פרטים חדשים מחקירת רצח בניהו רזי חושפים את השעות שקדמו לרצח ואת הרגעים המצמררים שבהם הצעיר הירושלמי הותקף ונדקר למוות: מהפרטים החדשים עולה כי זמן קצר לפני הרצח הגיעה חבורת הקטינים הנאשמים לסניף “נוטלה” בבית חנינא, שם אכלו דברי מתיקה. בהמשך, לפי חומרי החקירה, הם הוזעקו לביתה של הנאשמת המרכזית לינור ששון, שם החלה ההצטיידות בסכינים – ומשם יצאו לעבר הדירה שבה שהה רזי. במקביל נחשף תיעוד מתוך שיחת הווידאו בזמן התקיפה - שבה נאשמת מרכזית נוספת אגם צרפי נראית יושבת ברכב, מחויכת ומניחה את ידה על פניה, בזמן שהמתרחש בדירה מועבר בשידור חי.
כעת נחשפים לראשונה התיעודים הבלעדיים ותמלילי חקירתו של אחד הנאשמים במעורבות בפרשה, שמשרטטים את השתלשלות האירועים מחנות הממתקים ועד לזירת הרצח. אחד התיעודים המשמעותיים שנאספו בחקירה צולם דווקא זמן קצר לפני האירוע. בסביבות השעה 16:30 ביום הרצח תועדה החבורה בחנות “נוטלה” בבית חנינא. לפי חומרי החקירה, חברי החבורה הגיעו למקום ואכלו דברי מתיקה – זמן קצר לפני ששרשרת אירועים הובילה אותם בחזרה לכיוון בית משפחת ששון.
בחקירתו של אחד הנאשמים במעורבות, עוד לפני הגשת כתב האישום, הציגו החוקרים בפניו את הסרטון מהחנות וניסו להבין מה התרחש שם ומדוע עזבו את המקום. “למה נסעת לשם?”, שאל החוקר. “שומר על זכות השתיקה”, השיב. “מה קניתם שם?”. “שומר על זכות השתיקה”. “כיצד שילמת על הקנייה?”. “שומר על זכות השתיקה”. “גנבתם את האוכל?”. “שומר על זכות השתיקה”. “כמה זמן הייתם שם?”. “שומר על זכות השתיקה”. לאחר מכן הציג החוקר בפני הנאשם במעורבות את הסרטון שצולם בחנות “נוטלה”. גם מול התיעוד בחר שלא למסור גרסה.
הוזעקו לבית של ששון
על פי הדברים שהוטחו באחד המעורבים בחקירה, מחקירתה של לינור ששון עלה כי הוא וחבריו עזבו את בית חנינא וחזרו לכיוון הבית לאחר שהיא התקשרה וביקשה שיביא לה את הרכב. “שאלתי אותך מדוע עזבתם את בית חנינא וחזרתם לכיוון הבית שלך. אני אומר לך שמחקירת לינור עולה, כי אתה חזרת לכיוון הבית בגלל שהיא התקשרה אליך וביקשה שאתה תביא לה את הרכב”, שאל החוקר. “שומר על זכות השתיקה”, השיב.
לפי גרסת לינור כפי שהוצגה בחקירה, כאשר אותו מעורב נכנס לחדר הוא שמע את השיחה והבין כי אגם ושילת טוענות שבניהו, שכונה “בן”, וחברו מתניה הרביצו להן. “מאחת החקירות עולה, כי אתה נכנסת לחדר, שמעת את השיחה והבנת שהבנות טוענות שבניהו וחבר שלו בשם מתניה הרביצו לשילת ואגם. תגובתך?”. שוב השיב: “שומר על זכות השתיקה”.
משפחתו של רזי לאחר הגשת כתבי האישום
(צילום: גיל יוחנן)
אלא שלפי חומרי החקירה, אותו נאשם במעורבות לא מיהר בתחילה לקבל את גרסתן. החוקרים הטיחו בו כי מאחת החקירות עלה שהוא כתב בטלפון שלו את המשפט “אל תאמיני להן, שתי שבורות”, והראה ללינור את ההודעה מבלי לשלוח אותה. גם על כך הוא בחר שלא להשיב: “שומר על זכות השתיקה”.
לפי חומרי החקירה, מכאן האירועים הסלימו במהירות. החלה הצטיידות בסכינים והחבורה יצאה לכיוון הדירה שבה שהה בניהו. בתיעוד בלעדי נוסף נראים חברי החבורה יחד זמן קצר לפני שעלו לדירה – רגעים לפני האירוע שהסתיים ברצח.
החיוך בזמן שהתקיפה משודרת בלייב
אחד מחומרי החקירה המצמררים ביותר הוא צילום מסך מתוך שיחת הווידאו בזמן התקיפה. לפי החשד, בעוד בניהו מותקף בדירה, המתרחש הועבר בשידור חי לאגם צרפתי וללינור ששון שישבו ברכב. בחקירתו של אחד המעורבים הטיח בו החוקר כי גם הדקירה הקטלנית התרחשה בזמן השידור.
הרצח שודר בשידור חי. בניהו רזי.
“אני אומר לך שאותה דקירה קטלנית שהביאה למותו בוצעה כשהדבר שודר בווידאו בשידור חי ללינור ולאגם שיושבות ברכב, והן כחלק מכל מכלול האירועים גם מדריכות אותך והביאו לאותה דקירה. תגובתך?”. “שומר על זכות השתיקה”, השיב. בשלב הזה הציג החוקר בפניו את צילום המסך מתוך השידור. בתיעוד נראית אגם יושבת ברכב כשהיא מחייכת ומניחה את ידה על פניה. “מציג בפניך תמונה של תגובת לינור ואגם שבה אגם מחייכת ושמה יד על הפנים להסתיר את תגובתה, לאור אותה תקיפה שבסופו של דבר הסתיימה בדקירה”, הטיח בו החוקר. גם מול התמונה הזו בחר המעורב שלא להשיב.
“אתה מתכוון לשתוק על כל שאלה שאני אשאל אותך?”, שאל החוקר. “כן”, השיב. החוקר הקשה: “לא משנה מה השאלה?”. הנאשם במעורבות השיב: “כנראה”. מכאן ואילך הציגו בפניו החוקרים פעם אחר פעם את חומרי החקירה: התיעוד מחנות “נוטלה”, העדויות שנאספו, השיחה על אגם ושילת, ההצטיידות והדרך לדירה – ולבסוף השידור החי וצילום המסך שבו נראית אגם מחייכת בזמן התקיפה. על כמעט כל אלה חזרה אותה תשובה: “שומר על זכות השתיקה”.
