ראש הממשלה בנימין נתניהו עודד לכאורה את ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, להעביר כמיליארד דולר שקיבל בחשאי מאיחוד האמירויות לחשבון בבנק ישראל, ואף דרש לקבל עדכון לפני כל פעולה בכסף. כך טוען העיתונאי החוקר האמריקני מתיו קול בספרו החדש, שקטעים ממנו פורסמו אתמול (חמישי) לראשונה במגזין האמריקני "ואניטי פייר". קול הוא עיתונאי ותיק שסיקר במשך יותר משני עשורים את קהילת המודיעין האמריקנית ועבד בין היתר ב-ABC, ב-NBC וב"ניו יורק טיימס".
לפי הפרסום, הכסף, שהועבר לישראל דרך אזרבייג'ן ב-2018, נועד לתועלתו האישית של קושנר והיה חלק ממערך חשבונות חשאיים בהיקף של כשני מיליארד דולר, שמומנו לכאורה בידי שליטי איחוד האמירויות וסעודיה בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ. קושנר מכחיש בתוקף את הטענות וטוען כי מדובר בהמצאות חסרות בסיס שלא גובו בראיות כלשהן.
בספר, שמתבסס על מקורות מודיעיניים ואנשים שלטענת המחבר נחשפו להסדרים החשאיים, נטען נתניהו היה מעורב בניהול אחד החשבונות. מקור שתודרך על פרטי ההסדר סיפר לקול כי נתניהו המליץ לקושנר להפקיד את הכסף בבנק ישראל, באופן שייראה כאילו מדובר בחשבון ממשלתי. בבנק ישראל, יצוין, לא ניתן לפתוח חשבונות פרטיים.
כמו כן, נכתב כי נתניהו גם דרש שקושנר יעדכן אותו לפני ביצוע העברות מהחשבון, והמסרים ביניהם הועברו באמצעות שגריר ארה"ב בישראל דאז, דיוויד פרידמן, שנפגש עם נתניהו לעיתים קרובות. פרידמן מצידו הכחיש כל מעורבות בפרשה. "אני לא יודע שום דבר על הטענות האלה, והטענות הספציפיות הנוגעות לי ולמעורבותי לכאורה במזימה הזאת שקריות במאה אחוז", מסר.
אך בתחקיר נטען כי מטרת ההסדר הייתה להסתיר את הקשר בין הכספים שהעביר נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד לקושנר. מקור נוסף, שלדבריו סייע לקושנר בהעברת הכספים מישראל, טען כי חלק ניכר מהם הועבר בהמשך לחשבונות בנק בקפריסין ומשם ליעדים אחרים.
"טחנון בן זאיד נתן את ההרשאה". קושנר עם אחיו של שליט האמירויות
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ )
הסיפור מתחיל, לפי קול, בסוף 2017, כששירות המודיעין הצבאי של הולנד גילה כי האקרים רוסים הצליחו לחדור לטלפון של קושנר, שכיהן אז כיועץ בכיר בבית הלבן והיה אמון על שורה של מהלכים מדיניים במזרח התיכון. ההולנדים איתרו האקר שפעל בשירות המודיעין הצבאי הרוסי והגיע לבריטניה למשימת ריגול. הם הציבו בפניו ברירה: לשתף עמם פעולה או להיעצר בידי הבריטים ולעמוד לדין באשמת ריגול. הוא בחר לשתף פעולה והעניק להם גישה לשרת סודי של המודיעין הרוסי, שבו גילו צילומי מסך מהאייפון של קושנר. בהמשך הצליחו לחדור אליו בעצמם ולעקוב אחר המתרחש על המסך בזמן השימוש.
לפי הפרסום, אנשי המודיעין ההולנדי הופתעו לגלות שקושנר ניגש באמצעות הטלפון לחשבון בנק בדובאי, שאליו הועברו מאות מיליוני דולרים דרך בנק באזרבייג'ן. החשבון, שכונה בתחקיר "אלפא", נוהל בבנק First Abu Dhabi Bank והיה רשום על שם קרן צדקה אמירתית המקורבת לשלטון. אלא שלקושנר, כך נטען, ניתנה הרשאה לפעול בחשבון ולבצע בו העברות כספים. על פי התחקיר, החל מ-2017 הזרימו אליו סעודיה והאמירויות כ-750 מיליון דולר, שנועדו לממן מהלכים מדיניים ופעולות חשאיות במזרח התיכון.
ההסדר המשולש - והכסף שהועבר לרוצח שכיר לשעבר
מי שהיה מעורב במתן ההרשאה, לפי קול, הוא טחנון בן זאיד, אחיו של שליט האמירויות, שכיהן אז כיו"ר הבנק. החשבון עצמו היה רשום על שם קרן הצדקה "ואטני אל-אמאראת", הממומנת בידי ממשלת האמירויות. מקור בעל היכרות ישירה עם פעילות הקרן טען כי היא שימשה את השלטונות גם להסוואת עסקאות לרכישת נשק ומימון פעילות צבאית ומודיעינית חשאית מחוץ למדינה.
לפי קול, קושנר העביר לכאורה סכומי כסף גדולים מהחשבון בדובאי לכמה גורמים, בהם איש מיליציה, שכיר חרב ואדם ששימש בעבר כרוצח שכיר. המחבר מודה כי בתחילה התקשה להאמין לסיפור.
הכספים, כך נטען, היו חלק מהסדר רחב יותר בין קושנר, בן זאיד ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, שביקשו לקדם שורה של אינטרסים משותפים: בן זאיד ביקש להביא לביטול הסכם הגרעין עם איראן, בן סלמאן רצה לבסס את דרכו לכס המלוכה הסעודי, וקושנר ביקש לגייס את שניהם להפעלת לחץ על הפלסטינים לקבל הסדר שישראל תסכים לו.
לפי מקור שהכיר את ההסדר, קושנר הבטיח לקדם את האינטרסים של האמירויות מול טראמפ בתמורה להשתתפותן במימון, וראה בנורמליזציה עם ישראל דרך לפתיחת אפשרויות עסקיות חדשות באזור. קושנר, כך נטען, הבטיח לבן זאיד לקדם את האינטרסים שלו מול טראמפ בתמורה להשתתפות במימון. לדבריו, שליטי המפרץ ראו בהעברת סכומי העתק השקעה משתלמת בהשפעה על המדיניות האמריקנית. אחת האפשרויות שעלו הייתה לממן באמצעותה אפילו את החומה שטראמפ הבטיח להקים בגבול מקסיקו. התוכנית השאפתנית נזנחה כעבור חודשים אחדים, ובמקומה גובש לפי התחקיר הסדר להעברת סכומים קטנים יותר לחשבונות שקושנר יוכל לפעול באמצעותם.
"גיבש הסדר שחייב את ישראל להגן על האמירויות במתקפה איראנית"
( (AP Photo/Julia Demaree Nikhinson))
ברקע המגעים, לפי קול, עמד גם מצבה הפיננסי של משפחת קושנר. חברת הנדל"ן המשפחתית התמודדה באותה תקופה עם הלוואה של כמיליארד דולר שעמדה לפירעון על בניין המשרדים שרכשה בשדרה החמישית במנהטן, בכתובת 666 המפורסמת. למרות תדמיתו כאיש עסקים עשיר, קושנר עדיין לא היה עצמאי כלכלית לחלוטין מהוריו.
הטענות אינן מסתכמות בשני החשבונות. לפי הספר, קושנר היה מעורב גם בגיבוש הסדר ביטחוני חשאי שבמסגרתו התחייבה ישראל לסייע בהגנה על איחוד האמירויות במקרה של מתקפה איראנית גדולה. בתמורה, כך נטען, העבירה הממשלה באבו דאבי סכום נוסף לבנק ישראל, שנועד לשמש מעין קרן חירום למימון הסיוע הביטחוני. ההסדר המיוחס לישראל ולאמירויות גובש לכאורה עוד בטרם נחתמו הסכמי אברהם ב-2020.
המחבר מעלה חשד כי הגישה לכספים זרים בזמן שקושנר שימש עובד ציבור אמריקני עשויה להצביע על הפרת חובות הדיווח הפיננסי החלות על בכירי הממשל, ואף על עבירות שוחד ופעילות למען ממשלות זרות ללא רישום כנדרש בחוק. קול ציין כי ארבעה בכירים לשעבר בממשל טראמפ, ובהם יועצים לביטחון לאומי וראש CIA לשעבר, לא ידעו על אישור נשיאותי שאפשר לקושנר לפעול בחשבון בנק של ממשלה זרה.
קושנר: "שערורייה, אין שמץ של ראיה"
קושנר יצא לרשת X בתגובה נחרצת לפרסום, וכתב כי "ההאשמות שמעלה המחבר הזה מטורפות לחלוטין, שקריות באופן מוחלט, והדברים מעולם לא התרחשו. הכחשנו כל אחת מהטענות האלה באופן רשמי, ובכל זאת המחבר לא סיפק ולו שמץ של ראיה לביסוסן. לא דפי חשבון, לא אסמכתאות להעברות בנקאיות, לא מספרי חשבונות, לא תאריכי עסקאות ולא שום פרט אחר שניתן לאמת".
לדבריו, "בתקופה המדוברת הייתי אחד האנשים הנתונים לביקורת ולבדיקה המקיפות ביותר בעולם. הייתי נתון לסיקור תקשורתי אינטנסיבי, לחקירות רבות בקונגרס ולחקירת תובע מיוחד. שיתפתי פעולה מרצוני עם החקירות האלה ומסרתי יותר מ-30 שעות של עדות. אף אחת מהטענות הללו לא עלתה מעולם, משום שאף אחד מהאירועים האלה לא התרחש". קושנר הוסיף כי מדובר ב"המצאות שערורייתיות שמוצגות כתחקיר עיתונאי", וכינה את הפרסום "תערובת של פנטזיה, בדיה ואג'נדה", שנכתבה לדבריו בידי אדם "שמופרע קשות או פועל ממניעים זדוניים".
"Princes and Thieves", ספרו החדש של העיתונאי מתיו קול
(צילום: Simon & Schuster)
הפרסום כאמור מתבסס על קטעים מספרו החדש של קול, "Princes and Thieves", שצפוי לצאת לאור בשבוע הבא ועוסק בקשרים שבין קושנר, שליטי מדינות המפרץ והממשל האמריקני. קול הוא עיתונאי חוקר שעסק במשך שנים בענייני ביטחון ומודיעין, כתב ספר תחקירי על יחידת העילית האמריקנית "אריות הים" ובאוגוסט האחרון שמו עלה כאחד העיתונאים שמשרד המשפטים האמריקני ניסה לחייב לחשוף מקורות ששימשו אותו בתחקיר ב"ניו יורק טיימס" על מבצע חשאי כושל בצפון קוריאה.
קול טוען כי עבד על הספר החדש במשך יותר מחמש שנים. לצד המקורות האנונימיים שעליהם הסתמך, התחקיר שפורסם אינו כולל מסמכים בנקאיים מקוריים או ראיות גלויות אחרות המאפשרות לאמת באופן עצמאי את ההאשמות. גם פרטי החשבון הנטען בבנק ישראל לא הוצגו.
הטענות מתפרסמות על רקע קשריו העסקיים והמדיניים המתמשכים של קושנר עם מדינות המפרץ. לאחר שעזב את הבית הלבן ב-2021 הקים את קרן ההשקעות Affinity Partners, שקיבלה השקעה של שני מיליארד דולר מקרן העושר הריבונית של סעודיה. מדובר בהשקעה מוכרת ונפרדת מהחשבונות החשאיים שלטענת קול פעלו שנים קודם לכן. במקביל, קושנר חזר למלא תפקיד מרכזי במאמצים המדיניים של ממשל טראמפ במזרח התיכון, לרבות המגעים על עתידה של רצועת עזה.
