לאחר חודשים של שיחות, הצגת רשימות ודיונים אינטנסיביים, סוגיית הקמת הגוף הטכנוקרטי שיעמוד בראש ניהול רצועת עזה חזרה לשולחן השיח המדיני. לפי גורם פלסטיני המעורה בפרטים, מצרים ערכה שיחות עם כל הפלגים הפלסטיניים והגישה רשימה של כ-80 שמות, מחולקת לשתי קבוצות, בהתאם לקווים האדומים שהציבה ישראל. המטרה: להבטיח שכל מי שייבחר - בין אם מקורב לפתח ובין אם לחמאס - יפעל במסגרת ההגבלות שנקבעו מראש.
2 צפייה בגלריה
גורם פלסטיני: מצרים העבירה לישראל 80 שמות לגוף הטכנוקרטי
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein, AP Photo/Jehad Alshrafi, אלכס קולומויסקי, REUTERS/Mahmoud Issa)
הגוף הטכנוקרטי הוא רעיון שקיים כבר חודשים, אך כעת הוא חוזר למרכז הבמה בשל השלב השני של ההסכם והצורך במנגנון ניהולי אזרחי זמני כחלופה שלטונית ברצועת עזה. הוא צפוי להיות מורכב מאנשי מקצוע כדוגמת כלכלנים, רופאים, מהנדסים, בנקאים ומנהלי מערכות - שאינם משתייכים או מזוהים עם פלג או ארגון חמוש כלשהו. מתוקף תפקידו יהיה לנהל את חיי היומיום ברצועה בתחומים כמו בריאות, חינוך, תשתיות ושיקומן - והוא לא אמור לעסוק בפוליטיקה או במאבק מזוין.
הגורם הפלסטיני הדגיש כי עד כה לא התקבלה החלטה סופית לגבי הרכב הגוף הטכנוקרטי - עליו אמורה להסכים ישראל. לאחר שיתבהרו פרטי השלב השני בהסכם, שכוללים בין היתר את סוגיית פירוז הנשק ברצועה, יעסקו הצדדים בהרכב הוועדה הסופי. "הנושא קשור גם לביקורים ולתיאום עם הבית הלבן", הסביר. לפי הערכות, ישראל לא תשיב סופית עד להבהרת כל הפרטים הפתוחים, בדגש על מה שקשור במנגנוני ביטחון ונשק.
גורם המקורב לחמאס טען בשיחה עם ynet כי ארגון הטרור לא מתכוון לכפות מינוי אנשים מסוימים, וכי הוא העמיד רשימה הכוללת "דמויות עצמאיות" לצד גורמים מקורבים ושמות שנחשבים אובייקטיביים. עם זאת, הוא ציין כי מצרים לא אימצה את הצעות חמאס או הרשות הפלסטינית - וגם לא את הרשימות שהוגשו מצד גורמים המזוהים עם המנהיג הפלסטיני לשעבר, שהוגלה לאמירויות, מוחמד דחלאן.
לדבריו, קהיר נשענת כעת למעשה על קשריה הישירים עם גורמים מקומיים ברצועה - ועדות אזרחיות, הנהגות קהילתיות ואנשי מקצוע עצמאיים. בין רשימת השמות שהעלתה מצרים, נמצאות דמויות מתחומי הכלכלה, הבנקאות והחברה האזרחית, שלא היו מזוהות לאורך השנים עם אף אחד מהזרמים הפוליטיים המרכזיים.
2 צפייה בגלריה
חמושי חמאס. "כל עוד חמאס מחזיק בנשק - הוא ישלוט בפועל"
(צילום: רויטרס/REUTERS/Hatem Khaled)
עוד אמר הגורם כי האתגר המרכזי אינו זהות הגורמים שיובילו את הגוף הטכנוקרטי - אלא היכולת שלהם לפעול בשטח. "השאלה היא מי ישתף פעולה - ישראל מצד אחד, וחמאס מצד שני", טען. שכן, גם אם תוקם ועדה אזרחית, כל עוד חמאס מחזיק בנשק, והגוף האזרחי נטול אמצעי ביטחון או כוח אכיפה - ארגון הטרור ימשיך לשלוט בפועל ברצועה. "ללא כוח בינלאומי, נסיגה מוסכמת של ישראל או מנגנון אחר שיטפל בנשק - כל גוף אזרחי שיוקם יהיה חלש", הסביר הגורם.
איש העסקים הפלסטיני-אמריקני בישארה בחבח, ששימש כמתווך בין חמאס לממשל טראמפ, טען אתמול בשיחה עם הערוץ הירדני "אל-ממלכה" כי אפשר לנהל משא ומתן מול חמאס בנושא מסירת הנשק, כדי לעבור לשלב השני של ההסכם, מבלי לאיים על הארגון. לדבריו, כוחות הייצוב הבינלאומיים יהיו אחראים על אבטחת עזה בשלב הבא, והוא צופה כי סוגיות פתוחות ייפתרו אם הממשל האמריקני ייפגש ישירות עם ארגון הטרור.
בחבח ציין כי טראמפ נתן לממשל האמריקני אישור לערוך פגישות שמטרתן לסיים את המלחמה בעזה ולעבור לשלב השני. כמו כן, קטאר, מצרים, איחוד האמירויות, בריטניה, איטליה וגרמניה הסכימו להשתתף במועצת השלום בראשות טראמפ.
עוד ציין איש העסקים כי אין בכוונתו לקבל תפקיד בניהול רצועת עזה, ואמר כי ישראל קיבלה לידיה את הרשימה עם 80 השמות שצפויים להיות חלק מהגוף הטכנוקרטי שינהל את עזה. בין המועמדים הבולטים, לפי הערכתו, נמצא שר הבריאות הפלסטיני מאג'ד אבו-רמדאן, שנחשב למועמד המוביל לעמוד בראשה של הוועדה.
הקמת הגוף הטכנוקרטי ברצועת עזה נותרת כרגע תלויה בפתרון סוגיות ביטחוניות פתוחות, במיוחד נושא הנשק והיכולת של הגוף האזרחי לפעול בשטח. עם זאת, חמאס, מצרים והממשל האמריקני ממשיכים לקדם את התהליך, בתקווה כי השלב השני של ההסכם יוכל להתקדם - ולבסס מנגנון אזרחי חזק יותר בעזה, תחת פיקוח בינלאומי ותיאום הדוק עם ישראל.
