שר המשפטים יריב לוין תקף הבוקר (יום חמישי) את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שפרסמה חוות דעת שלפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יכול לעסוק בשינויים במערכת המשפט בעקבות ניגוד העניינים שבו הוא מצוי. מנגד, נודע כי רמת הסיכון של היועמ"שית עלתה לדרגה הגבוהה ביותר בעקבות התבטאויות נגדה ברשתות, ובמשטרה אמרו כי הם לוקחים את האיומים נגדה ברצינות רבה. דרגת האיום על בהרב-מיארה, שכבר קודם הייתה 4, עלתה כעת ל-6 - הגבוהה ביותר. גם דרגת האיומים על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עומדת על 6.
בתגובתו נגדה אמר לוין: "אתמול שמענו דברים חמורים מאין כמוהם מפיו של עורך דין בכנס שערכה לשכת עורכי הדין (לוין מתכוון לעו"ד דוד חודק שאמר אתמול בכנס של לשכת עורכי הדין "אם מישהו יכריח אותי לחיות בדיקטטורה ולא תהיה לי ברירה - לא אהסס להשתמש באש חיה").
"אפשר היה לצפות שהיועצת המשפטית לממשלה תפעל ותשמיע קול ברור בעניין זה. אבל לא", אמר השר לוין. "היועצת וצוותה עסוקים בכתיבת עוד חוות דעת שתכליתה למנוע מראש הממשלה להביע את עמדותיו. מסתבר שניגוד עניינים הוא דבר מוזר. לנבחר ציבור אסור לדבר על רפורמה בייעוץ המשפטי, אבל ליועצת המשפטית ולצוותה מותר לפעול לסכל את הרפורמה שנוגעת ישירות לסמכויותיהם".
ח"כ גוטליב על היועמ"שית: היא פוליטיקאית קלאסית
(צילום: שמוליק דודפור)
לביקורת על היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה גם ח"כ טלי גוטליב מהליכוד. "מיארה לא הועברה מתפקידה בגלל הרגישות האישית של נתניהו, וחבל שכך. יש מחויבות ציבורית לכולנו לדאוג שמערך הייעוץ המשפטי יאפשר לנו לתפקד, המכתב האחרון של מיארה מדגים לי שוב שהיא פוליטיקאית קלאסית וכל מה שמנחה אותה זה פרסום".
ואם את יועצת משפטית לממשלה במציאות הזאת.
"לא הייתי אומרת מילה. ראש הממשלה לא מחליט או מצביע על הרפורמה ולא מנסה לקדם אותה. הוא אפילו לא צריך להצביע עליה כי יש לה רוב. יהיה לה רוב קואליציוני כשנצביע עליה בכנסת, אז זה לא משנה מה הוא אומר עליה".
נתניהו הוא הפרזנטור של הרפורמה ברמה הפוליטית והציבורית.
"לא נכון, הוא לא הפרזנטור. ראש הממשלה אחראי על מדיניות כלכלית וביטחונית. משרד המשפטים בראשותו של השר לוין, על הבנתו העמוקה את בית המשפט, הוא חזה את הרפורמה הזאת כבר 20 שנה וסוף סוף מביא אותה לקדמת הבמה.
"מיארה גם יודעת שמי שמחליט על הרפורמה ומקדם אותה זה חברי הכנסת שיושבים בוועדת החוקה ושר המשפטים לוין. נתניהו לא ניסה לשים על זה זרקור בקמפיין הבחירות. ההתנהלות של מיארה היא שערורייתית. אני אומרת לכולם שיעבירו את מיארה מתפקידה, היא מחרחרת ריב ומדון, ממשיכה לפגוע במעמד הממשלה והכנסת בעיניי העם. לא ניתן לעבוד לצידה שברור שכל מה שהיא עושה זה לפגוע במעמדו של נתניהו כראש ממשלה".
"ניסיון לסתימת פיות"
יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ, גם הוא מהליכוד, אמר: "המכתב של היועמ"שית הוא אבסורד מוחלט וניסיון לסתימת פיות. ראש הממשלה נתניהו הלך לבחירות גם על הנושא המשפטי, קיבלנו מנדט ברור מהציבור לבצע את הרפורמה. אם נלך לפי רוח דבריה, אז כל היועמ"שים והשופטים בניגוד עניינים. זאת עוד הוכחה לנחיצות הרפורמה שתחזיר את הדמוקרטיה לישראל אל מול העריצות המשפטית".
השר בן גביר מעוצמה יהודית אמר: "היועמ"שית מנסה להלך אימים על ראש הממשלה ועל ממשלת ישראל. באיומים לא משנים מדיניות והממשלה לא תתקפל. אם רוצים שיח זה לגיטימי, אבל חייבים להבין שאיומים כאלו רק מדרבנים את הממשלה להעביר את הרפורמה כמה שיותר מהר".
דבריה של גלי בהרב מיארה מהכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בישראל
(צילום: העמותה למשפט ציבורי בישראל)
היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה פנתה אתמול לנתניהו, והתייחסה במכתב מפורט לסוגיית הצורך שלו להימנע מעיסוק במהפכה המשפטית שמתכננת הממשלה בשל ניגוד העניינים שבו הוא מצוי על רקע המשפט שבו הוא מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. משמעות הדברים שראש הממשלה לא יכול לעסוק גם בניסיונות לתווך בין הצדדים לצורך הגעה לפשרה. יחד עם זאת, ניגוד העניינים לא יחול על הצבעה בכנסת בסוגיית המהפכה המשפטית.
מטעם היועמ"שית נמסר כי המכתב עוסק בעניין יישום חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים שנערכה לו בתקופת כהונתו הקודמת, ביחס ליוזמות לשינויים במערכת המשפט. לפי ההודעה, "מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה גובש, בין היתר, על רקע פניות שהתקבלו ומעלות טענות בדבר חשש לניגוד עניינים בשל מעורבותו של ראש הממשלה ביוזמות האמורות, ועל רקע תמונת מכלול יוזמות החקיקה בנושא".
"בתמצית, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יישום המגבלות שאושרו בפסק הדין של בג"ץ, בנסיבות הנדונות, מוביל למסקנה כי על ראש הממשלה להימנע ממעורבות ביוזמות הנוגעות לשינויים במערכת המשפט", נמסר מטעם בהרב-מיארה. "זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים הנוגעים למשפט בו הוא נאשם, לבין רכיבים מהותיים ביוזמות, בהתאם לאמות המידה שפורטו בחוות הדעת ואושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים מ-2021".
3 צפייה בגלריה
יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ. "עוד הוכחה לנחיצות הרפורמה שתחזיר את הדמוקרטיה לישראל אל מול העריצות המשפטית"
(צילום: יואב דודקביץ')
לפי היועמ"שית, "מניעות זו חלה גם על מתן הנחיה ישירה או עקיפה באמצעות גורמים אחרים בכל הנוגע לקידום היוזמות. יישום הקביעות בעניינו של ראש הממשלה מפורט בחוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שאושרה ע"י היועצת המשפטית לממשלה, ומהווה מסמך מחייב באשר לאופן יישום המגבלות שנקבעו בהסדר, כל עוד לא נקבע אחרת בעקבות שיח שאמור להתקיים בעניין זה בין ראש הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה".
בהרב-מיארה מסבירה במכתבה גם איך המהפכה המשפטית יכולה לסייע לנתניהו במשפטו: כך למשל, אם תבוטל עילת הסבירות כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, "בית המשפט העליון לא יוכל לבקר את סבירות מינוים של גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק, שמחזיקים בסמכויות ביחס להליך הפלילי, או את סבירות הפסקת כהונתם של גורמים אלו. בנוסף, הדבר יכול להשפיע על האפשרות של בית המשפט לבקר החלטות מנהליות של גורמי אכיפת החוק ביחס להמשך ההליך המשפטי, ככל שהדבר יתעורר. בנוסף לכך, ביטול עילת הסבירות עלול להסיר מגבלות החלות בעניינו היום ביחס לאפשרותו למלא תפקידים מסוימים ברשות המבצעת, לצד כהונתו כראש הממשלה".
בכל הנוגע לפגיעה ביכולת שופטי העליון לפסול חוקים, וגם את פסקת ההתגברות, אמרה היועמ"שית כי "צמצום הביקורת השיפוטית וחקיקת פסקת התגברות מאפשרים חופש פעולה רחב ביותר לחקיקת חוקים שמשפיעים על עצם ההליך הפלילי של ראש הממשלה, על אופן ניהולו ועל תוצאותיו. מכאן שמעורבות ראש הממשלה ביוזמה להגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים וחוקי יסוד עומדת בסתירה למגבלות שאושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים".
על השינוי המתוכנן בהרכב הוועדה לבחירת שופטים אמרה היועמ"שית כי הוא "עלול אפוא להשפיע על שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים ועל שופטי בית המשפט העליון, הערכאה המוסמכת לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות שמתקבלות במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה ואשר צפויה לדון בערעור ככל שיוגש על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי".
לפי בהרב-מיארה, הבעייתיות בכך טמונה בשלושה היבטים: "ראשית, הדבר יגביר את השפעת הממשלה על זהות השופטים שייבחרו לכהונה בערכאות אלו; שנית, הוועדה לבחירת שופטים מחזיקה בסמכויות בקשר להדחת שופטים מתפקידם; ושלישית, הוועדה תקבע את זהות נשיא בית המשפט העליון, שבידיו סמכויות ניהוליות משמעותיות". לכן, אומרת בהרב-מיארה, מעורבות נתניהו ביוזמה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וסמכויותיה עומדת בסתירה להסדר ניגוד העניינים שעליו הוא חתום. "שינוי שכזה נוגע לאינטרסים אישיים של ראש הממשלה, ונגוע לפיכך בניגוד עניינים מובהק".
בהרב-מיארה הזכירה גם את חוק היועמ"שים שמקדם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, שלפיו חוות הדעת של יועמ"שים לא תהיה מחייבת. לדבריה, ביטול המעמד המחייב של חוות דעת היועץ עומד בניגוד להסדר ניגוד העניינים, שכן הדבר היווה שיקול מרכזי בהחלטת בית המשפט עליון שאין עילה משפטית למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו.
