יובל (23), סטודנטית לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית בירושלים, עמדה להיכנס לשנת ההכשרה המעשית - השנה הרביעית והאחרונה לתואר - אך בגלל שנכנסה להיריון האוניברסיטה הודיעה לה שהיא תצטרך להקפיא את שנת ההכשרה, וכתוצאה מכך התואר שלה ידחה בשנה שלמה.
יובל, שצפויה ללדת בסוף דצמבר, ביקשה למעשה שתי חלופות מהאוניברסיטה. הראשונה: להתחיל את ההכשרה מוקדם יותר. השנייה - לצאת להפסקה של שלושה שבועות סביב הלידה ולהשלים את השעות החסרות בהמשך שנת ההכשרה. עם זאת, התשובה מהאוניברסיטה הייתה שהדבר לא יתאפשר מכיוון שההכשרה דורשת 13 שבועות רצופים, ובלתי אפשרי לקטוע אותה.
אימה של יובל, אסתי, אמרה כי "היא לא יכולה לבוא עם תינוק. זה ברור גם לנו, אבל היא נתנה לאוניברסיטה כמה אפשרויות. היא כתבה לאוניברסיטה שהיא לא מעוניינת להקפיא את השנה, שחשוב לה להישאר חלק מהמחזור הנוכחי, לסיים את התואר ולגשת למבחן הרישוי יחד עם שאר הסטודנטיות שלמדו איתה. היא אמרה לאוניברסיטה שהיא תחזור תוך שבוע וחצי, אז הם אמרו לה, 'ואיפה תשאירי תינוק בן שבוע?'".
האוניברסיטה העברית
(צילום: OPIS Zagreb / Shutterstock)
המשפחה פנתה לשדולת הנשים, שליוותה אותן בייעוץ משפטי וגם שלחה מכתב לאוניברסיטה, שלאחריו יובל זומנה לוועדת חריגים. עם זאת, בתשובה שנמסרה ליובל נאמר לה כי "אנו מבינות את רצונך להשלים את לימודייך במועדם, ומודעות לכך שדחיית ההכשרה היא מאכזבת עבורך, אך הכשרה זו מחייבת תקופה רציפה של 13 שבועות, המאפשרת קיום תהליכים טיפוליים סדירים, לצד ליווי והדרכה אישיים ואקדמיים במסגרת פרטנית וקבוצתית. לנוכח לוח הזמנים הצפוי סביב הלידה, ובהתחשב בדרישות המקצועיות של ההכשרה הקלינית, לא נמצאה אפשרות לקיים הכשרה העומדת בסטנדרטים הנדרשים בתשפ"ז".
אסתי אמרה כי "היינו בטוחות שהיא יוצאת מהוועדה ומקבלת תשובה חיובית. אני עצמי מיילדת. עשיתי הכשרות תוך כדי היריונות ולידות ותמיד התחשבו, תמיד באו לקראת. אני לא מצליחה להבין מה קורה פה, למה זה שונה בתחום של ריפוי בעיסוק? למה אי אפשר לנסות לראות איך היא תוכל לעשות את זה?".
מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: ״ראשית, אנו מאחלים ליובל לידה קלה, בריאות ושיהיה בשעה טובה. בקשתה נבחנה עוד בטרם פנייתכם באופן פרטני ורגיש, כדי לדון באפשרויות העומדות בפניה. חשוב להבין - הקושי לא נובע מעצם הלידה, אלא מאופייה הייחודי של ההכשרה המעשית בשנה הרביעית בריפוי בעיסוק: מדובר ב-13 שבועות רצופים בסמסטר א', שבהם הסטודנטיות והסטודנטים מתנסים בתהליך טיפולי שלם, מתחילתו ועד סופו, בהתאם לדרישות ההכשרה המקצועית והתקינה המקובלת בישראל ובעולם. הוכח שרצף זה חיוני הן ללמידה הקלינית של הסטודנטים והן לאחריות המקצועית כלפי המטופלים. בית הספר ימשיך ללוות את יובל באופן אישי, ויסייע לה לבנות מסלול המשך מתאים שיאפשר לה להשלים את ההכשרה במועד האפשרי הבא״.
