מלך ספרד לשעבר חואן קרלוס, שפרש מהמלוכה ב-2014 וכיום חי בגלות בדובאי בצל טענות לשחיתות, חשף בספר זיכרונות שהתפרסם אתמול (יום רביעי) כיצד ירה למוות בטעות באחיו הקטן, כשהשניים שיחקו באקדח לפני כ-70 שנה. חואן קרלוס, בן 87 שנה כיום, נמנע לאורך השנים מלדבר על הטרגדיה שאירעה כשהיה בן 18, וכעת כתב כי הוא ואחיו, הנסיך אלפונסו, שנהרג בגיל 14, שיחקו באקדח אחרי שהוציאו את המחסנית – אבל לא ידעו שנותר קליע בקנה.
5 צפייה בגלריה
חואן קרלוס, בצילום מאפריל 2024. "יש לפני, ויש אחריי. אם אחי לא היה מת, חיי היו אפלים פחות"
(צילום: OSCAR DEL POZO / AFP)
"הוצאנו את המחסנית. אבל לא הבנו שהקליע נותר בקנה. ירייה נורתה לאוויר, והכדור ניתז ופגע באחי ישירות בפנים", כתב, ואף שלא ציין כי הוא עצמו לחץ על ההדק – לפי הדיווחים בעבר הוא זה שירה את הקליע הקטלני. האסון אירע ב-1958 בריביירה הפורטוגלית, בבית אביהם של חואן קרלוס ואלפונסו, רוזן ברצלונה חואן דה בורבון – שלא זכה למלוך בעצמו אחרי שאביו שלו, המלך אלפונסו ה-13, הודח ב-1931 לפני מלחמת האזרחים בספרד. חואן קרלוס, שנולד בגלות וזומן לספרד בגיל 10 על ידי הדיקטטור פרנקו – שטיפח אותו כיורש שלו – היה באותה עת צוער באקדמיה הצבאית של ספרד, וקיבל את האקדח מקצין כלשהו.
פרטי המקרה מעולם לא נחשפו במלואם, וגם חקירה משטרתית בדבר נסיבות האסון מעולם לא אירעה. בדיווחים באותם ימים פורסמה עדותה של התופרת של אם האחים, הנסיכה מריה דה לאס מרסדס: התופרת טענה כי חואן קרלוס כיוון את האקדח הישר לעבר אלפונסו ולחץ על ההדק, כאמור מבלי שידע שנותר כדור בקנה. אולם לפי עדויות אחרות הכדור ניתז לפני שפגע באח הקטן, ולפחות לפי ספר הזיכרונות החדש של המלך לשעבר, זו הגרסה הנכונה. בספר, המכונה "פיוס" ופורסם תחילה בגרסתו הצרפתית ורק בחודש הבא ייצא לאור גם בספרדית, כותב המלך שהאסון שינה את חייו לנצח. "יש לפני ויש אחרי. עדיין קשה לי לדבר על זה, ואני חושב על זה כל יום", הוא כותב. "אני מייחל שהוא יהיה לצידי ושאוכל לדבר עמו. איבדתי חבר, איש סוד. הוא הותיר חלל עצום. אם הוא לא היה מת, חיי היו פחות אפלים, פחות חסרי אושר".
הספר אמנם מכונה "פיוס", והמלך כותב בו כי הוא מייחל לחזור למולדתו, אבל לאורך 512 העמודים באוטוביוגרפיה שלו הוא בעיקר מביע את תסכולו האדיר על מה שהוא מתאר כנטישה מצד בני משפחתו וחבריו.
חואן קרלוס זומן כאמור לספרד כשהיה בן 10 על ידי השליט פרנקו, שטיפח אותו כיורש שלו – והוא הוכתר למלך יומיים אחרי שפרנקו מת ב-1975. בשנים שלאחר מכן היה לחואן קרלוס תפקיד מרכזי במעבר לדמוקרטיה ולמונרכיה חוקתית, ועל כך זכה לאהדה רבה בספרד.
על פרנקו עצמו כותב המלך לשעבר כי הוא רכש לו "כבוד עצום", וכי הדיקטטור ששלט בספרד כמעט 40 שנה היה בעל "חוש פוליטי" מעולה. הוא סיפר על הרגע שבו הודיע לו פרנקו שבכוונתו להפוך אותו ליורשו, החלטה שעוררה מתיחות בין חואן קרלוס לאביו, שעליו דילג פרנקו כשבחר להחזיר את המלוכה לספרד. "יום אחד פרנקו זימן אותי למשרד שלו. לא ידעתי דבר. הוא אמר לי בצורה ישירה, 'אני הולך להכריז עליך כיורש שלי וכמלך. האם אתה מסכים?'. נדהמתי. חשבתי על אבי. שאלתי האם אני יכול לקבל זמן לחשוב, אבל הוא ציפה לתשובה מהירה. מצאתי את עצמי בין הפטיש לסדן. שררה דממה. יכולתי לשמוע את עצמי נושם. הסכמתי – זה היה תפקידי וחובתי. האם הייתה לי ברירה אחרת?". אביו של חואן קרלוס ויתר על טענתו לכתר רק שנתיים אחרי שבנו הוכתר למלך.
5 צפייה בגלריה
"פיוס", ספרו של המלך לשעבר שבו הוא מתלונן ש"ננטש" על ידי בנו, המלך פליפה השישי
(צילום: REUTERS/Benoit Tessier)
בספרו כותב חואן קרלוס גם על הרגע שבו ישב לצד פרנקו במיטתו בבית החולים, לפני שזה הלך לעולמו בגיל 82. "הוא לקח את ידי ואמר, כאילו הייתה זו נשימתו האחרונה: 'הוד מעלתך, אני מבקש ממך דבר אחד – שמור על המדינה מאוחדת'. אז הייתה לי יד חופשית לערוך רפורמות, כל עוד אחדות ספרד לא הייתה נתונה לסכנה". המלך לשעבר נזכר גם ברגעי הדרמה של ניסיון ההפיכה בספרד ב-1981, אז קבוצת חיילים השתלטה על הפרלמנט – אבל נכנעה אחרי שחואן קרלוס הופיע במדי צבא בטלוויזיה ונשא נאום נלהב בעד הדמוקרטיה.
"זהו אחד הלילות שאני אזכור תמיד – ואני חושב שכך גם רוב הספרדים. יש לי עדיין תהיות ושאלות באשר לאופן השתלשלות האירועים וזהות המעורבים. הדבר היחיד שבטוח הוא שהצבא ניסה, עם נשק, לבגוד בדמוקרטיה הצעירה של ספרד – הדבר שעליו עמלתי – ולא יכולתי לסבול זאת", הוא כותב בספר. על הנאום שנשא אז בטלוויזיה הוא כותב: "מעולם בחיי לא הפגנתי סמכות כזו... ההיסטוריה של ספרד נכתבה ממש באותו רגע".
אבל המלך לשעבר, שכאמור חי בגלות בדובאי ומנוכר מבנו – המלך הנוכחי פליפה השישי – מביע תסכול גדול על מה שהוא מתאר כנטישה מצד משפחתו. "נתתי לעם הספרדי חופש עם כינון דמוקרטיה, אבל לא הייתי יכול ליהנות מאותו חופש בעצמי", הוא כותב, "כעת, כאשר בני הפנה אליי את גבו כחלק מחובתו, וכעת, כאשר אלו שקוראים לעצמם חבריי הפנו אליי את גבם, אני מבין שמעולם לא הייתי חופשי".
האהדה שלה זכה חואן קרלוס בציבור בשל חלקו במעבר לדמוקרטיה התפוגגה בתחילת העשור שעבר, במהלך המשבר הכלכלי שחוותה אז ספרד. חואן קרלוס נתפס בעיני רבים כמי שחיי חיים בזבזניים וראוותניים, ותרמה לכך העובדה שב-2012 יצא למסע ציד פילים בבוטסואנה עם הפילגש שלו, אשת אצולה גרמנייה-דנית בשם קורינה לרסן, מסע שבמהלכו נפצע כשמעד ונאלץ לעבור ניתוח להחלפת מפרק הירך. "אני לא יכול שלא להתייחס לכך, בגלל שהייתה לכך השפעה מצערת על שלטוני וגורלי", כותב חואן קרלוס, ומביע גם חרטה על הרומן עם לרסן, שמולה ניהל בהמשך סכסוך משפטי ממושך. לדבריו הרומן הותיר אותו "איש פצוע", והוא מביע חרטה כלפי אשתו, המלכה לשעבר סופיה, שכיום לא חיה עמו ונותרה בספרד. "אני מאוד מצטער שאשתי לא נסעה עמי לפה", הוא כתב מדובאי, "אני חושד שהיא לא רוצה להרגיז את הבן שלה".
5 צפייה בגלריה
חואן קרלוס ב-2014 לצד בנו, אז יורש העצר פליפה, והאמא המלכה סופיה - שכיום חיה בנפרד מהמלך לשעבר. "היא לא רוצה להרגיז את בנה"
(צילום: gettyimages)
את ספרד עזב ב-2020, על רקע חקירות שחיתות שנפתחו נגדו – חקירות שהובילו את בנו, המלך פליפה, להורות על הפסקת תשלומי הקצבה השנתית שהמלך לשעבר קיבל, על סך 200,000 אירו. החקירות מאז נסגרו, אבל חואן קרלוס מתלונן על כך שהקצבה לא הוחזרה לו: "אני הספרדי היחיד שלא מקבל פנסיה אחרי 40 שנות שירות". הוא טוען כי מעולם לא היה "אומברה דה דינרו", כלומר איש עשיר, וכותב: "אני מואשם בעבירות רבות, שהעשרתי את עצמי בעזרת גביית עמלות – ללא שום הוכחה או בסיס". לצד זאת, הוא הודה שקיבל 100 מיליון דולר ממלך סעודיה המנוח עבדאללה, והביע על כך חרטה. לדבריו, זו הייתה "מתנה שלא ידעתי איך לסרב לה. טעות קשה".
כעת, הוא כותב, הוא מקווה יותר מכל לחזור לספרד, "ביתי", ולהתפייס עם בנו המלך: "אני מקווה להיקבר שם בכבוד". את ספר הזיכרונות שלו הוא כתב בעזרת הסופרת הצרפתייה לורנס דברה, שאמרה לסוכנות הידיעות AFP כי סיפורו של חואן קרלוס הוא "סיפור חיים אירופי ייחודי". לדבריה, הוא מהמנהיגים הבודדים שעוד שרדו מהדור של מלחמת העולם השנייה: "זו ממש ה-היסטוריה, אבל כזו שמתוארת מבפנים, מנקודת המבט האישית שלו".
