המשבר הנוראי בין ישראל לאוסטרליה הוא חסר תקדים: הממשלה האוסטרלית עוינת את ישראל ואפילו לא טורחת להסתיר זאת, והקהילה היהודית מיואשת וחסרת אונים, כשבכל יום שומעים על גילויי אנטישמיות חדשים.
חמאס מפיץ פרופוגנדה שקרית, והתקשורת שותה בצמא את הפייק-ניוז ומשדרת אותו כעובדה מוגמרת ובדוקה. הטלוויזיה מקרינה את מצוקת הפלסטינים בעזה, ילדים מזי רעב, מאשימה את ישראל בהרעבת אוכלוסייה שלמה - ואפילו תומכי ישראל מתחילים לפקפק בצדקת ישראל אל מול השקרים המופצים ברשתות. במקביל, פוליטיקאים בצרפת, בקנדה, בבריטניה ובאוסטרליה מישרים קו עם הסנטימנט האנטי-ישראלי, ללא חשש מקהל הבוחרים.
במיוחד באוסטרליה, השד יצא מהבקבוק. הממשלה לא עושה דבר כדי לבלום את האנטישמיות. יום לאחר הפגנת ענק נגד ישראל על הגשר האיקוני של סידני הכריז ראש הממשלה אנתוני אלבניזי כי אוסטרליה תכיר במדינה פלסטינית. כהמשך לכך הגיעה שלילת הוויזה לח"כ שמחה רוטמן. שהוזמן על ידי הקהילה היהודית, בטענה שהוא מפיץ שנאה ופילוג - אין דרך יעילה יותר לחסום הסברה ישראלית באוסטרליה מאשר למנוע ביקורים של ישראלים במדינה ולא לאפשר להם להציג את הצד הישראלי. ישראל הגיבה בשלילת אשרת השהייה של דיפלומטים אוסטרלים ברשות הפלסטינית, והואשמה שמדובר במהלך לא מוצדק.
בהמשך לכך, ראש הממשלה נתניהו כתב באנגלית ברשת x - כדי שחס ולילה לא יתרגמו את תגובתו לא נכון - שההיסטוריה תזכור את אלבניזי בזכות מה שהוא: פוליטיקאי חלש, שבגד בישראל ונטש את יהודי אוסטרליה. וכך, יחסי ישראל ואוסטרליה הגיעו לשפל היסטורי.
