פרופ' שלמה משיח, מאבות הפריית המבחנה בישראל ומי שעל פי הערכתו סייע להביא לעולם כ-40 אלף תינוקות, הלך לעולמו בגיל 89 בתל אביב. פרופ' משיח נמנה עם מייסדי הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב וניהל בעבר את בית החולים לנשים ויולדות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. בניו סיפרו ל-ynet שביתו בתל אביב נפגע ישירות מטיל איראני במבצע "עם כלביא". כמה חודשים לאחר מכן הוא רץ לממ"ד במהלך אזעקות ונחבל, מה שהוביל להידרדרות במצבו. הוא הותיר שני בנים ושתי נכדות.
פרופ' משיח היה שותף ללידת תינוקת המבחנה הראשונה בישראל בשנת 1982 - רומי נוימרק - ואף החזיק בשיא העולמי (דאז) של גיל היולדת המבוגרת ביותר בעולם. הוא הביא לישראל טכנולוגיות וגישות חדישות והציב אותה על המפה בחוד החנית של רפואת הפריון בעולם.
פרופ' משיח, שהחל את דרכו כשרצה להיות מנתח ולא גינקולוג, סיפר בעבר שהכיוון המקצועי שלו נקבע במקרה - בשבוע שהתמחה בחדר הלידה, שם הכיר את אשתו עלית (ביאנקה), מיילדת שהגדיר "מיתולוגית". השניים הכירו כשהיה סטודנט בבית החולים הדסה בירושלים, בתחילת שנות ה-60, ועלית הייתה מיילדת מקצועית. השניים הפכו עד מהרה לזוג. "היא סימנה אותו וראתה שיש לו פוטנציאל", סיפר ל-ynet בנו גיא.
גיא משיח מספר על הוריו: "הם היו ה'פאוור קאפל' של שיבאו, היא תמיד הקפידה לפנות אליו ליד הצוות כ'פרופ' משיח'. הם היו הזוג הראשון שקיבל אישור לעבוד יחד, כי הם היו באמת יוצאי דופן. היא ניהלה את חדר הלידה עוד 30 שנה, עד עשור לפני פטירתה. עצוב נורא"
"הוא תמיד אמר שהגיע למקצוע רק בזכות אמא. במחלקת נשים ויולדות הוא התאהב במקצוע, כי היא סידרה לו המון לידות - היא הבינה שיש פה עילוי. אמא שלי גם הייתה כישרון מדהים במיילדות. אחרי תקופה ביקש ממנה ד"ר חיים שיבא לעזוב את ירושלים ולפתוח את חדר הלידה בשיבא, ואז היא הציעה לאבי לבוא ולהתמחות בחדר לידה", הוסיף גיא משיח.
האהבה בין השניים לבלבה ובמקביל המשיכו לנווט את עצמם יחד בחיים המקצועיים, והביאו לעולם תינוקות ישראלים רבים: "היא הייתה מלאך", סיפר גיא, "הם היו ה'פאוור קאפל' של בית החולים שיבא, מחלקת היולדות, והיא תמיד אמרה שהיא מקפידה לפנות אליו ליד הצוות כ'פרופ' משיח'. היא טיפלה בנו כל הזמן, בכל ימי ההולדת, היא פינתה לו את הזמן גם לעבודה אקדמית. הם היו הזוג הראשון שקיבל אישור לעבוד יחד, כי הם היו באמת יוצאי דופן. היא ניהלה את חדר הלידה עוד 30 שנה, עד עשור לפני פטירתה. עצוב נורא". עלית (ביאנקה) משיח נפטרה מדמנציה ב-2021 בגיל 82.
"אבא נהדר, איש מדהים"
בנו, פרופ' רועי משיח, הלך בדרכו של אביו והפך לגינקולוג בכיר וכיום הוא משמש מנהל המחלקה הגינקולוגית בשיבא: "אבא זה אבא. לא חושב שצריך להסביר מה זה לאבד אבא, זה מובן מאליו. אם אפשר להתבדח, הייתי אומר שהיה האבא הכי טוב שהיה לי אי פעם", אמר בשיחה עם ynet. "במעט הזמן שהיה איתנו הוא היה אבא נהדר. בשנים האחרונות, שהוא קצת פחות עבד, היה יותר עם המשפחה ועם הנכדות, ובאמת נחשפנו לשלמה משיח כאיש משפחה".
פרופ' משיח ניהל ביד רמה את בית החולים לנשים בשיבא במשך כ-30 שנה ובהמשך הדרך הקים את מערך ההפריה החוץ גופית (IVF) באסותא. "כשהוא התחיל היו שני פרופסורים, וכשהוא סיים היו 22", סיפר בנו פרופ' רועי משיח, "הוא הקים דור של תלמידים שבאמת המשיכו והצטיינו, ואני חושב שיש לו חלק מאוד גדול באיכות הגינקולוגיה, המיילדות והפריון בישראל. מאז שהתחלתי להיות גינקולוג, תמיד התייעצתי איתו. הייתה לו קליניקה יוצאת דופן, והוא ידע תמיד לתפוס את העיקר ולהבין דברים שלכולנו לקח שנים אחרי זה להבין. הוא באמת היה איש מדהים".
פרופ' רועי משיח ספד לאביו: "הוא היה בין חלוצי האולטרסאונד. הוא הביא את המהפכה הגדולה של המעבר לכירורגיה זעיר-פולשנית, ואחר כך עבר לפריון. הוא היה הראשון בארץ שעסק בהפריה חוץ-גופית והצליח להשיג היריון מהפריה חוץ-גופית. הוא הפך את שיבא ואת ישראל למעצמה עולמית בתחום הגינקולוגיה והפריון. הוא הפך בית חולים עירוני למעצמה עולמית"
לדבריו, אביו שלט בכל רזי המקצוע ועבר הרבה מאוד תחנות, "ובכולן קידם את הרפואה העולמית, ובוודאי את הטיפול בנשים הישראליות בצורה יוצאת דופן. הוא היה בין חלוצי האולטרסאונד. בתחום הכירורגיה היה לי הכבוד כסטודנט לנסוע איתו לארצות הברית, והוא הביא את המהפכה הגדולה של המעבר לכירורגיה זעיר-פולשנית. אחר כך עבר לפריון, והיה הראשון בארץ שעסק בהפריה חוץ-גופית והצליח להשיג היריון מהפריה חוץ-גופית. הוא הפך את שיבא ואת ישראל למעצמה עולמית בתחום הגינקולוגיה והפריון. הוא הפך בית חולים עירוני למעצמה עולמית".
פרופ' רועי משיח מספר שאביו "שמר על כך שהסטנדרטים יהיו הכי טובים בעולם, לא התפשר על פחות. אם היה משהו בעולם שנעשה טוב, הוא קם, לקח תלמיד ונסע - ככה היה באולטרסאונד, בדיקורי מי שפיר, הוא תמיד ידע על החידושים מהרגע הראשון. מספרים שהיה יושב בכל כנס מתחילתו ועד סופו, בשורה הראשונה, חד כתער ומקשיב לכל מילה. הייתה לו היכולת לזהות מהפכות ממש בתחילתן - להביא אותן לארץ, לפתח אותן ולקדם אנשים".
פרופ' שלמה משיח היה מוכר גם ברחבי העולם: "יש לו כמה תרומות פורצות דרך ברפואה העולמית - מטיפול שמרני. הוא הראשון בתל השומר שכתב על טיפול שמרני בתסביב שחלה. עד המחקר שלו היו כורתים שחלה, והוא בא והפך את הקערה על פיה ופתח את התסביב, והציל מאות אלפי נשים עם שחלות. אותו דבר עם הטיפול השמרני בהיריון מחוץ לרחם. היו לו עוד המון מחקרים בהפריה חוץ-גופית, הוא היה הראשון להקפיא ביציות. בזכות המחקרים האלה הוא מוכר בכל העולם, גם כשם דבר", סיפר בנו פרופ' רועי משיח.
"ראה בעבודתו שליחות"
פרופ' רועי משיח ציין שאביו עבד עד לרגע שבו נפגע בדרכו לממ"ד: "הוא באמת אהב את העבודה שלו. הוא לא ראה בזה שליחות, הוא ראה בזה את עצמו. אם היית שואלת אותו איך קוראים לו, הוא היה אומר 'פרופ' משיח'. לא מתוך כבוד - הוא פשוט ראה את עצמו רופא. בפגישת מחזור של התיכון ביקשו לכתוב שלושה תחביבים, והוא כתב: גינקולוגיה, גינקולוגיה, גינקולוגיה".
בפוסט שפרסם בנו, גיא משיח, כתב: "בצער רב ובכאב ענק אנו מודיעים על פטירתו של אבינו וסבנו היקר פרופ' שלמה משיח ז"ל - רופא דגול, מדען, מעמודי התווך וממייסדי ענף הגינקולוגיה בישראל, מורה אהוב ונערץ, איש משפחה חם ואוהב ואבא וסבא נפלא".
פרופ' שלי מזעקי, מנהל בית החולים לנשים ויולדות בשיבא, ספד: "בצער רב ובכאב גדול אני נאלץ להודיע על פטירתו של פרופ' שלמה משיח, מנהלו האגדי של בית החולים לנשים ויולדות. תקצר היריעה מלתאר את השפע העצום של הישגיו של פרופ' שלמה משיח. ברוח חזונו ובעוז אישיותו כונן במו ידיו את ה-DNA של אגף נשים ויולדות, והפך אותו ממרכז עירוני למוסד מוביל ברמה הלאומית והבינלאומית. דורות על גבי דורות של רופאות ורופאים יצקו מים על ידיו, תפסו עמדות מנהיגות בשיבא ומחוצה לה, והפיצו את משנתו בכל רחבי המדינה".
לדברי פרופ' מזעקי, "פרופ' שלמה משיח היה ראש וראשון לדור הנפילים של הדיסציפלינה שלנו, ורבבות המטופלות שסייע להן, ורבבות רבות נוספות שטופלו על ידי מאות תלמידיו, הן עדות חיה למורשת שלו. בשמי ובשם הצוות כולו אני שולח את תנחומיי לרועי, לגיא ולמשפחת משיח היקרה כולה - שההיסטוריה שלה שזורה וכתובה באותיות של זהב בדברי הימים של אגף נשים".
דחה את הפרישה והעניק חיים חדשים
בריאיון שהעניק לשרית רוזנבלום במוסף 7 ימים של "ידיעות אחרונות" לפני ארבע שנים, ימים ספורים לאחר שחגג יום הולדת 85, תיאר משיח את עצמו כמי שעדיין לא מוכן לפרוש. "הפנסיה עומדת מול עיניי", אמר אז, "אבל כל פעם אני דוחה אותה. קשה לי מאוד להיפרד מהמקצוע. יש לי עוד הרבה לתת". באותה עת עדיין עבד במשרה מלאה בקליניקה הפרטית שלו, ובסופי שבוע אף המשיך לבצע בעצמו שאיבת ביציות והחזרת עוברים למטופלות.
משיח לא נמנע מעמדות שנויות במחלוקת. ב-2014 חשף כי ישראל, על אף שהיא שיאנית עולמית במימון טיפולי הפריה, נמצאת בתחתית טבלת שיעורי ההצלחה - רק 18% מהטיפולים הובילו אז ללידה - וקרא למדינה להפסיק לממן טיפולים חסרי סיכוי. "אני לא מצטער", אמר בריאיון בהתייחסו לביקורת שספג אז מקולגות. "בעקבות דבריי הוקמו ועדות שדנו בטיפולים חסרי תוחלת".
פרופ' שלי מזעקי: "תקצר היריעה מלתאר את השפע העצום של הישגיו של פרופ' שלמה משיח. ברוח חזונו ובעוז אישיותו כונן במו ידיו את ה-DNA של אגף נשים ויולדות, והפך אותו ממרכז עירוני למוסד מוביל ברמה הלאומית והבינלאומית"
הוא גם דגל בהרחבת הגישה להקפאת ביציות ללא הגבלת מכסה, בהחלת גישה ליברלית יותר לבחירת מין העובר, ובביטול ועדות אישור להפסקת היריון. על העתיד חזה: "תוך עשור נוכל להפוך תאי גזע לביציות או לזרע... פתרנו את בעיית הגיל". לדבריו, הדבר עשוי לאפשר היריון גם לנשים מעבר לגיל 70, כל עוד יימצא להן רחם בריא לשאת בו היריון.
בין הישגיו המקצועיים ציין משיח בגאווה מיוחדת את המקרה של מרגרט קיקיס, שבנה, סמ"ר בני קיקיס ז"ל, נהרג במחסום בשומרון ב-2002. שנתיים לאחר מכן ילדה קיקיס תאומים בטיפולי משיח, שביצע עבורה ועבור זוגות שכולים נוספים טיפולי פוריות ללא תשלום. "אין אושר גדול מזה", אמר על הקשר שנרקם בינו לבין המשפחות שליווה.
שלוש פעמים הוגש משיח על ידי קולגות כמועמד לפרס ישראל ברפואה, ומעולם לא זכה בו - עובדה שהודה כי הטרידה אותו. עם זאת, בסיכום הריאיון לפני ארבע שנים הביע חרטה אחת בלבד: "אני יכול רק להצטער שבגילי כנראה כבר לא אזכה לחוות את כל ההתקדמויות האדירות שממתינות בתחום האדיר הזה".
מאסותא נמסר: "אנו מרכינים ראש עם פטירתו של פרופ' שלמה משיח. אסותא משתתפת בצערה הכבד של משפחת משיח על פטירתו של פרופ' שלמה משיח. פרופ' משיח הקים את מערך ההפריה החוץ גופית (IVF) באסותא, האחראי כיום לכמחצית מטיפולי הפוריות בישראל. עשייתו המקצועית ותרומתו רבת השנים לאסותא ולתחום רפואת הפריון בישראל ימשיכו ללוות את הצוותים הרפואיים ואת המטופלות והמטופלים עוד שנים רבות. אסותא שולחת את תנחומיה העמוקים לבני משפחתו, לעמיתיו, לתלמידיו ולכל מוקירי זכרו. יהי זכרו ברוך".









