באופן רשמי הפסקת האש בין ישראל ללבנון נכנסה לתוקף ב-17 באפריל, לפני יותר מחודש. בסוף השבוע ארצות הברית אף עדכנה את אזרחי ישראל על הארכתה ב-45 ימים נוספים. אבל בשטח אין כל זכר להפסקת האש – והלחימה בין צה"ל לבין חיזבאללה נמשכת בעוצמה רבה. במהלך "הפסקת האש" נפלו 7 חיילי צה"ל ואזרח. אלו סיפוריהם:
רס"ב ברק כלפון
בדיוק לפני חודש נהרג רס"ב במיל' ברק כלפון (48), תושב היישוב עדי בעמק יזרעאל. הוא נפל בתקרית שבה עלו לוחמי צנחנים במילואים על מטען. כלפון ז״ל הותיר אחריו אישה - שמרית, ושתי בנות - נוגה בת 19 בשנת שירות ומיה בת 17 תלמידת כיתה י״א.
חודש לאחר האסון הכבד שפקד את המשפחה, סיפרה אימו של ברק, שרי, "אני ובעלי מאיר עלינו לראות את המצבה שלו לקראת טקס הזיכרון במלאות חודש לנופלו. היום אנחנו נערוך לברק שלנו ז״ל טקס אזכרה בחיק המשפחה וחבריו, וזה עדיין לא נתפס. ברק ז״ל נהרג ביום הראשון של הפסקת האש והיום כבר חודש לאסון הכבד שפקד אותנו - לא נתפס שהוא איננו".
האם המשיכה, ״תבין, הוא תמיד היה זה שדואג לכולם, איש גדול חייכן אחד שתמיד כולם סמכו עליו, בעבודה בתחום המיוחד שעבד ברפאל. בצה״ל אהבו אותו מאוד - כמה סיפורים שמענו עליו בחודש האחרון מאז שהוא נהרג. עדיין לא מעכלים, לא תופסים בכלל את האסון הכבד שפקד אותנו. אנו בעלי, שני אחיו ובוודאי אשתו שמרית והבנות שלו שהיו קשורות אליו מאוד. זו אבידה גדולה שלא מעכלים את האסון הנורא שפקד אותנו. האם זו הפסקת אש? אנחנו בצפון כל הזמן תחת אש. תראה את תושבי הצפון בקו העימות - כל העת תחת אזעקות ואש. איך אפשר בכלל להכריז על הפסקת אש נוספת של 45 ימים עכשיו. זה הגיוני למישהו בכלל?".
רס"ל לידור פורת
רס"ל (במיל') לידור פורת נפל לפני חודש מפיצוץ מטען שפצע עוד תשעה נוספים. פורת (31), לוחם בגדוד 7106 בחטיבה המרחבית 769, הותיר אחריו אב, אברהם, את אחיו הבכור נאור ואת אחותו התאומה ענבל. משפחתו ציינה אתמול (ראשון) 30 למותו.
פורת נולד וגדל ברובע ד' באשדוד ולמד בישיבת בני עקיבא נווה הרצוג. הוא היה תלמיד מצטיין והרחיב 10 יחידות בפיזיקה אחרי התיכון המשיך פורת לישיבה גבוהה בבית אל ולאחר מכן התגייס לצנחנים. אחרי השירות הוא התחיל ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון. אמא שלו הייתה חולה מאוד וכדי לטפל בה הוא עצר את לימודי התואר עד שנפטרה, ולאחר מכן שב ללימודים.
חברו הטוב, יגל מימון, סיפר: "אחרי שאימא שלו נפטרה זה טלטל אותו והוא היה צריך הרבה זמן לחשוב. יצאנו יחד לטיול וייטנאם. עם כל הצדיקוּת והחוכמה והרצינות שלו הוא היה יודע להשתחרר. 7 באוקטובר תפס אותנו בכפר פסטורלי. פתאום אני רואה שלידור אדום ורועד. הוא אמר שאחותו בשדרות והוא לא יודע מה קורה. אחרי כמה זמן הוא הצליח ליצור קשר והבין שהמשפחה שלו בטוחה. הוא אמר לי ׳יאללה חוזרים לארץ׳. אמרתי לו ׳תירגע, הכל טוב, המשפחה שלך בטוחה׳. הוא היה מאוד נחוש למצוא טיסה חזרה ותוך שלושה ימים עלינו על טיסה. יום אחרי הוא כבר התייצב למילואים. הוא אפילו הלך בלי תיק וביקש שאארגן לו בוקסרים ובגדים. הוא היה חבר מדהים. הוא אהב את עם ישראל ולא נשכח אותו״.
סמל עידן פוקס
סמל עידן פוקס (19) נהרג מפגיעת רחפן נפץ באזור הכפר טייבה בדרום לבנון. מיטל פוקס, אימו של ברק אמרה בכאב: "צריך להסתכל על תמונות של עידן ולראות לפי העיניים והאור שלו מי הוא היה. כמה טוב לב ורצון לעשות טוב. ידענו איזה ילד יש לנו, אבל לא ידענו עד כמה - ושמענו סיפורים מדהימים עליו בשבעה. באו לפה אנשים שעברו חרם בילדות ועידן עזר להם. למשל בשיעורי הספורט הוא היה לוקח אליו את זה שתמיד לא רצו כשעשו כוחות״.
מיטל פוקס שיתפה על ההתמודדות עם האובדן, "זה לא קל. עידן היה הלב שלי ושל כולנו, אין דרך להתמודד עם זה. אנחנו מוקפים בהרבה מלאכים שהוא שלח לנו. עם ישראל המופלא שמרים אותנו, אני כל בוקר רואה את התמונה האחרונה שלו ואומרת לעצמי 'איך אני יכולה ליפול'. כן אני בוכה אבל מספרת עליו ומקווה שכל אדם יעשה מעשה אחד טוב לזכרו. זה נותן לנו את הכוח להרגיש שהוא פה".
היא הוסיפה: "לא הרגשתי שיש הפסקת אש, הם היו בפנים ונלחמו. כל בוקר קמתי להודעה שיוצאים לפעילות וכל ערב הודעה שהכול טוב. איזו הפסקת אש? הילדים שלנו נלחמים. זה שמשתיקים את זה לא מובן לי. הילדים שלנו בפנים, ופתאום אני קיבלתי הודעה שאין לי ילד יותר".
עאמר חוג'יראת
עאמר חוג'יראת, תושב שפרעם שעבד בחברה קבלנית שמבצעת עבודות הנדסיות מטעם משרד הביטחון, נהרג מפגיעת רחפן נפץ. בנו, בן 19, נפצע קל מרסיסים.
"קשה מאוד לראות את אבא נהרג מול העיניים. זה זעזע אותי", אמר הבן. "הגענו לגבול ונכנסנו לשם כדי לעבוד. מסרנו את הטלפונים שלנו לצה"ל והיינו אמורים לקבל מכשירי קשר כדי שנוכל להיות בקשר רציף עם הצבא, אבל אמרו לנו שאין צורך, שטנק ילווה אותנו צמוד וישמור עלינו".
"הטנק באמת ליווה אותנו, אבל אחרי חמש דקות הוא הסתובב והתרחק. המשכנו לעבוד ושעה וחצי אחר כך הוא כבר לא היה סביבנו. ראינו אותו רחוק, מאחורי בית. היינו לבד. עליתי על הכלי ההנדסי ופתאום ראיתי רחפן קטן ומהיר מאחורי הבאגר. הוא טס נמוך ומיקד עלינו את המצלמה שלו. נבהלתי וקפצתי מיד מהכלי, הוא בא לתקוף אותי. ברחתי ואבא רץ, אבל הרחפן רדף אחריו והמטען פגע בו והתפוצץ. כשנכנסנו הבטיחו לנו שהטנק יישאר לאבטח אותנו, לא שהוא יעזוב ויסתתר".
סמל ליאם בן חמו
סמל ליאם בן חמו (19) מהרצליה, לוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני, נהרג מפגיעת רחפן נפץ באזור הכפר קנטרה בדרום לבנון. אימו של ליאם, גלית, סיפרה": "הוא היה ילד מיוחד. תלמיד טוב. פחדתי עליו, אין לי כבר הורים ואחים. ניסיתי להוריד לו פרופיל, אבל הוא ביקש להיות בגולני, בגדוד 13 של גולני, וזה מה שהוא קיבל".
דודו שלומי הוסיף, "קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. ליאם היה תלמיד מצטיין, ובחור עם ערכים וחוש הומור ליאם התנדב לשרת בגולני, הוא הלך בעקבות הבן שלי שגם שירת בגולני. זה אסון נוראי".
סמ"ר נגב דגן
סמ"ר נגב דגן (20) מהמושב דקל בצפון מערב הנגב, לוחם בגדוד 12 של חטיבת גולני, נהרג מפגיעת פצצת מרגמה שנורתה לעבר הכוחות במרחב הליטני.
חברו של נגב, מתן פרץ, סיפר: "הכרתי את נגב מגיל 0, הייתי איתו בכל מקום אפשרי - גם בסופ"ש האחרון היינו איתו, לפני שזה קרה. נגב היה חבר טוב, ילד טוב שאי-אפשר לתאר באמת במילים. הוא רצה להגשים כל כך הרבה חלומות וברגע אחד זה נגמר".
"נגב היה במקומות, ופתאום זה קרה. קיבלנו שוק", הוסיף מתן. "הוא היה בא לפה ואומר שזה לא מפחיד ו'אנחנו נכנסים עד הסוף' - ודווקא בסופ"ש האחרון הוא אמר שזו הולכת להיות כניסה מפחידה".
רס"ב אלכסנדר גלובניוב
רב סמל בכיר במילואים אלכסנדר גלובניוב (47) נהרג מפגיעת רחפן נפץ סמוך לגבול. אלמנתו, מרינה, שיתפה על ההתמודדות עם האובדן ואמרה, "עבר שבוע מאז שאני חיה לבד וזה קשה. למזלי יש פה הרבה חברים ושכנים שעוזרים לי".
לדבריה, "את כל הדברים הטכניים אני עושה בסדר - אבל נעלם לי הכיף מהחיים וזה קשה מאוד כשמגדלים ילדה קטנה. אני חושבת שאין הפסקת אש, בשבילי פה במרכז לא רואים מה קורה בגבול לבנון וקשה לנו להבין מה קורה שם".
אימו של גלובניוב' פלורה, אמרה בכאב: "אלכסנדר היה בן אדם מאוד טוב. הוא היה הבן היחיד שלי, אין לי אף אחד עכשיו. היו לו ידיים טובות. הוא היה ספורטאי, הגענו לישראל ב-1996. סיפרו לנו שזה קרה בגבול, הוא היה בבסיס. דיברנו שלשום בפעם האחרונה. פחדתי, הייתי בקשר איתו והוא אמר שהכול בסדר".
סרן מעוז רקנטי
סרן מעוז ישראל רקנטי, מ"מ בגדוד 12 של חטיבת גולני, נפל בקרב בדרום לבנון והוא בן 24 במותו. רקנטי נהרג כתוצאה מפגיעת רחפן נפץ ששוגר לעבר הכוחות ביום שישי האחרון. רקנטי, הוא בוגר שיעור ו' של הישיבה הגבוהה איתמר והוא הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואת ארוסתו רני, לה היה אמור להינשא בחודש הבא. רב היישוב איתמר, דניאל לונצר, ספד לו בהלוויה: "האומה כולה מלווה אותך לקבורה. בדיוק שבוע לפני שעלית בסערה השמיימה בקרב, ביום שישי הקודם, היית אצלי בבית עם רוני, ארוסתך, נרשמתם לנישואין, ואתה הלכת במעלות קדושים וטהורים".
רוני נפרדה ממנו בהלוויה ואמרה, "בפעם הראשונה שנפגשנו, הדבר הראשון ששמתי לב היו העיניים הטובות והיפות שלך, צללת לתוכך כל פעם מחדש. כולם אמרו שיש לך עיניים טובות. פעם שאלת 'אם אני כועסת' ואמרתי שאני לא מצליחה לכעוס עליך. מעוז, כל מי שפגש אותך פעם ראשונה, התפעם מהשקט שלך שאמר כל כך הרבה עליך. רציתי שתבוא לכיסא הכלה שלי ותחייך אליי. רציתי שתהיה אבא, יכולת להיות אבא מושלם".
עוד היא אמרה, "אני אוהבת אותך כל כך, אני מצטערת אם עשיתי משהו לא במקום, סליחה. כל הגוף כואב, אנחנו חזקים ואנחנו נמשיך לחיות - נאהב את העם כמו שהיית רוצה. תנוח על משכבך בשלום, אתה צריך לנוח, עבדת כל כך קשה. תיתן לעצמך לנוח, מאוד אוהבת ומתגעגעת".
