מפלגת השלטון באתיופיה רשמה ניצחון מוחץ בבחירות לפרלמנט, וצפויה להעניק לראש הממשלה אביי אחמד כהונה נוספת של חמש שנים- בצל טענות לדיכוי האופוזיציה, אלימות אזורית וחרם בפועל של חלקים מהמדינה על ההליך הדמוקרטי. לפי התוצאות הסופיות שפרסמה אתמול (ראשון) ועדת הבחירות הלאומית, מפלגת "השגשוג" של אביי זכתה ב-438 מושבים - הרבה מעבר ל-274 הדרושים לרוב בפרלמנט.
עם זאת, מאחורי המספר המרשים מסתתרת תמונה מורכבת בהרבה: הפרלמנט האתיופי מונה 547 מושבים, אך לא בכולם התקיימה הצבעה - כשהבחירות לא נערכו בחבל תיגראי ובחלקים מחבל אמהרה בשל המצב הביטחוני. 438 המושבים שבהם זכתה מפלגת השלטון הם כמעט 90% מ-501 המושבים שבהם פורסמו תוצאות.
הפרלמנט החדש צפוי להתכנס באוקטובר, ואז לבחור מחדש באביי לכהונה נוספת. אביי, בן 49, עלה לשלטון ב-2018 אחרי מחאות המוניות נגד הקואליציה ששלטה באתיופיה במשך עשרות שנים. שנה לאחר מכן הקים את מפלגת "השגשוג", ובכך פירק למעשה את הקואליציה האתנית-מפלגתית הישנה וריכז סביבו כוח פוליטי רחב.
בעולם הוא זכור עדיין כמי שקיבל ב-2019 את פרס נובל לשלום בעקבות הסכם השלום עם אריתריאה, אבל תדמית ה"רפורמטור" שלו נשחקה מאוד מאז: אתיופיה הידרדרה למלחמת אזרחים קשה בתיגראי, לעימותים אתניים ולגלי אלימות באזורים שונים במדינה. מתנגדי הממשלה וארגוני זכויות אדם מאשימים את שלטונו במעצרים, בהפחדות ובדיכוי קולות ביקורתיים - טענות שהממשלה דוחה.
10 צפייה בגלריה
תושב אדיס אבבה מצביע בקלפי. לא כל אזרחי אתיופיה זכו למעמד
(צילום: Marco Simoncelli / AFP)
לפי ועדת הבחירות, שיעור ההצבעה עמד על 94%, מתוך יותר מ-50 מיליון בעלי זכות בחירה שנרשמו להצבעה. אבל גם הנתון הזה אינו משקף השתתפות מלאה של המדינה: בתיגראי, שנפגעה קשות במלחמת האזרחים בין 2020 ל-2022, לא הצביעו כלל כאמור - בפעם השנייה ברציפות.
גם באמהרה ובאורומיה, שניים מהאזורים הגדולים והחשובים במדינה, לא נפתחו 143 קלפיות בשל המצב הביטחוני. באמהרה נמשכים העימותים בין כוחות הממשלה לבין מיליציית "פאנו", ובאורומיה מתמודדים השלטונות עם מרד של החזית לשחרור אורומו (OLA). הממשלה מנסה לפרק את הארגונים החמושים מנשקם, אך המהלך מעורר התנגדות ומחזק את המתיחות האתנית. בתיגראי, אף שנחתם ב-2022 הסכם שסיים רשמית את המלחמה, המצב הפוליטי עדיין שברירי - ובחודשים האחרונים גבר החשש מהתחדשות העימותים באזור.
האופוזיציה באתיופיה טוענת כי הבחירות לא היו חופשיות או הוגנות. מבקרי הממשלה טוענים כי דמויות אופוזיציוניות מרכזיות נעצרו, הוגלו או נעלמו - וכי ההצבעה התקיימה באווירה של הפחדה. האופוזיציה הייתה מפוצלת וחלשה עוד לפני יום הבחירות, בין היתר בשל מעצרים והליכים משפטיים נגד יריבי השלטון - טענות שהממשלה מכחישה.
10 צפייה בגלריה
מחכים בתור להצביע. אביי השיג שליטה פרלמנטרית כמעט מוחלטת
(צילום: Marco Simoncelli / AFP)
סימן נוסף להצטמצמות המרחב הציבורי במדינה הופיע בדיווח של רויטרס, שציינה כי לא יכלה לדווח מתוך אתיופיה משום שהסמכתם העיתונאית של כתביה במדינה נשללה. "גם אם תוצאות הבחירות מעניקות לאביי שליטה פרלמנטרית כמעט מוחלטת, הן אינן פותרות את שאלת הלגיטימציה של שלטונו בעיני מתנגדיו ובאזורים שנותרו מחוץ להצבעה", נכתב בדיווח.
אביי הקים את מפלגת "השגשוג" ב-2019 כאמור, במקום הקואליציה האתנית-מפלגתית ששלטה באתיופיה במשך יותר מרבע מאה. המהלך סייע לו לרכז כוח פוליטי רב בידיו, אך גם עורר התנגדות בקרב קבוצות אתניות ואזורים שטענו כי השלטון המרכזי באדיס אבבה דוחק אותם לשוליים. בבחירות הקודמות ב-2021 רשמה מפלגתו ניצחון דומה - גם אז בצל חרם, אלימות והיעדר הצבעה בחלקים מהמדינה.
במערכת הבחירות הנוכחית ניסה אביי להציג את עצמו כמנהיג שמחזיר את אתיופיה למסלול של צמיחה, יציבות וביטחון תזונתי. אתיופיה היא המדינה השנייה בגודל אוכלוסייתה באפריקה, עם כ-135.9 מיליון תושבים, ולכן חוסר יציבות בה משפיע לא רק עליה אלא על כל קרן אפריקה. לפי הבנק העולמי, היא גם אחת הכלכלות הצומחות באזור - אך עדיין אחת המדינות העניות בעולם במונחי תוצר לנפש.
אחד האתגרים הגדולים שממתינים לאביי מחוץ לזירה הפנימית הוא היחסים עם אריתריאה. אתיופיה איבדה את הגישה הישירה לים אחרי עצמאות אריתריאה ב-1993, ובשנים האחרונות שבה והעלתה את הצורך בגישה לים האדום - מהלך שמדאיג את האריתריאים ומעלה מחדש את המתיחות בין שתי המדינות. כך, האיש שקיבל נובל על השלום עם אריתריאה פותח כהונה נוספת - כשברקע שוב נשמעים קולות של חשש מעימות אזורי.
