שבעה חברי פרלמנט ממפלגתו של חירט וילדרס עזבו היום (שלישי) במפתיע את מפלגתו של המנהיג האנטי-איסלאמי והפרו-ישראלי, שמתנגדיו מחשיבים לאיש ימין קיצוני.
המחוקקים שפרשו מהמפלגה מחו על התנהלותו של וילדרס מאז הבחירות האחרונות. וילדרס, שכמעט וזכה בבחירות שנערכו אשתקד בהולנד, הגדיר את פרישתם של המחוקקים כ"יום שחור" למפלגתו. מדובר באחד האתגרים המשמעותיים ביותר בקריירה הפוליטית של המחוקק הוותיק.
וילדרס, שמוביל במשך שנים את המאבק בהגירה להולנד, הקים בשנת 2006 את "המפלגה למען החירות". בשנת 2023 חוללה מפלגתו טלטלה פוליטית כשהגיעה למקום הראשון בבחירות וזכתה ב-37 מושבים בפרלמנט. עם זאת היא לא זכתה ברוב מוחלט, ורק אחרי חודשים ארוכים של מגעים קואליציוניים הוקמה בהולנד קואליציית ימין-מרכז עם שלוש מפלגות נוספות – כשווילדרס נאלץ לוותר על ראשות הממשלה לטובת מועמד חיצוני - דיק סכוף. וילדרס, אישיות שנויה במחלוקת, גם לא כיהן כשר בממשלה הזו, ובמקום זאת כיהנו בה רק נציגים ממפלגתו.
פחות משנה אחרי הקמת הממשלה החליט וילדרס לפרוש ממנה – והקואליציה התפרקה. בבחירות האחרונות, שהיו בחודש אוקטובר, זכתה מפלגתו של וילדרס ב-26 מושבים – כמו מפלגת המרכז D66. מספר הקולות שקיבלה מפלגת המרכז היה מעט גבוה יותר, וכעת היא מובילה את המגעים להקמת ממשלת מיעוט של שלוש מפלגות. לפי ההערכות בממשלת המיעוט יהיו חברות גם מפלגת הימין המתון "הנוצרים הדמוקרטיים" ומפלגת VVD מהמרכז-ימין.
גם אם וילדרס היה זוכה במקום הראשון בבחירות, סיכוייו להרכיב את הממשלה היו כמעט אפסיים כיוון ששאר המפלגות הגדולות, שיידרשו לו כדי להקים קואליציה, הודיעו כולן כי יחרימו אותו – הן בשל עמדותיו הנתפסות בעיניהן כרדיקליות, והן בשל החלטתו לפרק את הממשלה היוצאת אחרי 11 חודשים בלבד ולהקדים את הבחירות.
3 צפייה בגלריה
ניצח בבחירות 2023 - ופירק את הממשלה אחרי 11 חודשים. וילדרס
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw)
שבעת המורדים טענו אחרי פרישתם שווילדרס "איבד כל עניין בבחירות" במהלך הקמפיין באוקטובר. וילדרס ביטל כמה ריאיונות והופעות ציבוריות, לכאורה מסיבות ביטחוניות. וילדרס מאובטח כבר שנים רבות, לאור איומים חוזרים ונשנים על חייו.
לאור פרישת שבעת המחוקקים, מפלגתו של וילדרס כבר לא תהיה מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר בבית הנבחרים, שבו 150 מושבים בסך הכול. וילדרס אמר לכתבים בפרלמנט ששבעת המחוקקים החליטו לפרוש ממפלגתו מכיוון שלא היו מרוצים מכוונתו לשמש אופוזיציה לוחמת לממשלה החדשה שתקום, ורצו לשתף איתה פעולה. וילדרס, מצידו, סירב לפגוש את מנהיגי שלוש המפלגות שצפויות להרכיב את ממשלת המיעוט על שיתוף פעולה אפשרי.
"זה יום שחור ל'מפלגה למען החירות', אבל אנחנו תמיד ממשיכים, למען הולנד. השמש שוב תזרח", כתב וילדרס בתגובה לפרישת שבעת המחוקקים בציוץ ברשת ה-X. וילדרס אמר כי המפלגה איבדה בעבר חברים, "אך אף פעם לא קרה ששבעה עזבו בבת אחת. זו מכה קשה".
שבעת הפורשים צפויים להקים גוש עצמאי בפרלמנט. לפי סוכנות הידיעות AP, מי שינהיג את הגוש יהיה גדעון (גידי) מרקוסזאואר – ישראלי-הולנדי שנולד בתל אביב. רשת השידור הלאומית NOS ציטטה את מרקוסזאואר באומרו ששבעת חברי הפרלמנט "ניסו להתחיל דיון" בתוך המפלגה אחרי הבחירות האחרונות, אך הדבר "היה בלתי אפשרי" וכך התקבלה החלטתם לפרוש.
מרקוסזאואר החל את פעילותו הפוליטית בהולנד בשנת 1999 אז שימש כדובר הליכוד-הולנד, ולאחר מכן שימש כיועץ פוליטי של חבר הפרלמנט אנטון ואן שינדל. בשנת 2010, פרש מהמקום ה-5 של "המפלגה למען החירות" לאחר ששר בממשלה הזהיר את וילדרס שמרקוסזאואר יהווה סיכון לשלמות הולנד. לפי השב"כ ההולנדי (AIVD) מרקוסזאואר העביר לכאורה מידע למעצמה זרה וקיים קשר עם שירות ביון זר. לפי פרסומים בהולנד, מדובר היה בישראל ובמוסד. בידקה ביטחונית של AIVD גם מנעה ממנו לכהן כסגן ראש הממשלה שבה הייתה חברה מפלגתו.
