תוך שעות ספורות הוצתו שלשום (שלישי) משרדי מכון הטיהור בצפת וטרקטור באזור התעשייה צח"ר הסמוך לראש פינה. זו הפעם השלישית בחודשים האחרונים שבה מוצת מכון הטיהור, אותו מפעיל תאגיד המים האזורי פלג הגליל.
כך נחתם "יוני החם" בגליל העליון. במהלך החודש האחרון היו בצפת ובסביבותיה, וכן בקריית שמונה, שלושה מקרי הצתה של אוטובוסים. המקרה המוכר מכולם היה הצתת 18 אוטובוסים בתחנה המרכזית בצפת, דבר ששיתק את המתחם במשך שלושה ימים.
13 צפייה בגלריה
הטרקטור שהוצת באזור התעשייה בצפת. הפרוטקשן משתולל
(צילום: דוברות כבאות והצלה מחוז צפון)
רק בשנה האחרונה אירעו בגליל לא פחות מ-17 מקרי הצתה וגרימת נזק למוסדות ציבור, בתי עסק, כלי רכב מסוגים שונים ועוד. המשותף למקרים אלה - ולרבים נוספים שלא תמיד מגיעים לידיעת הציבור - הוא הפרקטיקה העבריינית המכונה בשפה הפלילית "סחיטת דמי חסות" (סד"ח), או בלשון העם - "פרוטקשן". בחלק מהמקרים מדובר היה באירועי ירי, כשרק בנס לא היו נפגעים באירועים הללו. בהצתה אתמול, במכון הטיהור בצפת, ניצלה מהשריפה כלבה שהייתה במקום.
הצתת האוטובוסים בצפת הייתה אחד האירועים הגדולים השנה, אך כמוה גם הצתת כמה כלי רכב שחנו ליד חוות "ורד הגליל" ביולי אשתקד, הצתת מתחם בתי עסק בחצור הגלילית חודש לאחר מכן, הצתת שני מפעלי בטון "רדימיקס" וניסיון להצית מפעל שלישי בחודש פברואר האחרון, והרשימה עוד ארוכה.
בעלי העסקים באזור חיים בפחד. אלו שכבר ספגו את נחת זרועם של ארגוני הסחיטה מסרבים לדבר כדי לא לעלות שוב על הכוונת. "השאירו אותנו לגמרי לבד", הבהיר אחד מהם, ואחר אמר בציניות: "תודה שנזכרתם בנו".
הפחד של בעלי העסקים בא לידי ביטוי גם במיעוט התלונות, וכתוצאה מכך קשה לרשויות להעמיד לדין בעבירות משמעותיות. ב-2017 הצליחה המשטרה להעמיד לדין את ג'ולן הייב מהכפר טובא זנגריה, שהוגדר כראש ארגון פשיעה והואשם בעשרות מקרים של סחיטה דמי חסות. אלא שככל שהתקדם המשפט התברר כי עדים רבים לא ישתפו פעולה עם התביעה, וכתבי האישום התמוססו. בסופו של דבר נידונו הייב ואנשיו לעונשים קלים, כאשר הוא עצמו ריצה לאחר הסדר טיעון פחות משלוש שנות מאסר.
13 צפייה בגלריה
האוטובוסים שנשרפו בתחנה המרכזית בצפת לפני כשלושה שבועות
(צילום: דוברות כבאות והצלה מחוז צפון)
השריפה בתחנה המרכזית בצפת
(צילום: דוברות כבאות והצלה מחוז צפון, מאיר ינקו, עיתון חדש בגליל)
הענישה המקלה, אומרים גורמים משטרתיים, היא אחת הסיבות לחוסר האפקטיביות במלחמה בתופעת הפרוטקשן. בחודש מרץ אשתקד גזר בית המשפט המחוזי בחיפה עונשים קלים במיוחד על שלושה תושבי הכפר ראמה שאיימו על קבלנים שמשתתפים במכרזים. אחד מהם הגיע למכרז להקמת מרכז למורשת הדרוזים ביישוב ג'ת והכריז בפני הנוכחים - אנשי האדריכל וקבלנים - כי המכרז "שייך" למשפחת אבו לטיף מראמה (משפחת פשע מוכרת) - "ומי שיתקרב למכרז מתקרב למשפחה זו". בסופו של דבר העזו רק שלושה קבלנים לגשת למכרז. במסגרת הסדר טיעון הוא נידון ל-14 חודשי מאסר. שניים אחרים, שהגיעו לסיור קבלנים במכרז אחר ואיימו עליהם לבל ייגשו למכרז, נידונו רק לתשעה חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות.
לא רק העונשים הקלים מתסכלים ומקשים על ההתמודדות עם התופעה. הקושי נובע מהעובדה שעבירה של סחיטת דמי חסות קשה להוכחה, בעיקר כשלא מתקיימת בצידה עבירה של סחיטה באיומים. בעלי העסקים פונים לכאורה "מרצונם" לחברות השמירה לאחר שנגרם להם נזק, או על מנת למנוע נזק עתידי. כשחברה קבלנית מתחילה להקים פרויקט באזור גיאוגרפי מסוים היא יודעת שאם לא תפנה ל"חברת השמירה" המקומית - יהיו לכך השלכות.
13 צפייה בגלריה
הבטיח להעביר חוק נגד תופעת הפרוטקשן, אך מאז הוחלט שהכנסת תתפזר. בר-לב
(צילום: דוברות המשטרה)
חברות השמירה פועלות לכאורה על פי חוק, כאשר מי שרשום כבעל החברה הוא אדם ללא עבר פלילי. גם אם מתקיימת עבירה בהפעלת החברה, חוק חברות השמירה לא התעדכן משנת 1972. הענישה על הפעלת חברת שמירה שלא כדין מגוחכת: שנת מאסר או קנס של 10,000 לירות.
בימים אלה הוגשה הצעת חוק "שירותי אבטחה" שהופכת את פעילות גביית דמי החסות, במסווה של חברות שמירה, לעבירה של הלבנת הון. "גביית דמי החסות מגלמת אך ורק עבירה לפי החוק לרישוי שירותי שמירה ותו לא", כתב עודד קם, ראש הצוות הכלכלי בפרקליטות מחוז הצפון, בפנייה לפרקליטות המדינה בנוגע לשינוי החוק. "במצב זה, מתגלה הפרדוקס במלוא עוזו, שכן החוק שבא לעולם במטרה לסייע למגר את הפשיעה המאורגנת ואת דמי החסות המאפיינים אותה - הוא חוק איסור הלבנת הון - אינו נותן כלל מענה לאותה תופעה.
"הוספת העבירות מהחוק לרישוי שירותי שמירה לרשימת עבירות המקור תקבע תג מחיר מתאים יותר לשימוש במאפיין כה בולט בפשיעה המאורגנת בישראל - ענישה של עשר שנות מאסר (עבירת הלבנת הון) לפעולות שנעשות על מנת להסוות את הרכוש שמקורו בדמי חסות. כל זאת, לצד האפשרות ליטול מידי העבריינים את הכספים שגבו כדמי חסות, באמצעות הוראות החילוט בחוק איסור הלבנת הון. החילוט יפגע באופן ישיר בתמריץ העיקרי לאותה התארגנות עבריינית שתכליתה גביית דמי חסות".
הצעת החוק, עם זאת, תקועה בהליך החקיקה יחד עם שאר החוקים שהממשלה הנוכחית לא הספיקה להעביר. בביקורו בצפת לאחר הצתת האוטובוסים, השר לביטחון פנים עמר בר-לב הביע תקווה שהאופוזיציה תסייע בהעברת הצעת החוק, "בלי שיקולים של ימין ושמאל". זה היה לפני ההחלטה לפזר את הכנסת.
עוד לפני שינוי החוק, פועלת המשטרה במטרה להפליל את חברות השמירה בעבירות של הלבנת הון, פעילות שמבוצעת לרוב בסיוע רשות המסים. כך לדוגמה, בחודש מרץ האחרון הוגשו כתבי אישום נגד אנשי "חברת שמירה" מטובא זנגריה וזרזיר, כאשר העבירות המיוחסות להם אינן מתחום הפרוטקשן אלא קבלת דבר במרמה, הלבנת הון, שימוש במסמך מזויף, עבירות בתחום התאגידים ועבירות לפי פקודת מס הכנסה.
במשטרה אומרים כי החלו בתקופה האחרונה לפעול בגלוי גם במהלך מכרזים גדולים, במטרה להגן על משתתפיהם. שוטרים מגיעים לשטח כדי להפגין נוכחות ולהבהיר הן לקבלנים והן לראשי הרשויות שבהן מבוצעים המכרזים - שהם מוגנים. מדובר ביוזמה של מפקד המחוז הצפוני של משטרה, ניצב שמעון לביא.
13 צפייה בגלריה
"מציאות של טרור שמשתולל ברחובות היא בלתי אפשרית". ראש מועצת חצור הגלילית
(צילום: אפי שריר )
ראשי הרשויות, עם זאת, משוכנעים כי במצב הנוכחי רק פעילות של שב"כ תסייע להוציא את עגלת הפרוטקשן מהבוץ. "מציאות של טרור שמשתולל ברחובות היא בלתי אפשרית. הטרור הזה לא פוסח על אף יישוב, והמדינה חייבת להתייצב נחושה מולו ולהכריע אותו", אמר ראש מועצת חצור הגלילית, שמעון סויסה, שבעלי עסקים ביישובו ספגו נזקים כבדים. "אני מלא הערכה למשטרת ישראל, אך יחד עם זאת הסיטואציה בה בעלי העסקים ותושבי חצור הגלילית והאזור חיים ללא ביטחון וחוששים – מדירה שינה מעיניי".
"איך ייתכן שהמדינה החזקה בעלת זרועות התמנון שיודעת לטפל כירורגית בדברים שנמצאים במרחקי עשרות, מאות ואלפי קילומטרים מכאן ולהכריע כל איום על עמנו, אינה מצליחה לנצח את הטרור שקורה כאן בתוך הגליל?", תהה סויסה. "כל בקשתנו היא ביטחון לתושבנו, ושאנשי העסקים יוכלו להתפרנס בכבוד. אני סמוך ובטוח שהפתרון נמצא בהכנסת שב"כ לתמונה. באמצעות המוחות, הכוחות והאמצעים שעומדים לרשותם אני סמוך ובטוח כי כך נשיב את השקט במהרה לגליל".
