כבר זמן רב שיחסי מדינת ישראל וממשלת אריתריאה, שזכתה לכינוי "צפון קוריאה של אפריקה", שרויים במשבר. הראשונה סירבה לאשר הגעת שגריר לבירה אסמרה, והותירה את מבנה השגרירות הישראלית נטוש מאז 2020. בנוסף, הצבעותיה של אריתריאה בפורומים בינלאומיים - לרבות האו"ם - הן שליליות בהתמדה, והיא הייתה בין המתנגדות הקשות לחזרתה של ישראל כמשקיפה לארגון האיחוד האפריקאי.
אם כך, למה לא ניתקנו את היחסים עם אריתריאה? אחד ההסברים הנפוצים לשאלה הוא האינטרסים הביטחוניים של ישראל באזור קרן אפריקה, שמהווה מיקום גיאוגרפי אסטרטגי. על פי מקורות זרים, ישראל מחזיקה באזור בסיסי מודיעין וצוללות של חיל הים.
בעוד השגרירות הישראלית באסמרה ננטשה בחודש אפריל בשנת 2020, צבא אריתריאה הצטרף בנובמבר באותה השנה לצבא האתיופי במלחמה נגד "החזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF). יחד הם הואשמו בביצוע מעשי זוועה נגד התושבים התיגרינים, וארה"ב אף הגיבה בהטלת סנקציות על אישים באריתריאה, ובראשם הרמטכ"ל.
אריתריאה ואתיופיה ניהלו מלחמת גרילה מזויינת במשך 32 שנים, ורק בשנת 1991 יצאה אריתריאה לעצמאות - ואז הפכה לדיקטטורה. מרבית המסתננים ומבקשי המקלט האריתריאים בישראל הגיעו בין 2011-2006, כ-80% מהם גברים. אחרי כל כך הרבה שנים בארץ רובם דוברי עברית.
בשיא עברו בישראל כ-50 אלף מסתננים אריתריאים, וכיום חיים כאן כ-17 אלף. רובם מתנגדי משטר שברחו מהשלטון הדיקטטורי. במהלך השנה האחרונה יותר מ-2,000 אריתריאים עזבו את ישראל. חלקם שבו לארצם, ואחרים התאחדו עם משפחתם בקנדה, ארה"ב ומדינות נוספות. בכל חודש עוזבים את ישראל בין 300 ל-500 אריתריאים מרצון.
המתפרעים אחזו באלות ויידו אבנים, אתמול
(צילום: דוברות המשטרה, נדב אבס)
שגרירות אריתריאה בישראל קיימת כאן מאז שנת 2004. השגרירות מנוהלת כיום על ידי ממונה בהיעדר שגריר. היא הגישה בקשה רשמית לקיום פסטיבל תרבות וגיוס כספים למשטר בתל אביב וביקשה מהרשויות הישראליות הגנה. מתנגדי המשטר, שכאמור ברחו מארצם, ביקשו להפגין נגד קיום הפסטיבל - ובמקום התפתחו עימותים קשים. המתפרעים אחזו באלות, יידו אבנים ודקרו באמצעות סכינים. לפחות 135 בני אדם נפצעו, בהם שוטרים, ולפחות 39 נעצרו.
על פניו מדובר בכשל מודיעיני של הרשויות בישראל, שלא צפו ולא נערכו מראש להתנגשויות כאלה בין מתנגדי לתומכי המשטר. המשטרה הייתה צריכה להפריד בין הניצים ולמנוע את ההתנגשויות האלימות האלה שיצאו משליטה.
גורמים שמעורים בחיי הקהילה האריתריאית בישראל אומרים כי עם כל הכבוד למתנגדי המשטר, הם התנהגו בצורה חצופה והתפרעו במדינה שנתנה להם מקלט: "לא יתכן שתנהלו את הסכסוכים שלכם בצורה אלימה. זה מקומם מאוד", אמר גורם ישראלי שמלווה הקהילה האריתריאית בארץ.
פסטיבלי תרבות כאלה התקיימו בעוד שורה של מדינות שבהן יש קהילות אריתריאיות גדולות, וגם שם היו התפרעויות קשות ועימותים בין מתנגדי המשטר לתומכי המשטר שכללו עשרות פצועים ומאות עצורים. התפרעויות אלימות היו בין היתר בקנדה, גרמניה ושבדיה. בכמה מקומות, כמו בטורונטו, הרשויות ביטלו את הפסטיבל מחשש למהומות.
מתנגדי המשטר האריתריאים בישראל טוענים שתומכיו הם מרגלים של המשטר שמדווחים לו על כל צעד ושעל של המתנגדים. הם טוענים כי המשטר באריתריאה רודף אחר המשפחות שלהם, מנהל משטר הפחדה ומחזיק אותם כבני ערובה.
