בעולם המשא ומתן נהוג לומר שאם אתה לא יכול לקום מהשולחן, אתה לא מנהל משא ומתן - אתה קורבן לסחטנות. וכך, למרות הישגים צבאיים אדירים ב-15 חודשי לחימה במספר חזיתות, מוצאת את עצמה ישראל בעסקאות הנוכחיות בלבנון ובעזה בעמדת נחיתות שנובעת מהיעדר יכולת ממשית לקום מהשולחן.
מימוש ההסכמים שעליהם חתמה ישראל הוביל אותה למסדרון צר של החלטות קשות, ללא חלופות אמיתיות למתווה המוסכם וללא יכולת ״לשבור כלים״ אל מול הפרות יסודיות של היריבות. כך, ישראל חושפת את עצמה לסחטנות של גורמים רדיקליים ששואפים להקיז את דמה. במצב זה, ישראל זקוקה למהלך יזום – צבאי באיראן, דיפלומטי מול סעודיה, או מכונן מול ארה״ב בהקשר העזתי - כדי לייצר מחלץ מערכתי.
בלבנון, צבא לבנון לא מימש את ההסכם, ולישראל אין מנופים של ממש מלבד המשך נוכחות בשטח האויב. הנוכחות הזו, ללא סדר כוחות מתאים וללא כלים להיערכות נאותה, חושפת את ישראל לפגיעות מצד חיזבאללה וללחצים חיצוניים ופנימיים. ההסכם, שהתקבל כצורך טקטי, הפך במהרה למלכודת אסטרטגית שממנה קשה להשתחרר – בעיקר על רקע הצורך להשיב את תושבי הצפון לביתם בבטחה.
ברצועת עזה, ישראל אסורה בכבלי המתווה. חמאס מתחזק מדי פעימה וזוכה להרחבת מוטת השליטה שלו באוכלוסיית הרצועה. מדי שבוע מאבדת ישראל מנופים משמעותיים. השחרור של אסירים כבדים כבר בוצע, אזרחים עזתים שבים בהדרגה לצפון הרצועה, והמעברים נפתחים לזרימת סיוע בלתי מוגבל ממצרים. במקביל, חמאס מקבל מעטפת תודעתית מקטאר ואל-ג'זירה, מה שמחזק את מעמדו הן בזירה המקומית, לרבות יהודה ושומרון, והן בעולם הערבי הרחב. בהקשר זה, ישראל תלויה במתווך שמקדם באופן פעיל אג'נדה עוינת למטרותיה האסטרטגיות.
במצב העניינים הנוכחי אין לישראל חלופה ראויה למימוש המתווים שעליהם חתמה
במצב העניינים הנוכחי אין לישראל חלופה ראויה למימוש המתווים שעליהם חתמה. מתוקף הלחץ של הנשיא טראמפ למימוש המתווה בעזה במלואו, הלחצים של החברה הישראלית למימוש כלל מרכיבי העסקה והארכת הפסקת האש בלבנון אחרי שהסתיימה מסגרת 60 הימים למימוש אחריות צבא לבנון ברצועת הביטחון – ישראל איננה מסוגלת לפרוש מיישום המתווים בשתי הגזרות גם יחד. אויביה מודעים לכך, סוחטים אותה בהתאם - והיא במלכוד.
כיצד ניתן לשנות את המשוואה? יצירת מחלצים מערכתיים. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר בעמדה דיפלומטית פסיבית ובעמדת מגננה צבאית. ישנם שלושה מחלצים מערכתיים שבהם היא יכולה לבחור על מנת לעקר את הסחטנות ולגרום למחירי העסקאות הרעות להיות נמוכים בשל תמורות אזוריות שיווצרו כתוצאה מהם:
הריתוק לסחטנות הלבנונית והחמאסית מסיח את דעתה של ישראל מעיסוק בהתהוות הפריצה האיראנית לגרעין
1. מהלך התקפי יזום באיראן. הריתוק לסחטנות הלבנונית והחמאסית מסיח את דעתה של ישראל מעיסוק בהתהוות הפריצה האיראנית לגרעין. תקיפת חיל האוויר באיראן לא תורגמה (עדיין) למכה ניצחת על תשתיות הגרעין. בנוסף, ראש ממשלת איראן חתם לאחרונה על הסכם אסטרטגי ל-20 שנה עם רוסיה שכולל שיתוף פעולה צבאי נרחב. ככל שניתן לבצע את המהלך הזה ולהשיג את יעדיו בתוחלת גבוהה, ייתכן שחלון ההזדמנויות מחייב זאת.
2. ייזום מהלך מכונן בעזה בהובלה אמריקאית. הנשיא טראמפ מאותת על אפשרות לפתיחת שערי עזה להגירה ושיתוף מדינות מובילות באזור ביצירת מציאות חדשה. מהלך כזה יאפשר לישראל, גם אם תאבד מנופים בטווח הקצר, להפוך את עזה לבעיה אזורית ולנטרל את שליטת חמאס. בנוסף, הדבר יאותת לטורקיה ולאיראן כי אסטרטגיית "ייצוא המהפכה" שלהן נתקלת בקיר בלתי חדיר.
3. מימוש יוזמה כוללת לנורמליזציה עם סעודיה. בין אם בשילוב עם מהלך בעזה ובין אם בצורה מקבילה, נורמליזציה עם סעודיה תיצור שינוי אסטרטגי ותצמצם את כוחו הרעיוני של חמאס. צעד כזה יבודד את חמאס כארגון טרור מובס וחלש וימנע ממנו נרטיב מנצח בזירה הפלסטינית. גם אם יידרשו מחירים הצהרתיים בטווח הקצר, יתרונותיו האסטרטגיים יצדיקו זאת.
יהונתן אדירישבועות קריטיים לפנינו. ביקור נתניהו בוושינגטון עשוי להתגלות כנקודת מפנה בעלת משמעות היסטורית. ככל שישכיל לבצע מהלך יזום בכל אחת מגזרות הפעולה הללו – כך מרחיבה ישראל את מניפת החלופות העומדת לרשותה ומצמצמת עד לכדי מינימום את המנופים של יריביה.
יהונתן אדירי הוא יזם טכנולוגי, לשעבר קצין המבצעים של החטיבה לקשרי חוץ בצה״ל וקצין הקישור של צה״ל לארגון הצלב האדום
