מעצר שגרתי שהתבצע בשנת 2004 במדינת וירג'יניה שבארצות-הברית חשף מסמך אסטרטגי שמעטים שמעו עליו, אך משמעותו רחבה בהרבה מכפי שנהוג לחשוב. איסמעיל אלבראסה, מגייס כסף עבור חמאס, היה העצור, וחיפוש בביתו הוביל לגילוי מסמכים הקשורים לפעילות האחים המוסלמים בצפון אמריקה.
אחד מהם בלט במיוחד. מדובר במזכר משנת 1991 שתיאר אסטרטגיה ברורה: "להרוס את הציוויליזציה המערבית מבפנים". לא באמצעות פצצות, אלא דרך תרבות, תודעה ומוסדות. התוכנית דיברה על בניית מערך רחב של מוסדות שמטרתם לקדם מה שכונה "ג'יהאד רך" בערי ארצות-הברית וקנדה, בכסות של מרכזי מחקר, בתי-ספר, אוניברסיטאות, הכשרת מורים וארגונים אקדמיים.
לצד אלה, נכתב שם על הקמה של גופי תרבות הנראים תמימים לעין מערבית: מרכזי מדיה, קולקטיבים לאמנות, מגזינים בערבית ובאנגלית ועוד. לא מלחמה ברחובות, אלא חדירה רכה. ההבנה הייתה פשוטה ומתוחכמת: מתקפות חיצוניות מאחדות את המערב, אך שחיקה איטית של ערכים, זהות וביטחון עצמי מערערת אותו מבפנים.
1 צפייה בגלריה
מפגין אנטי-ישראלי עם חולצה הקוראת לאינתיפאדה, ביום השנה השני למתקפת הטרור של חמאס
(צילום: Shannon Stapleton / רויטרס)
המזכר הפך לתוכנית עבודה עבור גופים המזוהים עם האחים המוסלמים בארה"ב, ובהם גם חמאס, הענף הפלסטיני של התנועה.
כך למשל, בשנת 1993 האזין ה-FBI לפגישה של בכירי חמאס שנערכה במלון מריוט בפילדלפיה. המטרה הייתה להגדיל את התמיכה בפלסטינים בארצות-הברית באמצעות ג'יהאד רך, שיחליש גם את כוחה של הקהילה היהודית ואת האהדה כלפיה. האסטרטגיה התמקדה בחדירה לאקדמיה, לתקשורת ולמוסדות תרבות, תוך שימוש בשפה רגשית ומפלגת שתדבר לליבו של הקהל המערבי.
בהקשר הזה קל להבין את התשתית הארגונית הפועלת כיום בקמפוסים. ארגון Students for Justice in Palestine (SJP) פעיל במוסדות אקדמיים רבים ומקבל תמיכה ומימון מארגון American Muslims for Palestine (AMP). מדובר בארגון שנקשר לאורך השנים לגורמים שפעלו בעבר במסגרת Holy Land Foundation for Relief and Development, ארגון צדקה אמריקאי שנסגר לאחר שהורשע בהעברת כסף לחמאס. כך, רעיונות ותשתיות שנולדו לפני יותר משלושה עשורים מוצאים ביטוי בזירה הסטודנטיאלית של ימינו.
כאשר מציגים את המידע הזה בפני מכרים באירופה או בצפון אמריקה, התגובה לא פעם מזלזלת. "קונספירציה", הם אומרים בחיוך. בעיניי, בורות מערבית כלפי האיסלאם הפוליטי הפכה לאחת הסכנות המרכזיות לחברות ליברליות.
האירוניה בולטת: במדינות מוסלמיות רבות האיום מובן היטב, והאחים המוסלמים הוצאו מחוץ לחוק. במערב, לעומת זאת, תשתיות רעיוניות המזוהות עם התנועה פועלות בזירה האקדמית, התרבותית והציבורית
האירוניה בולטת: במדינות מוסלמיות רבות האיום מובן היטב, והאחים המוסלמים הוצאו מחוץ לחוק. במערב, לעומת זאת, תשתיות רעיוניות המזוהות עם התנועה פועלות בזירה האקדמית, התרבותית והציבורית, ולעיתים ביקורת עליהן נדחית מיד כ"אסלאמופוביה". הפעילות הזו אינה מתנהלת דרך נשק, אלא דרך עיצוב נרטיבים, שיח זכויות, פעילות משפטית, מדיה וארגוני חברה אזרחית. שינוי ערכים מתרחש בהדרגה, תחת כותרות מושכות כמו גיוון וצדק חברתי.
למה זה חשוב עכשיו? משום שהמאבק המרכזי בין מדינות חופשיות לבין יריביהן מתנהל במידה רבה על דעת הקהל. רואים זאת היטב בהקשר הישראלי: שחיקה בתמיכה בקרב צעירים במערב, לחצים כלכליים, קמפיינים לדה-לגיטימציה ומחאות חריפות.
חשוב להדגיש: הטענה אינה נגד מוסלמים כפרטים. רבים מהם מבקשים חיים של שקט וביטחון. אך איסלאם פוליטי הוא אידיאולוגיה חוצה גבולות, שאינה נעלמת בשל שיפור כלכלי. ההנחה שרמת חיים גבוהה לבדה תעלים אמונות קיצוניות היא אשליה. עוד חשוב להדגיש: לא כל ביקורת על ישראל היא תוצר של שטיפת מוח על ידי האיסלאם הפוליטי, לפעמים מדובר בביקורת לגיטימית.
מה על המערב לעשות? להתחיל בהכרה שמדובר באתגר אסטרטגי. לחזק אוריינות דיגיטלית, לפקח על השפעה זרה, להבטיח שקיפות במימון ארגוני חברה אזרחית, ולהתייחס ברצינות לפעילות תודעתית מאורגנת.
אלה קינן שלושה עשורים אחרי אותו מזכר, ייתכן שאנו צופים ביישום שיטתי של תוכנית ארוכת טווח. שדה הקרב אינו רק גבול או חזית. הוא התודעה.
אלה קינן היא מייסדת-שותפה בארגון Here4Good, ומובילה תחומי תוכן ומחקר בנושא הרעלת הידע ברשתות חברתיות ובמודלי בינה מלאכותית.
