בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, קבע היום (שני) פה אחד כי מוטלת על צה"ל חובה חוקית לקיים, ככל הניתן, שוויון הזדמנויות בין המינים בשיבוץ לתפקידי לחימה. כן נקבע, בדעת רוב, כי יש להורות בצו מוחלט על פתיחת התנסות בשריון המתמרן בחודש נובמבר 2026.
עניינן של העתירות, שהוגשו בשנת 2020, בבקשת העותרות כי יתאפשר להן להתמיין ולהשתלב בתפקידי לחימה שונים, בדגש על יחידות מיוחדות, חי"ר ושריון מתמרן. בית המשפט קבע כי מסעיף 16א לחוק שירות ביטחון וסעיף 6ד לחוק שוויון זכויות האישה, "עולה באופן שאינו משתמע לשני פנים כי המחוקק ביקש לקבוע - כנקודת מוצא - שוויון בין גברים לנשים בכל הנוגע לשירות בצה"ל, כך שנשים תוכלנה לשרת בכל תפקיד, כולל תפקידי לחימה".
השופטים הדגישו כי לצד זאת ישנו חריג שמאפשר למנוע מנשים לשרת בתפקידים מסוימים, מקום שבו הדבר מתחייב "ממהותו ומאופיו של התפקיד". עוד נקבע, כי הנטל להראות כי מתחייב "ממהותו ומאופיו של תפקיד" מסוים כי נשים לא תוכלנה לשרת בו, מוטל על רשויות הצבא - וכי החלטה כאמור צריכה להתבסס על התנסויות רלוונטיות. השופטים קבעו כי על אף שחל שיפור ניכר לאורך שנות גלגוליה של העתירה בהיבט זה, צה"ל עודנו מחויב להמשיך לפעול לטובת מימוש הוראות החוק ועמידה בחובות המוטלות עליו; השופטים הוסיפו כי הדבר תואם גם את עמדת הצבא, אשר עמד על מחויבותו להגשמת השוויון בשירות בין גברים לנשים.
"במישור האופרטיבי, ניתן צו מוחלט המורה על פתיחת התנסות בשריון המתמרן בחודש נובמבר 2026", נמסר מהנהלת בתי המשפט. "זאת, בהתאם לדעתן של השופטות דפנה ברק-ארז ורות רונן, שראו לתת תוקף מחייב להחלטת הרמטכ"ל על פתיחת ההתנסות במועד האמור; ובניגוד לדעתו החולקת של המשנה לנשיא, נעם סולברג, שסבר כי בהתחשב בהחלטת הרמטכ"ל, ממילא אין מקום למתן צו מוחלט. הפיילוט, נזכיר, כבר היה אמור להתחיל, אך נדחה בשנה שעברה בהוראת הרמטכ"ל.
לגבי שאר ראשי הצו על-תנאי שהוצא בעתירה, הוסכם פה אחד כי בהתחשב בפעולות שביצע הצבא לטובת עמידה בהוראות הצו על-תנאי, והגם שהמלאכה טרם הושלמה, אין הצדקה למתן צו מוחלט. עוד נקבע, על דעת כלל חברי ההרכב, כי משיבי המדינה יִשאו בהוצאות בסך של 40,000 שקלים לטובת העותרות.
