מלבד ירי בלתי-פוסק מלבנון ליישובי הצפון, שלוש פעמים הלילה (בין רביעי לחמישי) - בסביבות 02:30, 03:00 ו-04:00 - שיגרה איראן טילים לעבר ישראל, שהכניסו מיליונים למרחבים המוגנים בירושלים, גוש דן, השרון, השפלה, העמקים, הבקעה ויהודה ושומרון. כל זאת, חרף ההערכות המוקדמות של ישראל וארצות הברית, שלפיהן בשלב זה כבר אמורה הייתה להיות דעיכה משמעותית ביכולות השיגור האיראניות. אלא שככל הנראה, למרות האזעקות הלילה, היכולת הזו אכן נפגעה משמעותית.
שמי השרון, הלילה
(צילום: רענן בן צור)
הירי מאיראן, הלילה
יו"ר המטות המשולבים של צבא ארה"ב, דן קיין, אמר אתמול כי מספר הטילים הבליסטיים ששיגרה איראן ירד ב-86% מאז היום הראשון ללחימה. דיווחים ממשלתיים מכמה ממדינות המפרץ הפרסי מצביעים גם הם על כך שאיראן צמצמה את התקפות הטילים הבליסטיים שלה. משרד ההגנה של איחוד האמירויות הערביות מסר כי איראן שיגרה 174 טילים בליסטיים לעבר המדינה במהלך שלושת ימי המלחמה הראשונים, אך רק שלושה ב-24 השעות האחרונות.
לפי הערכות, ציד המשגרים והטילים של ישראל וארה"ב אכן הביא לגריעה משמעותית של יכולת השיגורים האיראנית. אם במלחמת איראן הראשונה נורו לעבר ישראל עשרות טילים במקביל בכל מטח, במלחמה הנוכחית עברו האיראנים לשיטה של שיגורים בודדים במטרה להתיש את העורף - וביומיים האחרונים מצמצמים עוד יותר את מספר השיגורים בכל פעם.
כך, האיראנים מצליחים להכניס מיליוני אזרחים שוב ושוב למרחבים המוגנים - כל פעם עם שיגורים בודדים, עד כדי טיל אחד בלבד בכל אזעקה. ההתרעה בכל מקרה מופעלת בשורה ארוכה של יישובים, בין השאר עקב החשש משברי יירוט שעשויים להתפרס על פני שטח נרחב.
בכלל השיגורים הללו הלילה לא היו נפגעים, והדבר כמובן נובע מכך שקל יותר להתמודד עם טיל בודד מאשר עם מטח משולב.
שאלה נוספת היא מדוע נמסרה התרעה מוקדמת גם לתושבים באזורים שבהם לא הופעלה לבסוף אזעקה - למשל בגוש דן, שקיבלו התרעה מקדימה סמוך לשעה 04:00 אך לא שמעו אזעקה לאחר מכן. הסיבה לכך היא שברגע שישראל מזהה שיגור מאיראן, ניתנת התרעה מוקדמת בהתאם למדיניות המחמירה ביותר - אך כשהטיל כבר מתקרב לשטח ישראל, ניתן לקבוע באופן ודאי באיזה אזור הוא ייפול או עד לאן יגיעו שברי היירוט, ורק ביישובים אלו מופעלת האזעקה בפועל.
במקביל, חשוב לציין, ירי הכטב"מים והרקטות מלבנון ליישובי הגליל והגולן נמשך כמעט ללא הפסקה. במקרים של ירי מלבנון אין התרעה מקדימה, וזמן הכניסה למרחבים המוגנים משתנה בהתאם למרחק מהגבול או לזמן הזיהוי של הכטב"ם.
לאיראן יש נשק נוסף בשרוול?
איראן, יש לציין, טוענת כי עדיין לא ירתה את "כל כלי הנשק המתקדמים" שלה - אך מומחים בישראל ובארה"ב מטילים בכך ספק. איראן, ככל הנראה, רומזת באיום לטילים היפרסוניים שהיא טוענת שיש ברשותה - מסוג "פתאח 1" - שמסוגלים כביכול לנוע במהירות הגבוהה פי כמה ממהירות הקול, עם טווח של כ-1,400 קילומטרים. במהירויות גבוהות כל-כך, הטיל עלול להפוך את מערכות ההגנה האוויריות של ישראל וארה"ב לחסרות תועלת; עם זאת, עד כה לא התקבל אימות לכך שאיראן אכן מחזיקה ביכולות הללו.
ב"ניו יורק טיימס" הסבירו בהנאם בן טאלבלו, המנהל הבכיר של תוכנית איראן ב"קרן להגנה על הדמוקרטיות" (FDD), וגם אדמירל וויליאם ג'יי פאלון, מפקד לשעבר בפיקוד המרכז של ארה"ב, כי הטענות של איראן הן לכל הפחות "מוגזמות". לדברי פאלון, "יש להם היסטוריה של להפריז במה שיש להם. אני בספק אם יש להם טילים היפרסוניים אמיתיים רבים, אם בכלל".
איראן וגם החות'ים טענו בעבר שהשתמשו בנשק היפרסוני נגד ישראל, אך בצה"ל שללו זאת. שני המומחים ששוחחו עם ה"טיימס" אמרו כי בכל מקרה, המאמצים להשמיד את טילי ה"פתאח" יקדמו את היעד של שיתוק יכולת הטילים הבליסטיים של איראן. צבא ארה"ב מיקד את תקיפותיו במשגרי טילים ניידים ובמתקנים תת-קרקעיים, שבהם להערכת גורמים רשמיים איראן מאחסנת את הטילים הבליסטיים שלה.
"מה שהאמריקנים והישראלים עושים זה לרדוף אחרי המשגרים בבסיסים האלה", אמר טאלבלו. "בדרך זו, ניתן להכפיל את השפעת המשימה באיראן".
בישראל מעריכים כי ערב המלחמה היו לאיראן יותר מ-2,000 טילים לטווח רחוק, וכי היא תכננה לייצר עד 8,000 כאלה עד שנת 2027.
