דיווחים שמגיעים בשבועות האחרונים מרצועת עזה מצביעים על תופעה חריגה: פעילי חמאס שנקלעו למצוקה כלכלית קשה נאלצים, לפי הטענות, למכור אמצעי לחימה או ציוד צבאי כדי לשרוד. מדובר בסימן נוסף למשבר העמוק שבו מצויה הנהגת ארגון הטרור, לא רק בזירה הצבאית והמדינית - אלא גם במישור הכלכלי והארגוני.
על פי שורה של פרסומים מקומיים עזתיים, כולל ברשתות החברתיות, חמאס מתמודד עם משבר פיננסי חסר תקדים הנובע מצמצום דרמטי של מקורות המימון שלו, פגיעה בנתיבי העברת כספים, הידוק הפיקוח הבינלאומי וההשלכות ההרסניות של המלחמה המתמשכת על הכלכלה ברצועה. לצד הלחץ הצבאי והמדיני, ובפרט הדרישות האמריקניות במסגרת התוכנית לסיום המלחמה ולפירוק ארגון הטרור מנשקו, הולך ומתחזק הגורם הכלכלי כאיום על המשך תפקודו.
לפי הדיווחים, חלק מפעילי חמאס אינם מקבלים משכורות באופן סדיר, ולעיתים אינם מקבלים שכר כלל. במציאות של אבטלה נרחבת, מחסור במזון וקריסת שירותים אזרחיים, נאלצים חלקם לחפש מקורות הכנסה חלופיים. במקרים קיצוניים, כך נטען, נמכרו כלי נשק או ציוד צבאי כדי לממן צרכים בסיסיים של משפחותיהם.
על רקע הדיווחים שוחח גורם ברצועה עם ynet, ותיאר מציאות כלכלית קשה במיוחד. "המצב בעזה קשה מאוד. אנשי חמאס לא מקבלים משכורות בצורה סדירה, ולעיתים לא מקבלים שכר בכלל. זה יוצר מצוקה אמיתית", אמר. עם זאת, הוא הדגיש כי אין מדובר בתופעה רחבה או מאורגנת. לדבריו, "ייתכן שיש מקרים נקודתיים של יוזמות אישיות מצד יחידים, אבל לא מדובר בתופעה נפוצה. בסך הכול, המקורות הכספיים דלים מאוד והמצב הכלכלי ברצועה קשה ביותר".
מצד שני, המשפיען העזתי רמי אמאן כתב כי בימים האחרונים החלו קבוצות המזוהות עם חמאס להחרים כלי נשק שנמצאו בידי אזרחים, לצד מקרים שבהם בעלי נשק מכרו אותו או ויתרו עליו. לטענתו, חלק מהנשק הועבר דרך מתווכים והוצג כאמצעי לחימה של ארגון הטרור, לכאורה כחלק מיישום יוזמה אמריקנית-בינלאומית לפירוקו מנשק ולסיום הלחימה בעזה.
גורמים הבקיאים בנעשה ברצועה מציינים כי המשבר הנוכחי הוא תוצאה מצטברת של שנים שבהן חמאס התבסס על "כלכלת חירום" - מימון חיצוני, תרומות והזרמות חריגות - מבלי לבנות מנגנון כלכלי יציב ובר-קיימא. ההתמקדות בבניית הכוח הצבאי ובניהול העימות התרחשה, לדבריהם, על חשבון פיתוח תשתיות כלכליות ואזרחיות שיכלו לספק יציבות גם בשעת משבר.
השלכות המשבר אינן מסתכמות בפגיעה ברווחת המחבלים. חולשה כלכלית עלולה להשפיע גם על היכולות המבצעיות של ארגון הטרור: צמצום הגיוס, פגיעה בהכשרות, קושי בתחזוקה ובפיקוד ואף סיכון מוגבר לחדירות מודיעיניות על רקע תמריצים כלכליים. בנוסף, תדמיתו של חמאס בעיני הציבור בעזה, שנבנתה לאורך השנים סביב נרטיב של "עמידה איתנה", עלולה להיסדק.
כך או כך, חמאס ניצב בפני אחת התקופות המכריעות בתולדותיו. המשבר הכלכלי הנוכחי אינו רק עניין של משכורות או מחסור זמני במזומנים, אלא סימן לשחיקה עמוקה יותר במודל השליטה והניהול של הרצועה. השאלה שנותרת פתוחה היא אם מדובר במשבר חולף, בנקודת מפנה שעשויה להשפיע על עתיד ארגון הטרור ועל המציאות בעזה כולה, או לחלופין שיקום ושגשוג מחודש שלו ברגע שישראל תכניס ציוד פרקטי שבאמצעותו יוכל לייצר נשק.
