פה נון-סטופ". גם על היחס למשפחות אין לה תלונות. "מהפעם השנייה שהגענו, זכרו אותנו ואותו. זה מאוד מרגש. כל משפחה מקבלת בצהריים עדכון מרופא בכיר".
בית החולים סורוקה: "הצוותים מאוד משפחתיים"
"אנחנו מתפללים שהיא תצא מזה ותחזור לנשום בכוחות עצמה, אנחנו חודשיים פה ורק מחכים שהיא תתעורר", סיפרה פנינה פרץ, שאחותה בת ה-51 מירוחם מורדמת ומונשמת במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים סורוקה בבאר שבע, לאחר שהחלימה מקורונה.
השבוע המחלקה שקטה יחסית. על כיסאות ההמתנה של המשפחות יושבים בודדים, חלקם מתפללים וחלקם פשוט משוחחים בשקט עם השכנים שלהם. "הצוות פה מדהים, מהאחים והאחיות ועד הרופאות והרופאים", אמרה פנינה. "הם עושים את העבודה על הצד הטוב ביותר". אורין אלקבץ, בתה של פנינה, הוסיפה: "הם מדברים וצוחקים איתך, מאוד משפחתיים פה".
לדברי מנהל היחידה לטיפול נמרץ, ד"ר מוטי קליין, "אנחנו יודעים שאנחנו פה לבד ולא יכולים לסמוך על בתי חולים אחרים שייקחו חלק בוויסות האירועים, ולכן אנחנו דורשים מעצמנו להיות מצוינים בכל תחום". בית החולים חולש על כמיליון איש במרחב הדרום, מאשדוד (חולים שהיו זקוקים לאקמו הובאו לסורוקה) ועד עוטף עזה, אשקלון ואילת. אחוזי התפוסה ביחידה בממוצע בשנה רגילה עומדים על 90-95 אחוז.
בית החולים שיבא: "נאלצים לדחות חולים מדי יום"
"הם פשוט מלאכים שנלחמים מסביב לשעון על החיים של הילד שלנו", אמרו זוג הורים שעמדו לצד מיטתו של בנם בן ה-32, מחלים מקורונה שמחובר למכונת אקמו בטיפול נמרץ כללי נשימתי במרכז הרפואי שיבא תל השומר ברמת גן.
"אכן יש 20 מיטות מבחינת התשתית, אולם מה שקובע זה בעיקר מספר אנשי הצוות הרפואי, במיוחד מספר האחיות, ולכן אנחנו קולטים רק 14 חולים", הסביר ד"ר עמיר כהן, רופא במשמרת בטיפול נמרץ אתמול. "יחס הטיפול למאושפז בטיפול נמרץ הוא אחות אחת על כל שני חולים, ומאושפז שמחובר לאקמו זה אחות לחולה בודד. מדי יום אני נאלץ לדחות חולים שרוצים לאשפז אצלנו. בשבת דחיתי חמישה חולים, אתמול ארבעה והיום שניים". לדבריו, "אנחנו בעיצומה של בניית מחלקת טיפול נמרץ שמקווים שתיפתח בשנת 2024, ובה נוכל לקלוט 24 חולים, כולל הצוותים הרפואיים".
ליד אחת ממיטות האשפוז עומדת אם שמלטפת את בנה, המחובר למכונת האקמו. "יש לנו רק דברי שבח ותודה לצוות, ובמיוחד ליעל המנהלת, אישה מדהימה". בעלה הוסיף: "שהפוליטיקאים יבואו לראות בעיניים שלהם את זעקת החולים ובני המשפחות".
בית החולים הדסה: "מרגישים את העייפות"
"המצב מחמיר, אבל הצוות הרפואי כאן מצוין ומקצועי", אמר בעיניים דומעות י', שאשתו מאושפזת במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, אחרי ניתוחים בלב. "רק דבר אחד כאן לא לעניין, הצוותים עובדים בטיפול נמרץ 12 שעות רצוף, ובשעתיים האחרונות אפשר להרגיש את העייפות".
לדבריו, "לפעמים הצוות לא מתנהג בחביבות או בעדינות אלינו ולמטופלת, במיוחד בשעות האחרונות של המשמרת. זה מתבטא בהעלאת טון הדיבור או ביחס לא יפה כלפינו. צריך שרמת האנושיות בקרב כל הצוות לא תיפגע".
בת של מאושפזת אחרת, שנמצאת כבר כמה ימים במחלקה, סיפרה כי היא "מרוצה מאוד מהיחס ומרמת הסדר והניקיון במחלקת טיפול נמרץ", ואף הרעיפה שבחים על עבודת הצוות הרפואי שנמצא 24 שעות במחלקה: "זה נותן מרגוע שיש צוות שדואג ועוטף במקצועיות".
אחת מנשות הצוות הרפואי של טיפול נמרץ סיפרה: "כשיש אירוע גדול, תאונה רבת נפגעים או פיגוע, המחלקה מתמלאת תוך דקות ספורות, ואם יש מי מהמאושפזים שנוכל לשחרר למחלקות אחרות - אנו עושים זאת".
המרכז הרפואי רמב"ם: אין במחלקה מקום לכולם
"בישראל יש רק שליש מכמות מיטות הטיפול הנמרץ הדרושות" - כך אמר ד"ר ירון בר לביא, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ כללי במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ויו"ר האיגוד הישראלי לטיפול נמרץ.
לדבריו, "בבתי החולים בארץ יש בסך הכל 392 מיטות בתקן. מתוכן מופעלות כרגע 320 מיטות, כי השאר בוטלו לצורך העברה לחולי קורונה. כרגע פנויות בכל המדינה רק 36 מיטות, שתיים מהן אצלנו. מבחינת כוח אדם, יש בארץ בסך הכל 116 מומחים בטיפול נמרץ ו-41 מתמחים. בפועל צריך 1,000 מיטות טיפול נמרץ בארץ ולפחות 250 רופאים. המחסור הזה הוא תוצאה של הזנחה של עשרות שנים. האוכלוסייה גדלה בכל שנה בשני אחוזים לפחות, ומספר המיטות לא גדל שנים. לכן, הציבור מקבל טיפול נמרץ בחדרים המוגברים במחלקות פנימיות, כירורגיות וכו'. אין שם צוותי טיפול נמרץ. במחלקות האלה יש שתי אחיות על שישה חולים. בטיפול נמרץ יש אחות על כל שני חולים".
במחלקה פנימית ח' יש עומס של חולים, כולל במסדרון. ד"ר אייל בראון, מנהל המחלקה, הודה: "מדובר בחולים שבכל מקום בעולם היו מאושפזים במחלקות לטיפול נמרץ. מבחינת כוח אדם, התנאים כאן לא מתקרבים לאלה שיש בטיפול נמרץ. זה דבר לא תקין, לא סביר ולא טוב לבריאות החולים".
המרכז הרפואי העמק: "הצוות הכי מסור בעולם"
במחלקת טיפול נמרץ כללי של המרכז הרפואי העמק בעפולה יש שש מיטות - שכולן מלאות. אם היו עוד מיטות, היה מה לעשות בהן: שני חולים שאמורים היו להיות בטיפול נמרץ הופנו למחלקות אחרות בגלל מחסור במקום. בכל משמרת נמצאים במחלקת טיפול נמרץ רופא ושלוש אחיות. רופא נוסף נמצא חצי מהזמן. במחלקה אין טכנאי רפואי.
כרמלה שמעוני (69) מעפולה היא אחת מהמאושפזים הנוכחיים ביחידה לטיפול נמרץ. צינורות יוצאים מהפה, קשה לה לדבר, אבל היא שמחה להגיד כמה מילים: "אני מאושפזת מאתמול בלילה אחרי ניתוח כירורגי שעברתי. שלוש פעמים במהלך הלילה צחצחו לי את השיניים. טיפלו בי ממש כמו שהילדים שלי מטפלים בי. התחושה היא שאני בידיים טובות. זה הצוות הכי מסור בעולם. כשהגעתי לכאן לא יכולתי לנשום, ועכשיו אני כבר מרגישה יותר טוב. הם הצילו לי את החיים. אני לא חושבת שאם אמא של הרופא הייתה מאושפזת כאן אז היא הייתה מקבלת יחס יותר טוב ממה שקיבלתי".
כמו ברוב בתי החולים בארץ, גם בהעמק מאלתרים: יש שם חמש מחלקות פנימיות, עם ארבע עמדות טיפול מוגבר בכל אחת מהן. שלא במפתיע, גם הן תמיד מלאות.
בית החולים איכילוב: "לא התווספו מיטות"
"בשיא היו כאן תשעה מחלימי קורונה, מחצית מהמטופלים, ולא היה לאן לנייד אותם כי הם לא יכולים לשכב בשום מחלקה אחרת", סיפרה איריס ברמן, האחות האחראית של היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב בתל אביב. "רוב המחלימים היו מטופלים עם אקמו והם צורכים יותר עבודה סיעודית. להגיד שזה לא פגע במטופלים אחרים? אני לא יכולה, אבל ניסינו לעבוד בשיקול דעת".
גל הקורונה הרביעי כבר דועך, אבל עד לפני כמה שבועות היה מדובר על אזור מלחמה. מראש מי שמגיע לכאן נבחר בקפידה, אך כשמחלימים מקורונה מאושפזים כאן נותר עוד הרבה פחות מקום לחולים אחרים שצריכים להיות כאן, אך פשוט אין להם מיטות.
למרות העומס הקשה על אחד מבתי החולים הגדולים בישראל, המענה שניתן מהמדינה היה מצומצם. "לא התווספו מיטות טיפול נמרץ בשנים האחרונות", אמר ד"ר נמרוד עדי, מנהל היחידה. "אם התפוסה לא מגיעה ל-100-90 אחוז, לא מוסיפים. אלא שאם נגיע לתפוסה הזו, שיעור התקלות והפישולים יעלה". זהו המלכוד: היחידות רוצות להעניק את הטיפול המיטבי, אך מנגד זכאיות לתוספות רק אם הן מגיעות לקצה גבול היכולת.
"מיטה זה צוות, וגם מבנה. החבר'ה למעלה יודעים את זה", אמר ד"ר עדי. עם זאת, במחלקה מספרים כי במקרים קיצוניים זה מגיע לאחות אחת לשלושה חולים. היו גם מצבים של אחות אחת לארבעה.
המרכז הרפואי מאיר: "עומס כבד, צוות קשוב"
"אבא שוכב כאן במצב קשה. בית החולים מתפקד היטב בעיקר בצד האנושי, והצוותים מגלים הרבה אמפתיה למשפחות", אמרה אישה שמחכה לצד בן זוגה למוצא פיו של ד"ר ניסים יפרח, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים מאיר בכפר סבא.
בכניסה למחלקה מוצב שלט גדול: "כניסה לצוות ומשפחות טיפול נמרץ בלבד". "בטיפול נמרץ חשוב מאוד יחס, מילת המפתח כאן בימים שאנו מלווים את אבא היא סבלנות, ובעיקר הרבה מאוד אנושיות של הצוות הרפואי", אמרה האישה. "את ד"ר יפרח אני יכולה לכנות 'מלאך בלבן' - מסביר, קשוב".
במחלקה יש שני חולי קורונה שמאושפזים במצב קשה, ועשרות ספרי תורה ותהילים בכניסה למחלקה, שם בני המשפחה מתפללים לבשורות טובות. "העומס, כבד אבל הצוות קשוב ובעיקר מגלים אופטימיות ומעדכנים את המשפחות".
בית החולים בילינסון: "יש בעיה של פרטיות"
"היחס והצוות פה מדהימים, אבל יש כאן בעיה של פרטיות", סיפרה אמא של אחת המאושפזות במחלקה לטיפול נמרץ בבית החחולים בילינסון בפתח תקווה. "כשאני נכנסת אני רואה את כולם במצבים שלא בטוח שהם היו מעוניינים בכך".
במחלקת טיפול נמרץ בבילינסון עוד יש כמה מיטות פנויות. מתוך 16, נכון ליום הבדיקה, 10 היו תפוסות, אולם לדברי הצוות הדבר נובע מכך שהחורף עוד לא התחיל. מחוץ למחלקה יש חדר למבקרים וכן מסדרון פנימי עם חלון רחב לחדרי המטופלים, שמאפשר למשפחות לבקר גם את החולים שבבידוד מבלי להיכנס למחלקה.
לרוב החדרים יש וילון בלבד, כשרוב הזמן הוא פתוח. במחלקות הפנימיות בבילינסון ישנם חדרי טיפול מוגבר, אך נכון לעכשיו ניתנים בהם סוגי טיפול שונים. במקרה של מחסור במיטות, החדרים יקלטו גם מאושפזים מטיפול נמרץ.
