לפני שאנחנו יוצאים לדרך, מפקד הנמ"רה מתאם ציפיות: הציר שבו ניסע לחאן יונס הוא "בגדול" בשליטת צה"ל, אבל יש בו מקטעים שלא טוהרו לחלוטין, "אז אל תתרגשו אם נשחרר פגז". בגלל הסיכון, התנועה כאן היא רק במשוריינים. לפני כשלושה שבועות נהרג פה לוחם צה"ל.
(צילום: יואב זיתון, דו"צ | עריכת תוכן ווידאו: קורל קוט)
גל סירחון אופף אותנו כשהדלת נפתחת, ואנחנו יורדים למה שפעם היה כביש. הדחפורים חשפו פה הכל בחיפוש אחר פירים ומלכודות, כולל מערכת הביוב העירונית. "מתרגלים לזה", מפטירים לוחמי דובדבן, והם צודקים. ברוכים הבאים לחאן יונס סיטי. היא פחות או יותר בהיקף של תל אביב, אבל אנחנו מוזהרים שלא בכל שטחי העיר הושגה שליטה וחמאס עדיין מפגין יכולות מוגבלות.
סא"ל ד', מפקד דובדבן, מוציא אותנו לסיבוב רגלי בשכונה הקטנה שכבש, אבל מסרב להגיד את שמה. "תקרא לזה רחוב דובדבן פינת מגלן", מציע. אנחנו משקיפים על מה שפעם היה רחוב הומה, ועכשיו עומד בחורבנו.
צריך לומר, לא כל מבנה פה נהרס, גם אם נמצאו בו אמצעי לחימה או מחבלים. "יש מושג מקצועי שקוראים לו ארגון מרחב לחימה", מסביר אחד הקצינים. "יש כאן מבנים שאנחנו צריכים שיישארו, כי הם חוסמים לאויב קווי ירי, ומעניקים לנו מסתור או הגנה. לא חכם לשטח הכל בלי שכל".
מה לגבי היתקלויות?
"פעילי חמאס מאוד פחדנים פה, כמעט ולא יוצאים. בג'נין הרגנו 16 מחבלים בלילה אחד, זו כמות שאם נמצא פה בשבועיים נגיד תודה, רק שייצאו אלינו להילחם".
קילומטרים אחדים מהלוחמים נמשכת שגרת החיים של תושבי חאן יונס, מאות אלפים לא התפנו מהעיר. המצב הזה מכניס לא אחת את הלוחמים לדילמה מבצעית. מצד אחד, הם לא יירו על מי שמרים ידיים או נושא דגל לבן, בוודאי שלא אחרי הירי הטרגי שגרם להרג שלושת החטופים.
מצד שני, חמאס משתמש פה בנשים כתצפיתניות וגם ב"אזרחים" שחולפים ליד הלוחמים באופנוע שעליו ילד בן 5 רק כדי לסמן את המיקום ב-GPS ולברוח. נקודת הציון תשמש בתוך זמן קצר את חוליות הפצמ"רים של חמאס, שיירו ממקומות כמו ערי האוהלים של מיליון העקורים במואסי, ממערב לחאן יונס.
"מול התצפיתנים של חמאס אנחנו מפעילים נוהל מעצר חשוד מזורז, כי הם לא חמושים ולא מהווים סיכון מיידי עלינו. עדיף שנעצור אותם או נירה להם ברגל או בתחת אם ינסו לברוח. המודיעין שיוצא מהחקירות הזריזות שאנחנו עושים להם עם יחידה 504 עוזר לנו למפות את העיר התת-קרקעית של חאן יונס ומקרב אותנו לבכירים. המון מודיעין מבצעי יצרנו בעצמנו מהשבויים האלה".
רס"ן י', מפקד אחת הפלגות, לוקח אותנו לבית שמשקיף על בית מפקד היחידה. המדרגות בקומות הראשונות מלאות בשברי זכוכיות ומראות. "זה מכוון", הוא מסביר. "כדי לעשות רעש, שנשמע אם מחבל יעלה פה בלילה. זה כבר קרה לפני שבועיים במבנה סמוך".
בקומה השלישית אנחנו נעצרים. בחדר ריק שמשקיף דרומה, לכיוון רפיח, יושב רס"ל מ', צלף של היחידה. לידו, מימין, מישהו הדביק על הקיר כתבה מ"ידיעות אחרונות" על החטופים והנרצחים בניר עוז. מעליה שרבט אחד מקציני היחידה: "מי ששאל את עצמו למה – זו הסיבה!! למענם ובשבילם".
הכתבה המלאה תתפרסם היום ב-"ynet+" ובמוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות.
פורסם לראשונה: 21:00, 04.01.24
