בחודשים האחרונים, יותר ויותר קולות קוראים להוסיף תוכנית ללימודי חינוך פיננסי בבתי הספר בישראל. הרעיון נשמע טוב על פניו – אנחנו חיים במדינה שבה הרבה אנשים מתנהגים באופן שהוא לא אידיאלי מבחינה כלכלית, וחשוב לעשות משהו. אז מה עושים? אולי הפתרון הפשוט הוא להוסיף חינוך פיננסי לתוכנית הלימודים, ובדרך הזו נפתור את כל הבעיות הכלכליות של המדינה.
למרות שהרעיון הזה נשמע טוב, חייבים לזכור שיש לו עלות: יש עלות להוסיף קורס למערכת החינוך, ויש עלות בכך שצריך לוותר על משהו אחר, וחשוב להבין האם לימוד של אוריינות פיננסית במסגרת משרד החינוך זה רעיון טוב.
חינוך פיננסי הוא לא עוד מקצוע כמו היסטוריה או ביולוגיה - מדובר בהתנהגות אנושית עמוקה, מורכבת וכואבת. ולכן, לימודי אוריינות פיננסית אינם דומים להוראה של מקצועות אחרים. גם אם משרד החינוך היה מצליח ללמד כל מיני מקצועות ברמה גבוהה (עברית, אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה) – זה לא היה אומר שהוא יצליח ללמד אוריינות פיננסית בצורה שתעזור לתלמידים להתמודד באופן יותר מוצלח עם השאלות הכלכליות בהמשך חייהם.
למזלנו, אנחנו לא הראשונים שמתלבטים בשאלות שקשורות ליעילות של אוריינות פיננסית - לפני כמה שנים פורסם מחקר מטא-אנליזה על השאלה הזו בדיוק. מחקר מטא-אנליזה הוא מחקר שסוקר את כל המחקרים שנעשו אי פעם בתחום מסוים, ובמחקר הזה הם בחנו את כל המחקרים שנעשו אי פעם על אוריינות פיננסית. החוקרים הסתכלו על קורסים מסוגים שונים בדרכים שונות, שהעלות הכוללת שלהם הייתה בין 700 ל-800 מיליון דולר לשנה. הם שאלו האם הקורסים האלה שינו את ההתנהגות של האנשים שהשתתפו בקורסים האלה, והתשובה הייתה עצובה מאוד: לפי המחקר, ההשפעה של הקורסים על התנהגות כלכלית – כמו ניהול תקציב, חיסכון, הימנעות מחובות – הייתה 0.1% בלבד. לא אפס, אבל ממש קרוב לאפס.
התוצאה הזו עצובה, אבל גם חשובה, כי היא מראה לנו שיש הבדל גדול בין הקניית ידע ובין שינוי התנהגותי. והפער הזה בין ידע ובין שינוי התנהגותי נכון בהרבה מקרים לא רק בהתנהגות כלכלית. אנחנו נוטים, באופן טבעי, לחשוב שאם נקנה לאנשים ידע מסוג מסוים הם יפסיקו את ההתנהגות הלא טובה שלהם - אבל זה לא באמת עובד ככה. האם אחרי קורס על תזונה אנשים מתחילים לאכול נכון? והאם אחרי קורס בנהיגה מונעת אנשים מתחילים פתאום לנהוג כמו שצריך ולא להשתמש בטלפון בזמן הנהיגה? והאם אחרי חינוך להתנהגות נאותה ברשת אנשים מתחילים להתנהג יפה ובנימוס ברשתות החברתיות?
קורסים באוריינות פיננסית נותנים מין תחושת סיפוק לאנשים שמייצרים את הקורסים האלה, בלי באמת לייצר איזשהו שיפור
שיפור התנהגות פיננסית זה דבר קשה ומורכב, שדורש הרבה עבודה ובעיקר יצירה של כלים יותר טובים בשבילנו כשאנחנו מוציאים כסף וחושבים על כסף - וקורסים באוריינות פיננסית נותנים מין תחושת סיפוק לאנשים שמייצרים את הקורסים האלה, בלי באמת לייצר איזשהו שיפור. קל לפוליטיקאי להבטיח ולקיים קורס ייעוץ פיננסי, אבל האם זה יוביל לשינוי אמיתי? אני חושב שלא.
אז מה אני רוצה להציע לשר החינוך שלנו: במקום להשקיע כסף ומשאבים בקורס להתנהלות פיננסית, שלפי דעתי רוב הסיכויים שהוא ייכשל, הייתי ממליץ לייצר תוכנית של משרד החינוך, שבה המשרד ימליץ להורים על איך לתת לילדים דמי כיס. איך לאפשר לילדים להתחיל להתאמן עם כסף באופן נכון, איך לחשוב על מה הם רוצים ועל מה הם מוותרים, ואיך לחשוב על שימוש בכסף עכשיו מול שימוש בכסף בעתיד. ידע תיאורטי על התנהגות פיננסית לבדו לא יוביל לשום שיפור, אבל לייצר תוכנית שבה הילדים באמת ישתמשו בכסף בדרך מושכלת יותר, יחד עם ההורים שלהם - זה יכול לעזור להתנהלות הכלכלית גם של הילדים וגם של ההורים.
אני מנסה לתרום להתנהגות הכלכלית של ילדים בעצמי, ולאחרונה פרסמתי ספר לילדים בשם ״פרופסור א׳ עושה הון״ – שנכתב כדי לעזור להורים ולילדים לדבר על כסף. זה לא קורס. וזה גם לא התנסות מעשית עם כסף, אבל זו דרך להתחיל לחשוב על כסף - הורים וילדים ביחד.
