הערב (שני), בשעה 20:00, נשמעה ברחבי הארץ צפירה בת דקה לזכר 25,648 חללי צה"ל ופעולות האיבה. מיד לאחר מכן נפתח טקס הדלקת נר זיכרון ברחבת הכותל המערבי בירושלים, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר. ynet העביר את הטקס בשידור ישיר.
הטקס בכותל - ודברי רא"ל זמיר והנשיא הרצוג
(צילום: משרד הביטחון )
הצפירה ברחבי הארץ לזכר החללים
"אנחנו עדיין מצויים במערכה", אמר הרצוג בפתח דבריו. "רק בימים האחרונים נוספו לדאבון הלב, עוד בנים יקרים ואהובים לרשימת הנופלים. מלחמה, היא רגע גורלי, מבחן לאומי, ואנו כאומה עומדים בו בצורה מפעימה, ונוסיף לעמוד בו - בנחישות ובעוצמה, עם כל הכאב הנורא. אני מבקש להודות לכל גורמי הביטחון, החירום, ההצלה והתמיכה. ולאחל רפואה שלמה והחלמה מהירה, לכל מי שנפצעו בגוף ובנפש, במערכה הזו ובכל מלחמות ישראל, לחבק אותם ואת משפחותיהם".
"כשפוסקים הקרבות, מופיע השקט. כמו הרגע הקדוש אחרי הצפירה, שקורעת את השמיים. אך בשקט הזה אין מנוחה, זהו שקט כבד, שנותר בו חלל. שקט שבו אֵם מדפדפת באלבום וצורבת בעיניה כל זיכרון. שקט של אהוב, החושב על בת זוגו, שהספיקה להקליד הודעה, אך לא הספיקה לשלוח. שקט של ילדה וילד, שעבורם חיבוק של אבא או אמא, זו מילה אבודה. שקט של נכד, שהבטיח לבקר אך לא בא, שקט של נכדה, שתכננה להתקשר, אך קולה, כבר לא ישמע. שקט שאין לו שפה, וגם אין בו נחמה. ובתוך השקט הזה, מבינים, שגם כאן מול כותל הדמעות, המילים נעצרות, ונותרת דממה".
בנאומו, הנשיא הרצוג עסק בקטעי כתיבה ושירה שהותירו אחריהם הנופלים, ברוח שליוותה את חייהם ומבטאת לדבריו את "שירת החיים בישראל". הרצוג חיבר בין שירת הנופלים והחיים, לרוח שאיתה עלינו לכתוב את השיר שאחרי המלחמה. "מימי דבורה הנביאה ודוד המלך משורר תהלים, דרך לוחמי המחתרות ועד דורנו, לוחמינו נלחמים תמיד, על חיים של שירה חזקה ומהדהדת, מלאת חזון ומנחמת", אמר הרצוג. "עכשיו זה תורו של הדור הזה, של לוחמות ולוחמים, דור נפלא, שהוכיח שרוחו לא נופלת מן הדורות הקודמים - הגיע תורו של דור המלחמה - להעז ולחלום על היום שאחריה, לכתוב, את השיר שאחרי המלחמה, מגיע לו שיר של תקווה", הוסיף הנשיא, ששיתף את סיפוריהם של ד"ר איתן מנחם נאמן, בארי חזק, עדי אודיה ברוך, זכריה פסח הבר, עברי דיקשטיין ומאהר חטאר ז"ל.
בהמשך תיאר הנשיא את נוכחותם של הנופלים במרחב הציבורי – בתמונות, במילים ובמשפטים שהותירו אחריהם. הוא הגדיר זאת כ"שירת הסטיקר" של דורנו: שיר זיכרון שמורכב מקולות רבים, משפטים קצרים וצוואות חיים, שהופכים יחד לשיר אחד של דור שלם.
"לא על חרבנו אנו חיים, אלא לצידה", אמר עוד הרצוג. "נאחז בה בעת הצורך, כמו עכשיו - ביד האחת, והיא תהיה חדה ונחושה. אך הרוח תמיד תהיה - וחייבת להיות - עוצמתית ונטועה ביד השנייה. הרוח החולמת, הרוצה טוב, הרוח השואפת לשלום לחירות ולכבוד. הרוח שמלאה באמונה, באהבת האדם, העם והארץ. זו הרוח שיכולה לכל האתגרים, זו הרוח שבזכותה, מתוך הכאב אנו קמים. זו הרוח, שאנו מאחלים לפצועים - שאיתה ישובו למסלול החיים. זו הרוח שעומדת בבסיסם של כל השירים. רוח של עם, שבזכותה הוא מגיע להישגים מדהימים. הרוח הזו - היא הרוח עליה אנחנו נלחמים. החרב - היא כלי בידינו, אבל הרוח - היא מטרתנו".
הנשיא הרצוג הוסיף: "לעם שלנו - שיר אחד, שיר מרובה קולות. בבית המקדש, על ההר הניצב מעל המקום הקדוש בו אנו עומדים, שרו פעם יחד, שירת הלויים. מקצב אחד, בקולות שונים. מחוץ לחומות, תמיד עמדו אלה שחיכו שנפסיק לשיר יחד. וכשהפסקנו - חרב ביתנו. ההיסטוריה של עמנו חוזרת ומלמדת: כאשר הקולות משתיקים זה את זה - הסכנה גוברת. כאשר הקולות שרים יחד - האומה מתגברת".
"במקום הזה, בו מושבעים דורות של לוחמים", אמר הרצוג בכותל המערבי, "נשבע כולנו – לעולם לא לשכוח את הנופלים, ומתוך הכאב והקושי ומתוך ההישגים הגדולים, נשבע להוסיף ולשיר את שירת החיים, לעד נישא את זכרם בלב האומה, ובשמם עוד נשיר, כולנו יחד, את השיר שאחרי המלחמה".
הקריאה של הרמטכ"ל לשוויון בנטל, ודברי ראש המוסד לשעבר
הרמטכ"ל זמיר נאם אחרי הרצוג, ודיבר על הקשר בין הלוחמים והלוחמות לאורך הדורות, החל מימי התנ"ך ואברהם אבינו, דרך כיבוש ירושלים בידי דוד המלך, יהודה המכבי ומלחמות ישראל, ועד בוקר 7 באוקטובר. "פקודיי, אני נותר ללא מילים מול אומץ ליבכם ונחישותכם. אין רבים בין ותיקי הלוחמים של ארצנו, שהשתתפו בלחימה ממושכת ומורכבת כמו זו שאתם מובילים. יחד עם דור המפקדים שלחם על תקומת המדינה ועל בניינה, אני מביט בכם בגאווה".
זמיר הוסיף: "לנצח נהלך כשאנו חגורים בחרב כדי להבטיח חזון של שגשוג, צמיחה ושלום עבור ילדינו ונכדינו. כדי להגשים את החזון, נדרשת מאיתנו כעם, מכל חלקי העם, שותפות עמוקה במשימת הביטחון ונשיאה בנטל מתוך למידה והשתנות. המערכה הזאת מלמדת אותנו כי אלו הם תנאים הכרחיים לעוצמתנו הצבאית, וכי הלכידות היא תנאי לקיומנו".
עוד התייחס רא"ל זמיר למלחמה באיראן: "יצאנו למערכה חסרת תקדים נגד המשטר האיראני אשר במשך שנים בנה תוכנית להשמדת מדינת ישראל ופיתח יכולות מעשיות להגשמתה. לא החרשנו מול שליחותנו ההיסטורית, תקפנו בעוצמה וסיכלנו את תוכניות המשטר. נמשיך לעמוד על המשמר, לא נאפשר לאיראן לממש את שאיפותיה ונבטיח את נצח ישראל".
בתוך כך, ועל רקע הפסקת האש השברירית באיראן והמגעים בין וושינגטון לטהרן, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן אמר בטקס יום הזיכרון של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, מוזיאון הסובלנות ירושלים ומשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, כי "אל לנו להשלות את עצמנו: האיראנים ימשיכו לשקר, ואסור לנו לבטוח בהם או לנוח על זרי הדפנה. שום הסכם ושום הפסקת אש לא ישנו את שאיפותיהם היסודיות. המערכה שלנו על מדינת ישראל טרם תמה. עוד נידרש להקרבה, לנחישות ולציונות ללא גבולות".
כהן, שמכהן כנשיא אגודת הידידים של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, אמר לנוכחים בטקס: "הצפירה השתתקה, אך הזיכרון נמשך. ביטחונם של מיליוני אזרחי ישראל מונח על כתפיהם של יקיריכם. הם היו הגיבורים של פעולות חשאיות ושל מערכות גלויות, ואתם הגיבורים של החיים שבאים לאחר מכן".
אירועי יום הזיכרון
מוקדם יותר נערך הטקס לפתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה בבית יד לבנים בירושלים, בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית וראש העיר ירושלים משה ליאון.
ראש הממשלה פנה למשפחות השכולות ואמר: "הפצע עמוק מן הזמן, הזמן חולף אך אינו משכיח את רגע הבשורה שאין מרה ממנה. על כך שאהובי נפשנו אינם עוד בחיים, כך הרגשתם אתם בכל בית ומשפחה, כך הרגשנו אנחנו, הוריי ואני ואחי הצעיר עידו, בנפול אחי יוני. יום הזיכרון ספוג צער כבד, ובו בזמן הוא עוגן של יחד מלכד". יו"ר הכנסת אוחנה הוסיף: "בכל שנה, ביום הזה, מועד לא דתי אך מקודש, עם ישראל מתייחד עם זכר נופליו. הדגל יורד לחצי התורן וכולנו לצד המשפחות השכולות. עם ישראל זוכר ומזכיר ביום הזה את זיו העלומים".
הערב, בשעה 21:00, ייערך במשכן הכנסת אירוע "שירים לזכרם" שצולם מראש, ללא השתתפות קהל, ויוקרן במדיות שונות. האירוע משותף לביטוח הלאומי, הכנסת ומשרד הביטחון.
מחר בשעה 08:30, יתקיים מעמד הקראת שמות חללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהר הרצל במעמד שר הביטחון כ"ץ. בשעה 11:00 תישמע צפירת דומייה בת שתי דקות, ומיד לאחריה ייערך טקס האזכרה הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון בהר הרצל.
משרד הביטחון עדכן אתמול כי מיום הזיכרון אשתקד נוספו 147 חללים למניין הנופלים, ו-47 נכי כוחות הביטחון נפטרו והוכרו כחללי מערכות ישראל. משנת 1860 ועד היום עומד מניין חללי מערכות ישראל על 25,648 נופלים. הנתון כולל את רס"ל לידור פורת ורס"ב ברק כלפון ז"ל, שנפלו בסוף השבוע האחרון בדרום לבנון, וכן שני חללים נוספים שנפלו בנסיבות שאינן מבצעיות.
השתתף בהכנת הכתבה: אלישע בן קימון
