יועמ"ש מערכת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, מסר היום (שלישי) בוועדת החוקה של הכנסת את תגובתה הרשמית של מערכת המשפט למתווה שהציגו השרים יריב לוין וגדעון סער לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בתגובה, שנאמרה מטבע הדברים בידיעתו ובאישורו של ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, עו"ד לייזר הדגיש כי "מדובר ביוזמה נוספת המאיימת על עצמאות מערכת המשפט בישראל. אמור מעתה: הוועדה הפוליטית לבחירת שופטי ישראל", וקרא לחברי הכנסת שלא לתת לה יד.
נאומה של הנשיאה בדימוס חיות
(צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב)
לדבריו עו"ד לייזר, "במקום לפעול לחיזוק אמון הציבור במערכת השפיטה בדרכים השונות שהוצעו לממשלה לצורך הקלת העומס בבתי המשפט, לייעול ההליכים ולשיפור השירות לציבור, מקודמים מהלכים שיביאו לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת, לחיזוק התלות בדרג הפוליטי ולהגברת חוסר האמון של הציבור בשופטים ובתוצאות ההליכים". הוא הוסיף כי עיון ראשוני בהצעה עשוי ליצור את הרושם כי מדובר במתווה פוטנציאלי להידברות, "אולם כאשר יורדים לפרטיה, מתגלה תמונה אחרת. הלכה למעשה, מדובר ביוזמה נוספת המאיימת על עצמאות מערכת המשפט בישראל. המתווה החדש המוצג כשומר על האיזונים הנדרשים להבטחת עצמאותם ומקצועיותם של השופטים בישראל איננו באמת כזה.
"זהו מתווה שיהפוך את הוועדה לבחירת שופטים לגוף פוליטי מובהק, שיבטיח לאזרחי מדינת ישראל מערכת משפט מוטה פוליטית, שבה מכהנים שופטים שנבחרו לתפקידם בשל אינטרסים שהניעו באותה העת את חברי הוועדה לבחירת שופטים, תוך מתן משקל מופחת לשיקולים מקצועיים ולאינטרס הציבורי".
2 צפייה בגלריה


גדעון סער, יצחק עמית ויריב לוין
(צילום: עמית שאבי, REUTERS/Florion Goga, אלכס קולומויסקי)
בנוגע להוצאת נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים במתווה החדש, לייזר הסביר ש"מציעי ההצעה מציגים לציבור מצג לפיו ייצוג מקצוע עריכת הדין בוועדה יישמר באמצעות אותם עורכי דין שימונו, ואלה ישקלו שיקולים מקצועיים בבחירת השופטים – ואולם לא ניתן להסיר החשש כי עורכי דין אלה ימונו על יסוד שיקולים פוליטיים, במטרה לשמש כזרועם הארוכה ועושי דברם של הפוליטיקאים שמינו אותם. מה שיניע אותם אלה שיקולים פוליטיים ולא מקצועיים".
לייזר מתח ביקורת גם על ההצעה למנות שופטים לבית המשפט העליון תוך התעלמות מוחלטת מעמדת השופטים בוועדה, ומבלי לשקול שיקולים מקצועיים או לבחון את התאמתם של המועמדים לתפקידם. "מדובבר במינויים שיעשו על טהרת השיקולים הפוליטיים והאינטרסים של חברי הוועדה. שיטת בחירה זו תביא בהכרח לפגיעה בעצמאות השיפוטית, במקצועיות השופטים ובאמון הציבור במערכת המשפט. הצעת החוק שבה אנו דנים היום, היא מכה אנושה לעצמאות השיפוטית, לעצמאותה של המערכת ולאמון הציבור בה".
הוא הדגיש שהפוליטיזציה של הליך הבחירה תשפיע על כלל המערכת, ולא רק על בית המשפט העליון. "המשמעות היא, ששופטים בערכאות הדיוניות שירצו להתקדם לבית המשפט המחוזי, לבית הדין הארצי לעבודה או לבית המשפט העליון – ידעו שהדרך למינוי ולקידום טעונה השתייכות למחנה פוליטי. שופטים בבתי המשפט המחוזיים המבקשים להתקדם לשיפוט בבית המשפט העליון יידעו שהשיקול המכריע בקידומם הוא השיקול הפוליטי, ולכן יחששו לפסוק נגד רשויות השלטון במסגרת עתירות מנהליות, כשאלה מקבלות החלטה החורגת מהוראות הדין או בחוסר סמכות.
"השופטים בערכאות הדיוניות, יחששו מהכרעה שתכעיס את הממשלה או שר משריה, שמא תסוכל אפשרות הקידום שלהם לערכאה גבוהה יותר. שופטים ומועמדים לשיפוט יבקשו למצוא 'בית' פוליטי לצורך מינויים וקידומם. שוו בנפשכם את משמעות הדבר במונחים של אמון הציבור. האם לא יקים הדבר חשש להתדיין בפני שופט המזוהה עם צד מסוים של המפה הפוליטית, שמא נאמנותו של השופט היא לפטרונו הפוליטי ולא לצדק והחתירה לאמת? השיטה הקיימת לבחירת שופטים במדינת ישראל איננה מושלמת, אך היא מבטיחה איזון בין הרשויות השונות בוועדה ומאפשרת מינויים לשיפוט של מועמדים מקצועיים וטובים".
עו"ד לייזר הוסיף: "חשבו על המשמעות: במקום ועדה מאוזנת המייצגת את כל רשויות השלטון, אנו עומדים בפני מצב שבו שני-שליש מחברי הוועדה יהיו פוליטיקאים. מה המשמעות עבור אזרחי ישראל? במקום שופטים שנבחרים על בסיס כישוריהם המקצועיים, נקבל 'שופטים מטעם' - אנשים שימונו על בסיס השתייכותם הפוליטית. האם זה מה שאנחנו רוצים? האם כך נבטיח צדק?". לדבריו, ייתכן שיש מקום לשיפורים בשיטה הקיימת. אך השינויים חייבים להיעשות תוך שמירה על עקרונות היסוד, על מקצועיות, על אי-תלות השופטים, ועל ייצוג הולם של החברה הישראלית על כל גווניה, והכל תוך הידברות עם נציגי הרשות השופטת. עתיד מערכת המשפט שלנו מונח על כף המאזניים. האחריות היא בידינו - להגן על עצמאותה ומקצועיותה של מערכת המשפט, למען הדמוקרטיה הישראלית ולמען הדורות הבאים".
חיות: "פשרה? זו אחיזת עיניים"
נשיאת בית המשפט העליון לשעבר אסתר חיות נאמה בכנס שנערך לכבודה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שם אמרה כי "לצד הגאווה וההערכה הרבות שאני רוחשת לרשות השופטת שלנו על כל מרכיביה, אני גם מודאגת מאוד. אין זה סוד כי מאז פרישתי טרם מונה נשיא קבוע לבית המשפט העליון, ואם לא די בכך, בית המשפט פועל בהרכב חסר של 12 שופטים במקום 15, על כל המשמעויות הנובעות מכך. לצערי, למרות הימים הקשים שעוברים על כולנו, ולמרות הצורך לשלב זרועות במאמץ משותף לקום יחד מן השבר שחווינו, יש מי שסבור כי זוהי שעת כושר לקדם תכנית, שאותה כיניתי עוד בינואר 2023, כתכנית לריסוק מערכת המשפט".
חיות הדגישה: "בל נטעה, הניסיון להציג את המתווה המקודם בימים אלה, כמתווה 'פשרה' ו'כהסכמה רחבה' איננו אלא אחיזת עיניים. מדובר באותה גברת בשינוי אדרת. אותה פוליטיזציה, אותה מכה אנושה לעצמאותה, לאי-תלותה של הרשות השופטת, וממילא לזהותה הדמוקרטית של המדינה. וכאן, אני מבקשת להביא בפניכם תובנה נוספת שאליה הגעתי לאורך 34 שנות שפיטה: המשפט אינו יכול ואינו צריך לתת מענה לכל החוליים והמשברים שאליהם נקלעת החברה לאורך חייה. הגורמים האמונים על המשפט ובהם הרשות השופטת, הייעוץ המשפטי לממשלה ויתר גורמי אכיפת החוק הם עוגנים חשובים להבטחת קיומה של חברה דמוקרטית. על כן, הם הערובה לחירויות שלנו, והם חומת המגן של האזרח מפני שרירות השלטון. לכן, עלינו להוקיר את פועלם, ולשמור עליהם כגורמים מקצועיים המקיימים את חובות האמון שהם חייבים בהם כלפי הציבור.
"אך בהם לא די. על מנת להטמיע את הערכים הדמוקרטיים, ועל מנת שאלו יכו שורשים יציבים בחברה, יש לשקוד על חינוך לדמוקרטיה, יש להנחיל ולקדם תרבות דמוקרטית, ויש לשנן את ערכי היסוד הדמוקרטיים שעליהם קמה המדינה, עד שיהפכו לחלק בלתי-נפרד מההוויה החברתית של הציבור ושל משרתי הציבור במילוי תפקידם. אני סבורה כי בעת הקשה הזו, מוטב להתרכז בעשייה משותפת, בתמיכה ובסיוע הדדי לאלו הזקוקים לכך, ובחיזוק המאחד והמחבר בינינו. כפי שציינתי לא מכבר במקום אחר, חשוב לי לומר כי למרות הכל, אני מתעקשת לקוות לטוב, ואת התקווה הזו אני שואבת ממופעים מרהיבים של טוֹב שאליהם נרתמה והתגייסה החברה הישראלית על כל גווניה, לאורכה ולרוחבה של הארץ בתקופה הקשה שעוברת על כולנו. גילויים מרגשים אלה של ערבות הדדית, של הקרבה, של נתינה, של סולידריות אזרחית, ושל לחימת אחים ואחיות שכם אל שכם, כל אלו מוכיחים כי אנו חברה חפצת חיים. זהו סוד כוחה ועוצמתה של החברה שלנו, המתגלה במלוא תפארתה גם בימים אלו".