בתום שנתיים של לחימה אינטנסיבית בכמה חזיתות, ועוד בטרם סוכמו תחקיר הצבא, טרם פורסם דו"ח מבקר המדינה, ואף טרם נפלה החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, חשוב כבר עתה להסיק מספר מסקנות וליישם מיד את הלקחים.
תפיסת הביטחון של ישראל קבעה כי זמן ההתרעה עומד על 5–6 ימים, אף לכשעצמו נחשב לקצר ביותר מבין המקובל במדינות העולם. פרק זמן זה אינו תקף עוד. עלינו להיות מוכנים בהתרעה של שעות ספורות – אומנם לא לתגובה מלאה לתרחיש של מלחמה כוללת, אבל בוודאי לכל הפחות ליכולת בלימה של התקפת פתע.
הפתעות מסוג זו שהתרחשה באוקטובר 1973 וזו שהתרחשה באוקטובר 2023 מקורן במוחותיהן של הנפשות הפועלות, ומטבעה היא מתפשטת לטעות קולקטיבית הזוחלת עם השנים ל"קונספציה". זוהי חולשה אנושית, ולכן בניית כוחנו הצבאי והיערכות הכוחות באופן שוטף חייב להתבסס על ההנחה שמתישהו שגיאה כזו תקרה שוב. ישראל צריכה להיות ערוכה לאורך גבולותיה באמצעים ובכוח אדם המסוגל לבלום התקפת פתע.
כבר בימיה הראשונים של מדינת ישראל זיהה ראש ממשלה בן-גוריון כי עקב התנאים הגיאופוליטיים של ישראל, ביטחונה ואף קיומה תלויים בהישענות על מעצמה ידידותית. עיקרון זה נמשך כל השנים מאז ועד היום, אולם האירוע האחרון מלמד שאין די בתמיכה של מעצמה, אלא שמעתה במקרה של מלחמה, התנאי הוא לא פחות משיתוף פעולה מדיני וצבאי כאחד.
לפנינו עוד זמן רב של העמקה וניתוח הצרכים לצד החלטות על סדרי עדיפויות אולם המפורטים לקחים ראשוניים שיש להתחיל ביישומם מבלי להמתין לתחקירים ובדיקות אחרות
מדיניות התעשייה הביטחונית שהוכיחה את עצמה צריכה להישאר כפי שהיא: מאמץ עיקרי לטובת פיתוח טכנולוגיות חדישות והתאמתן לצרכים בשדה הקרב המשתנה, ולא חתירה לעצמאות ספרטנית. המלחמות תהיינה ארוכות מן העבר, ומספר החזיתות יהיה רב, כך גם שהסיכונים יגיעו מכל כיוון ומכל טווח.
לכן, אין סיכוי לחתור לעצמאות במלאי החימוש אלא לבנות עליו כחלק משיתוף פעולה בינלאומי, בראש ובראשונה עם ארצות הברית, שכבר היום רואה בישראל בסיס קדמי לאינטרסים המדיניים והביטחוניים באזור וגם עם מדינות ידידותיות אחרות. בהקשר זה, חלילה מלהתנפל על תקציב הביטחון ללא הגבלה ובלי שיקול דעת מרסן. כך טעינו אחרי מלחמת יום הכיפורים, והתוצאה הייתה עשר שנים של משבר עמוק בכלכלת ישראל – העשור האבוד.
איתן בן אליהועמית שעלולבסוף, הזירה הרלוונטית נגד ישראל התרחבה למרחקים של אלפי ק"מ אנו מחויבים לתצפית, מעקב, קשר, ותקשורת נתונים רצופים וחסינים לכן ישראל חייבת להגדיל ולצופף את נוכחותה בחלל.
לפנינו עוד זמן רב של העמקה וניתוח הצרכים לצד החלטות על סדרי עדיפויות אולם המפורטים לעיל הם לקחים ראשוניים שיש להתחיל ביישומם מבלי להמתין לתחקירים ובדיקות אחרות.
