בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה מצטרף לשורה של מינויים שביצע ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנים האחרונות, ומחדד את אחת התופעות הבולטות ביותר בקדנציה הנוכחית - העדפה ברורה של אנשי אמון לתפקידים הרגישים ביותר במדינה.
ברשימה ניתן למצוא את אלוף דוד זיני, שמונה לעמוד בראש השב"כ; את רומן גופמן, שמונה לראש המוסד; את דורון כהן, שנבחר לתפקיד נציב שירות המדינה; וכעת גם את ראבילו, מי שנחשב במשך שנים לפרקליט משפחת נתניהו ולאחד האנשים המקורבים ביותר לראש הממשלה ולרעייתו. היום פרסם יועצו של נתניהו טופז לוק תמונה שבה נראים זיני, גופמן וראבילו כפסלים והוסיף את הכיתוב - "בהצלחה תותחים".
כאן יש לציין שגם אם השופט העליון בדימוס יוסף אלרון, שהפסיד היום למיכאל ראבילו, היה נבחר לתפקיד מבקר המדינה - זה היה משרת את נתניהו. אלרון היה המועמד של ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין לנשיא העליון.
מקורב לשעבר לנתניהו הסביר את הבחירה בראבילו על פני אלרון בכך ש"נתניהו אומר 'כולם נלחמחם נגדי והולכים לי על הראש, ולכן אני אמנה נאמן ואדם עם היכרות אישית ועוד לפי החוק'. מבחינת ביבי, כולם משחקים שש בש עם קובייה. הוא משחק שח. חלק גדול מהמינויים האלה הוא רצה לעשות כבר בקדנציה הראשונה אך שמר על ממלכתיות. כעת נתניהו כבר לא רואה בעיניים".
נתניהו גם מייחס חשיבות גדולה למינוי של גיל רייך לראש המלמ"ב. רייך שימש כממלא מקום ראש המל"ל וגם הוא איש אמון של ראש הממשלה. המלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) מוסמך לפתוח בחקירות בנושאי ביטחון, בדומה לסמכויות שיש ליחב"ל. המלמ"ב היו אלו שהתריעו בפני הרמטכ"ל על ההדלפה בעניין כוח 100.
נתניהו ממש "מתאבד" על המינויים האלה ומנהל עליהם מאבקים פוליטיים, משפטיים ואישיים ופעול כדי שייבחרו. כל אחד מהמינויים הללו עומד בפני עצמו, אולם במבט רחב יותר - הם מציירים תמונה עקבית של ראש ממשלה שמבקש להציב בעמדות המפתח אנשים שהוא מכיר, סומך עליהם ומאמין בנאמנותם האישית. בשם עקרון "המשילות" החל נתניהו ללטוש עינים ולשנות גם הרכבי ועדות האיתור וכן שאיפה לשלוט בגופים רגולטוריים כגון רשות החברות הממשלתיות. מה שהשתנה אצל נתניהו זה שהוא החליט לא להסתפק רק בראיון והמלצות, אלא לערוך היכרות לעומק עם המועמד.
מבקריו של ראש הממשלה טוענים כי לא מדובר רק בשיקול מקצועי, אלא בדפוס פעולה שהלך והתחזק עם השנים. לדבריהם, נתניהו הפך כמעט אובססיבי לשאלת הנאמנות האישית של בעלי התפקידים סביבו. לאחר שנים של עימותים עם בכירים במערכת הביטחון, במשטרה, בפרקליטות ובשירות הציבורי, הוא מבקש לצמצם ככל האפשר את הסיכון שאנשים שמינה בעצמו יתהפכו עליו בעתיד. נתניהו שם דגש על שומרי הסף - הוא הגיע למסקנה שאם הוא לא ממנה את שומרי הסף, הסיכוי שהם "יפתחו" עליו גבוה יותר. חייבים לוודא נאמנות, ואם אפשר גם זהות אידיאולוגית ונטייה פוליטית.
בסביבת נתניהו דוחים כמובן את הטענות האלו ומדגישים כי מדובר באנשים בעלי ניסיון, כישורים ורקע מקצועי משמעותי. אך מתנגדיו סבורים כי מבחינתו של ראש הממשלה, הקריטריון המרכזי אינו רק מקצועיות, אלא גם אמון אישי מוחלט.
לפי תפיסה זו, ככל שבכיר חייב את קידומו לראש הממשלה, כך קטן הסיכוי שידליף נגדו מידע, יתבטא נגדו בפומבי או יפעל באופן שעלול לפגוע בו פוליטית. יש אף הטוענים כי מאחורי המינויים עומדת שאיפה רחבה יותר, להבטיח שמוקדי הכוח והשמירה על החוק יהיו מאויישים באנשים שלא ימהרו לפתוח בעימות חזיתי עם ראש הממשלה או סביבתו.
מקורבי נתניהו מזכירים מנגד כי במשך השנים הוא חווה לא מעט אכזבות ממינויים שביצע בעצמו. הדוגמה הבולטת ביותר היא מינויו של רוני אלשיך למפכ"ל המשטרה. נתניהו ראה בו בתחילה מועמד הקרוב לעולמו הערכי, אך בהמשך הפך אלשיך לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם חקירות ראש הממשלה. בחודשים האחרונים נתניהו פסל מועמדים שלא נראו לו כמו יהודה מורגנשטרן, סומן בעבר כמועמד המוביל לתפקיד ראש מנהל מקרקעי ישראל מה שגרם למשבר עם יהדות התורה.
במערכת הפוליטית מעריכים כי החוויה הזאת, לצד עימותים עם שורה ארוכה של בכירים נוספים במערכות אכיפת החוק והביטחון, חיזקה אצל נתניהו את התחושה שלא ניתן להסתפק בהיכרות מקצועית בלבד וכי יש צורך במעגל מצומצם של אנשים שנאמנותם האישית אינה מוטלת בספק.
הביקורת אינה מופנית רק כלפי ראש הממשלה עצמו. בשנים האחרונות גוברים הדיווחים על מעורבותה של רעייתו, שרה נתניהו, בהליכי מינוי של בכירים. גורמים פוליטיים ואנשי מערכת הביטחון מספרים כי שרה מעבירה את המועמדים ראיון אישי. העידו על כך מועמדים לתפקיד ראש המוסד ומישרות אחרות. שרה חייבת לתת את האישור האחרון ועל פיה יישק דבר.
הידוק נוסף של מעגל האמון
הדוגמא האחרונה היא מועמדותו של תא"ל גיא מרקיזנו לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. לפי דיווחים שונים, בעת שהמתין לפגישה עם נתניהו בלשכת ראש הממשלה, בערב חג השבועות, נכנסה שרה נתניהו לחדר ההמתנה וניהלה עמו שיחה אישית ללא נוכחותו של ראש הממשלה. האירוע אמנם לא הוצג באופן רשמי כחלק מהליך המיון, אך עורר תהיות באשר למידת השפעתה על בחירת בעלי התפקידים הבכירים ביותר במדינה.
נתניהו גם מייחס חשיבות גדולה למינוי של גיל רייך לראש המלמ"ב. רייך שימש כממלא מקום ראש המל"ל וגם הוא איש אמון של ראש הממשלה. המלמ"ב הם אלו שהתריעו בפני הרמטכ"ל על ההדלפה בעניין כוח 100 והיה לגוף זה חלק משמעותי בפרשת שדה תימן והפצ"רית לשעבר.
הטענה המרכזית של מבקרי נתניהו היא שהתהליך הזה הולך ומעמיק מקדנציה לקדנציה. לדבריהם, בכל פעם מתברר לראש הממשלה שבכיר נוסף שמונה חמק לו מהרדאר ואינו פועל בהתאם לציפיותיו, והוא מגיב בהידוק נוסף של מעגל האמון סביבו. כך נוצר מצב שבו הדרישה לנאמנות אישית הופכת לשיקול משמעותי יותר ויותר במינויים לתפקידים רגישים.
זכור היטב מינויו של יוסי כהן לראש המוסד לאחר שמתחרהו המרכזי מתוך המוסד נשאל בראיון אצל נתניהו למי תהיה נאמן והשיב למדינה מה שחרץ את גורלו. מנגד, תומכי נתניהו טוענים כי כל מנהיג מבקש לעבוד עם אנשים שהוא סומך עליהם וכי אין בכך פסול. לדבריהם, דווקא הניסיון המצטבר של נתניהו והעימותים שחווה עם חלק ממערכות המדינה מלמדים על הצורך במינויים של אנשים בעלי תפיסת עולם דומה ויכולת עבודה משותפת עם הדרג המדיני.
אלא שגם אם המחלוקת על המניעים תימשך, קשה להתעלם מהתוצאה: בתוך תקופה קצרה יחסית הצליח נתניהו להשפיע על שורה של מוקדי כוח מרכזיים – השב"כ, המוסד, שירות המדינה ומערכות נוספות. עבור תומכיו מדובר בהחזרת המשילות. עבור מבקריו מדובר במהלך רחב היקף שנועד להבטיח כי שומרי הסף של המדינה יהיו, בראש ובראשונה, אנשי אמונו של ראש הממשלה.
לא פלא שמיד אחרי אישור מינויו של ראבילו בכירי האופוזיציה הודיעו שיעתרו לבג"ץ נגד המינוי ותההו מה הבטיח נתניהו לחרדים שיתמכו במינוי. המשמעות עוד מינוי אישי של נתניהו עם עננה מרחפת ותסבוכת משפטית. במינויים האחרונים של זיני וגופמן נתניהו ניהל מלחמת חורמה ובסוף ניצח. לכאורה במינוי של ראבילו ספק רב אם ניתן יהיה לחסום המינוי בבג"ץ - אבל מה שבטוח שיהיו נסיונות, יאיר לפיד והתנועה לאיכות השלטון כבר הודיעו שיעתרו.
