כ-40% מהסטאז'רים בישראל רוצים מסלול התמחות אחד מתוך שלושה: פנימית, ילדים או משפחה. בקצה השני נמצאות התמחויות בתחומים כמו נוירוכירורגיה וכירורגיית כלי דם, עם שבעה בוחרים בלבד בכל התמחות. גם התמחויות בגריאטריה ובאונקולוגיה נמצאות בתחתית הטבלה - תחומים שבהם הצורך ברופאים רק הולך וגובר על רקע הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בשכיחות מחלות סרטן. כך עולה מסקר משוב הסטאז'רים שמפרסם היום (ג') משרד הבריאות, וחושף את הפערים.
לסקר השיבו 1,831 סטאז'רים שהשלימו את תקופת הסטאז' במהלך 2025 במתכונתו הקודמת, טרם החלת הרפורמה, שבמסגרתה, בין היתר, קוצר הסטאז' ושופרו תהליכי הערכת הסטאז'רים. כ-45% ממשיבי הסקר (827) היו נשים. רוב המשיבים, כ-62%, היו בוגרי לימודי רפואה בחו"ל.
תקופת הסטאז' היא תקופה מהותית בתהליך המעבר מכשירות כסטודנט לרופא ולקבלת רישיון במדינת ישראל. הסקר, שמתמקד במחלקות הליבה של הסטאז' - פנימית, כירורגיה, ילדים ורפואה דחופה (מלר"ד) - בוחן את שביעות הרצון של הסטאז'רים מהסבבים בהיבטי ההדרכה, הליווי והחניכה, כמו גם את שביעות רצונם מהתנאים ומידת ביטחונם ליישם את הידע שרכשו. כמו כן, הסקר מתייחס להעדפותיהם של הסטאז'רים לקראת ההתמחות.
הצמרת - והתחתית
רפואה פנימית היא ההתמחות המבוקשת ביותר בישראל בקרב הסטאז'רים: 272 סטאז'רים ציינו אותה כמסלול המועדף. אחריה רפואת ילדים (241) ורפואת משפחה (203). לצדן, בעשירייה הראשונה נמצאים גם יילוד וגינקולוגיה (131), הרדמה (99), כירורגיה אורתופדית (98) ופסיכיאטריה (80).
במקומות הנמוכים, גריאטריה - התמחות קריטית נוכח הזדקנות האוכלוסייה בישראל - נבחרה על ידי 27 סטאז'רים בלבד, ואונקולוגיה נבחרה על ידי 23 משיבים. כירורגיית כלי דם ונוירוכירורגיה, מקצועות שדורשים שנות הכשרה ארוכות, נבחרו כמסלול מועדף על ידי שבעה בוחרים בלבד כל אחד. בתחתית: רפואה גרעינית (שני משיבים), מיקרוביולוגיה קלינית ובריאות הציבור, עם משיב אחד בלבד שבחר בכל אחת מהן כמסלול התמחות מועדף. 169 מהמשיבים, שמהווים כמעט 10% מכלל המשיבים, בחרו שלא לענות על שאלת ההתמחות המועדפת.
עניין ואתגר במקצוע דורגו כגורמים העיקריים המובילים לבחירת התמחות. אחריהם - שביעות רצון מסבב הסטאז' במחלקה ויכולת השתכרות עתידית, אך בהיקפים נמוכים יותר. גורמים אלו היו המובילים, ובאותו הסדר, גם בסקר שבוצע בשנת 2024. מנגד, צורך לאומי להתמחות במקצוע הספציפי - כלומר מקצוע נדרש - וכן תמריץ כלכלי, נמצאים בתחתית הרשימה.
הסקר חושף גם הבדלים מגדריים: רפואת ילדים היא ההתמחות המבוקשת ביותר בקרב נשים (כ-18% מכלל הנשים), ולאחריה רפואת משפחה, רפואה פנימית ומיילדות וגינקולוגיה. בקרב גברים, רפואה פנימית בראש עם כ-17% מכלל הגברים המשיבים, ולאחריה כירורגיה אורתופדית, הרדמה וכירורגיה כללית.
בשני תחומים הפער בולט במיוחד. יילוד וגינקולוגיה הוא מסלול התמחות שכמעט בלעדי לנשים: כ-14% מהנשים בחרו בו, לעומת פחות מ-2% מהגברים. בכירורגיה אורתופדית המצב הפוך - כ-9% מהגברים ציינו את המסלול כמועדף, לעומת כ-2% בלבד מהנשים. גם כירורגיה כללית והרדמה נוטות בבירור לכיוון הגברים.
בדומה לשנה הקודמת, גם השנה נראה כי פיזור הרופאים העתידי ממשיך להציב אתגר עצום למדינה: מרכז הארץ נותר האזור המועדף ביותר על הסטאז'רים לביצוע ההתמחות, עם 739 סטאז'רים שבחרו בו כעדיפות ראשונה. במקום השני אזור חיפה (355 בוחרים), ואילו אזורי הפריפריה נותרו מאחור - הגליל עם 189 בוחרים בלבד, דרום הארץ עם 147, ואזור ירושלים עם 142 סטאז'רים שבחרו בו בעדיפות ראשונה.
בתי החולים שהצטיינו - ואלה שפחות
בהשוואה בין בתי החולים, זיו בצפת מוביל עם 91% שביעות רצון הסטאז'רים במלר"ד (מיון), 90% בילדים, 86% בפנימית ו-84% בכירורגיה - הציון הגבוה ביותר בארץ בכל אחת מארבע המחלקות.
מבין מרכזי-העל, איכילוב הוא המצטיין העקבי ביותר: 82% בפנימית, 83% במלר"ד ו-54% בכירורגיה - הציון הגבוה ביותר בקטגוריה בשלוש מתוך ארבע המחלקות. גם מאיר בכפר סבא בלט לטובה בקרב בתי החולים הגדולים, עם 82% בפנימית ו-60% בכירורגיה.
בית החולים זיו כבש את הצמרת בשביעות הרצון של הסטאז'רים
(צילום: אביהו שפירא)
בתחתית מרכזי-העל מצטיירת תמונה שונה בכל מחלקה: בפנימיות - הדסה זכתה לציון הכי נמוך (71%), בכירורגיה - בילינסון צנח ל-33% בלבד - הציון הנמוך מכל מרכזי-העל בסקר כולו. בילדים - רמב"ם בתחתית עם 66%. מנגד, המרכז הרפואי שניידר מוביל בשביעות הרצון במחלקות ילדים, עם 76% - הציון הגבוה ביותר בקטגוריה, לפני איכילוב (75%) והדסה (72%). שיבא, מרכז-העל הגדול במדינה, לא מוביל באף מחלקה, עם 74% בפנימית, 70% בילדים, 65% במלר"ד (בשוויון עם סורוקה, שם שיעור שביעות הרצון הנמוך ביותר מבין מרכזי-העל) ו-49% בלבד בכירורגיה.
בקטגוריית בתי החולים הבינוניים, בני ציון והעמק מתחלפים בהובלה בין המחלקות (בני ציון מוביל בכירורגיה וילדים, ואילו העמק בפנימית ובמלר"ד). ברזילי (39% בכירורגיה, 58% בפנימית) והלל יפה (36% בכירורגיה) דורגו בתחתית הטבלה.
ניתוח נוירוכירורגי בבית החולים איכילוב - שדורג בצמרת בתי החולים הגדולים
(צילום: ליאור צור, דוברות איכילוב)
בקטגוריית בתי החולים הקטנים זיו לא לבד בצמרת: אסותא אשדוד צמוד אליו כמעט בכל מחלקה, עם 87% בילדים, 86% במלר"ד ו-76% בפנימית.
מהסקר עולה כי בכל המחלקות ניכרת עלייה בשביעות הרצון ביחס לשנים הקודמות. שביעות הרצון הגבוהה ביותר של הסטאז'רים היא מסבב במחלקה הפנימית - 73.3%, ואחריה מלר"ד (70.6%), ילדים (69.4%) וכירורגית (49.1%). על אף שהמחלקות הכירורגיות הן המחלקות עם שביעות הרצון הנמוכה ביותר, כפי שהייתה גם בסקרים האחרונים, גם בהן נרשמה עלייה קלה בשביעות הרצון ביחס לשנת 2024, אז עמדה על 47%. בשאלות שעניינן הדרכה, ליווי וחניכה, חלה עלייה של כ-4% בשביעות הרצון בכל אחת מהמחלקות.
בית החולים אסותא אשדוד התברג בצמרת. ארכיון
(צילום: נטי לוי)
עוד עולה מהסקר כי ההבדלים הבולטים ביותר בין בוגרי חו"ל לבוגרי הארץ הם במלר"ד ובמחלקה הכירורגית. בסבבים אלו בוגרי חו"ל שבעי רצון יותר מבוגרי הארץ באופן ניכר. בכירורגיה, שביעות הרצון הכוללת בקרב בוגרי חו"ל עומדת על 54.7%, לעומת 37.8% בלבד מבוגרי הארץ. במלר"ד, הפער דומה: 75.3% מבוגרי חו"ל מול 62.4% מבוגרי הארץ. רק 22.1% מבוגרי הארץ מרגישים כי הם נתפסים כחלק מהצוות הרפואי ולא רק כמבצעי מטלות, לעומת 42.4% מבוגרי חו"ל.
מצוקת מקומות לינה
הסקר כלל שאלה בסולם 1-5 על קיומו של מקום לינה או מנוחה מסודר במחלקה במהלך התורנויות, כאשר "שביעות רצון" הוגדרה כמתן ציון 4 או 5. במלר"ד, שזכה לשביעות רצון מקצועית גבוהה יחסית, התגלתה מצוקה ממשית דווקא בתנאים הפיזיים: רק 56% מהסטאז'רים דירגו את תנאי הלינה בציון 4 ומעלה.
הפער בין בתי החולים בשאלה זו חד במיוחד. 87% מהסטאז'רים בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, ו-80% בבני ציון, דירגו את תנאי הלינה בציון 4 ומעלה. לעומת זאת, רק 24% מהסטאז'רים בשיבא, 26% בסורוקה ו-32% בלניאדו - שלושה ממרכזי הרפואה הגדולים בישראל - נתנו ציון כזה.
ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי, מסרה כי "הסטאז' הוא שלב משמעותי בעיצוב דור העתיד של הרפואה בישראל, ולכן חשוב לנו לא רק להכשיר רופאות ורופאים מצוינים, אלא גם להבטיח להם סביבת הכשרה מקצועית, מלמדת ותומכת. העלייה בשביעות הרצון בכל מחלקות הליבה היא מגמה חיובית, לצד תחומים שבהם נדרשת עוד עבודה". לדבריה, הרפורמה בסטאז', שנכנסה לתוקף לאחר התקופה שאליה מתייחס הסקר, היא חלק ממהלך לשיפור תהליך ההכשרה והתאמתו לצרכים של הרופאים הצעירים ושל מערכת הבריאות. "נמשיך לעקוב, ללמוד מהמשובים ולשפר".
ראש האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, ד"ר אורלי גרינפלד, הוסיפה כי "גם השנה מצליח סקר הסטאז'רים לבטא את שאיפותיהם של רופאות ורופאי העתיד, המבקשים לא רק הכשרה איכותית, אלא גם משמעות מקצועית ויכולת של ממש להתפתח ולהתקדם במערכת הבריאות הציבורית. המשובים העולים מהווים חיזוק למחויבות שלנו כמערכת להמשיך ולהשקיע בהדרכה, בליווי מקצועי ובשיפור תנאי ההכשרה לסטאז'רים בכל בתי החולים בארץ, תוך שימת דגש ראוי על הפריפריה. כתמיד, הסקר מהווה עבורנו כמשרד כלי נוסף מתוך מגוון כלים העומדים לרשותנו בבואנו לתכנן את קידומו של כוח אדם רפואי מקצועי ואיכותי למערכת".
