הסיכוי היחיד לשחרור כל החטופים הוא חיסול שלטון החמאס בעזה בדרך של הסכם, כך שלא יהיה עוד מי שמחזיק בני ערובה שהם "נשק המיקוח היחידי שלו". אין כל דרך אפשרית לחיסול החמאס בלחץ צבאי כי הוא עלול לגרום, חלילה, למותם של חטופים.
1 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
(צילום: Jim WATSON / AFP)
ארצות הברית ביחד עם סעודיה ומצרים יכולות לכפות הסדר שיביא לחיסולו של החמאס בהסכם ולשחרור כל החטופים.
הנה תוכנית אפשרית:
● סעודיה תחכור את רצועת עזה ל-50 שנים כשמצד המחכירים יחתמו על החוזה הרשות הפלסטינית, ישראל ומצרים. (חכירה דומה, של האיים סנפיר וטיראן, נעשתה ב-1956 ע"י מצרים מסעודיה. האיים הושבו לסעודיה ב-2017).
● עזה תוחזר בתום החכירה לרשות הפלסטינית בתנאי שישראל תסכים עם סעודיה שאין יותר בעיית בטחון.
● במהלך 50 השנים הבאות סעודיה תהיה "בעל הבית" הסוברני, המחויב לשלום עם ישראל ומחויב - לא פחות מישראל - למלחמה בארגוני טרור איסלמיסטיים.
● במהלך שלטונה של סעודיה בעזה היא תשקם בעצמה ותקרא לאחרים (ארה"ב, אירופה, אמירויות?) להשתתף בשיקום הרצועה.
● במהלך שלטונה בעזה תשתמש סעודיה באדמיניסטרציה פלסטינית בשל יעילות כלכלית של השרות ומתוך האהדה שלה לפתרון הבעיה הפלסטינית.
● לאחר יציאה מוצלחת לדרך, אפשר לקוות שבבוא העת ניתן יהיה להעתיק את המתווה גם לגדה המערבית, בהחלפת מצרים ע"י ירדן.
תוכנית זאת מקיימת:
● את דרישות הסף של טראמפ ברצונו למצוא פתרון ללא מלחמה.
● את דרישות הסף של ישראל שתקבל החלפת החמאס ע"י מדינה אחראית, שהמלחמה בטרור ובניצני האחים המוסלמים חשובה בעיניה לא פחות מבעיני ישראל.
לנתניהו תהיה ברירה להסכים ולקבל את הנובל לשלום ביחד עם טראמפ, או להיכנע בחוסר רצון ולהשאיר את הנובל לטראמפ לבדו. היופי הפואטי כאן הוא שמצרים חכרה איים מסעודיה כדי לפתוח במלחמה עם ישראל, בעוד סעודיה תחכור את עזה כדי לעשות איתה שלום
● את דרישות הסף של סעודיה שרוצה להיתפס כמגינת זכויות הפלסטינים וכמי שמקדמת את פתרון שתי המדינות.
● את האופק הכלכלי ההגיוני שיעלה את רמת החיים בעזה ובגדה לרף שיאפשר פתרון שלום (יציב, גם אם קר כמו אלה עם מצרים וירדן).
מתווה כזה, שיפתח תהליך פתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני, יפגע באינטרסים של איראן להחזיק ולתדלק את הפרוקסי שלה, שנוצרו כדי להילחם על זכויות הפלסטינים. זה יקל על טראמפ להגיע להסכמים עם איראן כמו גם עם סעודיה.
קובי ריכטרקובי ריכטרצילום: עמית שעל
היחיד שהתהליך אינו עולה בקנה אחד עם מטרותיו הוא בנימין נתניהו, שהפסקת המלחמה מנוגדת לאינטרסים האישיים שלו. כאן מגיע האינטרס של טראמפ, שבכוחו לגבור על מכשול זה.
לנתניהו תהיה ברירה להסכים ולקבל את הנובל לשלום ביחד עם טראמפ, או להיכנע בחוסר רצון ולהשאיר את הנובל לטראמפ לבדו. היופי הפואטי כאן הוא שמצרים חכרה איים מסעודיה כדי לפתוח במלחמה עם ישראל, בעוד סעודיה תחכור את עזה כדי לעשות איתה שלום.