האמירות המזעזעות, המיוחסות לזיו אגמון, דובר ראש הממשלה, מכניסות אותנו לרגע אל תוך הדיסוננס המרתק שהוא הפוליטיקה הישראלית, ובעיקר לסתירה המשונה שביסוד מפלגת הליכוד.
הליכוד, עוד מהקמתה, היא מפלגת ההמון, הכוח הנגדי לאליטות שייצגה מפא"י, ב-1977 בגין הביא את המהפך ההיסטורי בו קיבוץ הגלויות של הפריפריה והשכונות הגיעו לשלטון, השבט המזרחי ניצח את השבט האשכנזי, מרקש ניצחה את לודג'.
מיום הקמת התנועה ועד היום, תמיד היה הליכוד הבית של עדות המזרח. ש"ס, שהוקמה בתחילת שנות ה-80 מכל מיני מניעים, לקחה את הפלח החרדי של השבט, בן גביר לקח ב-2022 נתח מהפלח המסורתי, אבל הליכוד שמר על כוחו ועל הזהות השבטית שלו בהצלחה בזמן שמפא"י הפכה למפלגת העבודה, אחר כך החליפה יושבי ראש כמו גרביים, החליפה שמות למפלגה כמו מגפיים, והתנפצה לרסיסים בכל הספירה האופוזיציונית, ממפלגת הדמוקרטים, ועד אייזנקוט, לפיד ובנט.
הדיסוננס הליכודניקי מובהק ביותר כשמדובר ביושבי הראש של המפלגה, אמנם יעקב ברדוגו כינה את נתניהו רק באחרונה כראש הממשלה המזרחי הראשון, אבל מאז ימי בגין הנהיגו את הליכוד רק בעלי שיער מאפיר, גוון עור שנשרף בקלות בשמש ואילן יוחסין שמגיע רחוק אל השלג באוקראינה ופחות למדבריות של אפריקה.
סביר מאוד להניח שגם הפעם סערת זיו אגמון לא תשאיר סימן, מי שקראו להם "בבונים וקופים" ינגבו את הרוק מהפנים, יחיו בהכחשה, יבחרו להקטין את האירוע ויבחרו שוב בביבי
בני עדות המזרח, והילדים שלהם וב-2026 גם הנכדים שלהם, עדיין שומרים אמונים לליכוד ולראש המפלגה, מה שעשו בהצלחה ברמה המוניציפלית, לא חלחל לרמה הלאומית. האלקטורט המזרחי שידע לפרגן ולבחור במנהיגות המקומית המזרחית וכבר ברצף מאז שנות ה-80׳ לתבוע את חלקו בהצלחה רבתי בניצחונות רבים במועצות ובראשות הערים, ממשיך להמליך על עצמו מלך אשכנזי כשמדובר בבחירות לראשות המדינה.
לא שולם קנס אלקטורלי
כבר בעבר פורסמו התבטאויות מביכות של סביבת נתניהו, ואף התבטאויות ממש של משפחת נתניהו אודות הסלידה וההתנשאות על בני עדות המזרח, אך מעבר לסערה תקשורתית רגעית, לא שולם קנס אלקטורלי על האמת שנחשפה, השבט לא אמר את דברו, השבט מבליג.
סביר מאוד להניח שגם הפעם סערת זיו אגמון לא תשאיר סימן, מי שקראו להם "בבונים וקופים" ינגבו את הרוק מהפנים, יחיו בהכחשה, יבחרו להקטין את האירוע ויבחרו שוב בביבי.
יכול היה להיות מרענן לראות שיש תג מחיר להתבטאויות מהסוג הדוחה הזה, שבמקום ציוצים ילדותיים והודעות רופסות לתקשורת, היו קמים ח"כים בליכוד ומחוללים מהומה, שהשותפים הקואליציוניים של נתניהו שבאמת מייצגים את השכונות והפריפריה יזעזעו לו את הקואליציה במידה שנתניהו לא מעיף את אגמון כבר הבוקר מהלשכה שלו ומהחיים הציבוריים של כולנו. למה דרעי כזה סלחן? למה בן גביר לא הופך שולחן? מעבר לעובדה שזה הדבר הראוי, הצודק והמוסרי לעשות, זו גם הזדמנות פוליטית מבחינתם להגן בחירוף נפש על שבט ענק שנמאס לו לגלות פעם אחר פעם מה חושבים עליו האנשים הקרובים ביותר לנתניהו.
נבו כהןיכול להיות שדרעי מפחד לריב עם נתניהו, יכול להיות שבן גביר עסוק יותר בריב מול היועמ"שית, ויכול להיות שאלו סתם תירוצים, והם פשוט נשארים עם הרוק על הפנים.
הכותב הוא אסטרטג פוליטי. לשעבר יועץ לשר איתמר בן גביר ולרה"מ לשעבר נפתלי בנט
