אחרי הניצחון הסוחף של מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) בתחילת השבוע בבחירות במדינת המחוז הגרמנית סקסוניה-אנהלט, ייערכו ביום ראשון הקרוב בחירות בשתי מדינות מחוז נוספות בגרמניה. הבחירות המעניינות והצמודות ביותר צפויות בברלין, שהיא גם עיר וגם מדינת מחוז, אלא ששם מי שלפי כל הסקרים צפויה לנצח בגדול היא מפלגת השמאל הקיצוני "די לינקה". מי שעומדת בראשה היא אליף ארלפ בת ה-45, שמוצאה טורקי ושכבר מכונה בגרמניה "ממדאני של ברלין", על שם ראש העיר המוסלמי של ניו יורק זוהראן ממדאני.
גלריה
אליף ארלפ. אחרי ההגירה והאקלים, מפתה בוחרים עם קמפיינים על דיור ויוקר המחיה
(צילום: REUTERS/Axel Schmidt)
נערת פוסטר ש"די לינקה" לא יכלה לבקש יותר ממנה. ארלפ
(צילום: REUTERS/Axel Schmidt)
לפי הסקרים, לבחירות ביום ראשון מגיעה "די לינקה" עם 20.6% תמיכה, שיפור עצום מ-8.4% שקיבלה בבחירות הקודמות. "אלטרנטיבה לגרמניה" מכפילה את כוחה ומגיעה לכמעט 18%, אבל בניגוד לסקסוניה-אנהלט בברלין אין לה סיכוי להגיע לשלטון ובמקום זאת יש סיכוי ממשי לקואליציה של שלוש מפלגות שמאל.
השלוחה של "די לינקה" בברלין למדה את השיעור מההצלחה של המפלגה בבחירות הפדרליות: היא עובדת חזק מאוד ברשתות החברתיות, עוברת דרך מספר ענק של חברים במפלגה מדלת לדלת, ומתרכזת פחות בדברים גלובליים ויותר בנושאים שחשובים לבוחר ונוגעים לכיסו וללבו בצורה ישירה ויום-יומית. לשמאל אכפת מאוד מההגירה וממשבר האקלים, אבל המפלגה הבינה שהבוחרים הללו כבר נמצאים בכיס שלה וניסתה, בהצלחה לא קטנה, לפתות בוחרים אחרים דרך קמפיינים על משבר הדיור ויוקר המחיה.
ארלפ מצטלמת עם תומכים. משפטנית שעבדה באו"ם ועסקה באפליה וגזענות
(צילום: Sean Gallup/Getty Images)
מכיוון שברלין היא גם מדינת מחוז וגם עיר, המנצחת בבחירות לפרלמנט שלה תהיה גם מי שתקבע את ראשות העיר, והמועמדת המובהקת להיכנס לתפקיד היא מנהיגת "די לינקה" בברלין, אליף ארלפ. נדמה שהמפלגה לא יכלה לבקש יותר ממנה כנערת הפוסטר שלה. ארלפ היא בת למהגרים מטורקיה שנסו מארצם בגלל רדיפה פוליטית, למדה עריכת דין ועסקה רבות, כולל בתקופת שירותה באו"ם, בנושאי הגירה, אפליה, גזענות, מבקשי מקלט ושוויון זכויות. קורות החיים של ארלפ, הדרך שבה טיפסה לצמרת והנושאים שבחרה להתמקד בהם כדי לקדם את המפלגה הביאו לה את הכינוי "ממדאני של ברלין", ואחד מהסלוגנים שלה פרט בדיוק על המיתר הזה: "מניו יורק ועד ברלין, השמאל חוזר".
הכרה ב"רצח עם" והתנגדות לחגיגות על 7 באוקטובר
עם זאת, גם כן כמו במקרה של ממדאני בארה"ב, תחת ארלפ התגבר מאוד הגוון האנטישמי והאנטי-ישראלי בתוך "די לינקה", בעיקר אצל צעירי המפלגה. ארלפ ניסתה ללא הצלחה לכבות את השריפות הגדולות שפרצו בעקבות התנהגות חלק מחברי המפלגה, אבל מתברר שבברלין של 2026 גילויים של אנטישמיות לא ממש מבריחים את ציבור הבוחרים.
בראיונות שהיא מעניקה נוהגת ארלפ לספר על הוריה שנמלטו מטורקיה לגרמניה ב-1970, ומציינת כי שניהם היו פעילים באיגוד עובדים ונאלצו לברוח בגלל רדיפה פוליטית שממנה סבלו בעקבות ניסיון הפיכה שאירע שם באותה שנה. היא אומרת שהעבר של הוריה כמתנגדי משטר, המחיר שנאלצו לשלם והיותה בת למהגרים שסבלה מגזענות ואפליה השפיעו מאוד על ההחלטות המקצועיות והפוליטיות שקיבלה, ועל הניסיון שלה להגיע לצמתים מרכזיים של קבלת החלטות שישפיעו על חיי מהגרים ועל אלו הסובלים מאפליה וגזענות, כולל שירות בסוכנות הפליטים של האו"ם.
"בית זה מקום שאנשים גרים בו, לא מכשיר להשגת רווחים". ארלפ
(צילום: Sean Gallup/Getty Images)
הקמפיין של ארלפ משדר את אותו המסר: מלחמה בג'נטריפיקציה של ברלין ומלחמה על כך שגם משפחות מהמעמד הנמוך והבינוני יוכלו להמשיך להתגורר בעיר, בין היתר על ידי הלאמת כרבע מיליון דירות. "בית הוא מקום שבו אנשים גרים", היא הסבירה את המצע, "לא מכשיר להשגת רווחים".
ארלפ חייבת להתנהל בזהירות בכל מה שקשור לנושא הישראלי-פלסטיני ולמלחמה בעזה. המפלגה שלה לוקחת צד ברור בנושא, וביוני אימצה באופן רשמי את הקביעה שישראל מבצעת רצח עם. יחד עם זה יוצאת ארלפ נגד תופעות קיצוניות כמו כנס המפלגה בנויקלן שהסתיים בשירת "מוות לצה"ל", ומקדמת ועדת חקירה פנימית כדי שהמפלגה לא תוכתם באנטישמיות.
מצד שני ארלפ אינה יכולה להזניח את התמיכה החד-צדדית בעזה, בגלל הקול המוסלמי ובגלל הצעירים שתומכים במפלגה והרימו אותה בסקרים, בעיקר בגלל המדיניות האנטי-ישראלית. כך מצאה עצמה ארלפ בימים האחרונים מצטלמת בתמונות לקמפיין עם פעילים שהכריזו כי "תנועת השחרור הפלסטינית לא תסתיים עד שתל-אביב תהיה בידיים פלסטיניות".
בישיבה שהוקלטה הוצע להצדיק את 7 באוקטובר: "זו התנגדות לפרויקט קולוניאלי"
(צילום: Ralf Hirschberger / AFP)
זו לא הסערה היחידה סביב הקו הדק בין אנטישמיות לאנטי-ישראליות שגרמה לחברי המפלגה לעלות שוב ושוב לכותרות. רק הבוקר נחשפה למשל בתחקיר של העיתון "די וולט" הקלטה מישיבה של קבוצת הסולידריות עם הפלסטינים במפלגת "די לינקה" בברלין, ובה שני יוזמי הצעה לתמיכה ב"התנגדות חמושה" הצדיקו את טבח 7 באוקטובר שביצע חמאס. "7 באוקטובר היה מעשה טרור אכזרי? עלינו לומר בבירור: לא, זה היה מעשה התנגדות", נשמע אחד מיוזמי ההצעה, כריסטופר ל', אומר בהקלטה. הוא הוסיף שאין לחשוש שהעמדה תיחשב אנטישמית, וטען כי מדובר בזכות המעוגנת במשפט הבינלאומי, וכי התנגדות ל"פרויקט קולוניאלי התיישבותי" כוללת גם אמצעים חמושים. יוזם ההצעה השני, מוחתשים ב', אמר כי הטענה שמדובר בטרור עולה שוב ושוב: "זה לא טרור, כי זו אלימות של הגנה עצמית, אלימות של המדוכאים", אמר. הצעתם של השניים נדחתה לבסוף.
יצוין כי ההצעה מנוגדת לעמדה הרשמית של הנהגת המפלגה בברלין תחת אליף ארלפ. בהחלטה שקיבלה באוקטובר 2024 נכתב: "הסולידריות שלנו מסתיימת במקום שבו חוגגים את טבח 7 באוקטובר כמעשה התנגדות". ההנהגה הדגישה אז גם את התנגדותה לכל גילוי אנטישמיות. בהחלטה נוספת ממאי השנה הביעה תמיכה הן בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית והן בזכות היהודים בישראל לחיות בביטחון.
סקרים מנבאים הכפלה בכוחה של "די לינקה". ארלפ על שלט בחירות
(צילום: John MACDOUGALL / AFP)
לפי "די וולט", בישיבה השתתף גם הפעיל הפרו-פלסטיני רמסיס כילאני, אף שזמן קצר קודם לכן הוא הורחק מהמפלגה בהחלטת בית הדין הארצי שלה בשל התבטאויות המהללות טרור. הנהגת המפלגה בברלין לא השיבה לשאלות העיתון על הצעדים שנקטה בעקבות הדיון ועל עמדתה ביחס להתבטאויות.
