טייסת מסוקי הקרב "מגע הקסם" (190) העתיקה את מושבה מבסיס רמון הדרומי לבסיס רמת דוד בצפון. המעבר מהבסיס הדרומי ביותר של חיל האוויר לבסיס הצפוני יותר בוצע כחלק מתחקיר וממסקנות שעלו מאירועי 7 באוקטובר, ולאחר שנים ארוכות שבהן הנוכחות של מסוקי הקרב בצפון התבססה על פריסה מצומצמת של מסוקי קרב בבסיס הצפוני. כעת, מתוך ההבנה כי נדרשת מוכנות מלאה לכל תרחיש בגבול הצפוני, המהלך נועד לספק מענה מלא וקבוע להגנה על גבולות המדינה ותושבי הצפון.
המעבר של טייסת 190 לרמת דוד
(צילום: לפי סעיף 27 א', מחוק זכויות יוצרים)
טייסת 190 הוקמה בשנת 1980 בבסיס פלמחים, והפעילה את מסוקי ה"להטוט" (דיפנדר). שנים לאחר מכן, בעקבות קשיי תפקוד המסוק בתנאי חום, עברה הטייסת לבסיס רמת דוד. בשנת 1994, עם קליטת מסוקי ה"פתן" (אפאצ'י) בחיל, הטייסת נסגרה, ושנה לאחר מכן נפתחה מחדש בבסיס רמון. עיקר תפקידה של הטייסת הוא לסייע לכוחות הקרקע המתמרנים, ולשמור על גבולות המדינה. לאורך השנים השתתפה הטייסת במגוון מערכות ומבצעים, ובהם מלחמת לבנון הראשונה והשנייה והאינתיפאדה השנייה. לאורך מלחמת חרבות ברזל, הטייסת פעלה בסיוע אש לכוחות המתמרנים ברצועת עזה, בגבול הצפוני ובמערכות מול איראן בהפלות כטב"מים.
רב-סרן ע', איש צוות אוויר וטייס מסוקים בטייסת 190, הגיע לטייסת בינואר 2020. "הלחם והחמאה של מערך המסק"ר זה סיוע לכוחות היבשה. כשאני מסתכל אחורה על שלוש השנים האלה, אני בעיקר רואה את התרומה שלנו לפלוגות ולגדודים שמתמרנים בכל הגזרות מסביב למדינה", סיפר על פועלה של הטייסת לאורך המלחמה.
לדבריו, "זה החל מפעילויות מתוכננות ויזומות שאנחנו עושים. אנחנו מצטרפים לתכנונים של הגדודים ושל החטיבות ושל האוגדות, יודעים לבוא מוקדם ולתת מכת אש, להוריד מצלמות שהם יודעים שמאיימות עליהם וקשה להם להוריד אותם באמצעים אחרים. אנחנו יודעים ללוות אותם, לסרוק מקומות שמאיימים עליהם בזמן אמת, וכמובן כשהם נתקלים או כשהם בסיטואציה של לחימה, אז אנחנו יודעים מה היעדים שלהם ואיפה האיתורים שלהם, מכירים את השפה המשותפת - דברים כאלה שעוזרים לנו לסגור מעגל מאוד מאוד מהר. אנחנו מדברים ישירות עם האנשים בשטח, אנחנו לא עושים את זה באיזה מעגל עקיף. אתה מרגיש שאתה עוזר פרקטית, מדבר עם בן אדם שיורים עליו ועל החיילים שלו, והתגובה הישירה שלנו היא בשאיפה מאוד מהירה ואפקטיבית".
לצד הליווי הצמוד לכוחות היבשה, לקחה הטייסת חלק מרכזי גם במשימות ההגנה מול כטב"מים. בזכות קצב התקדמותו האיטי והיכולת של המסק"ר לשאת תחמושת ייעודית הוא נמצא מתאים ביותר למשימה זו. "גילינו שיש לנו כמה יתרונות שאפשר לנצל כדי להיות מאוד אפקטיביים במשימה הזאת: גם שאתה איטי יותר, גם שהחימוש שלנו מתאים יותר, עוד אלמנטים של המערכות שמאפשרות להתממשק אחת לשנייה, היכולת שלך להחזיק את המטרה לאורך זמן מבלי שהיא בורחת לך, ואז זה לא 'וואן שוט' אם אתה מפספס, וזה גם נחשב זול. לטייסת היו מספר הפלות יחסית מאוד גבוה", הסביר ע', שהיה עצמו שותף למשימה.
רס"ן ג': "תהליך המעבר מורכב וכולל לא מעט אתגרים תוך כדי לחימה"
(צילום: דובר צה"ל)
מסוקי הקרב של טייסת 190
(צילום: דובר צה"ל)
הוא שיתף: "יצא לי לפגוש כמה כלים כאלה. באחת הפעמים פגענו בכטב"ם בשטח ישראל שהיה בדרכו ליישוב בדרום. אתה מרגיש את המרדף ושהזמן שיש לך הוא קצר. סיטואציה מאוד לחוצה, חייבים לשמור על קור רוח. אתה מבין לגמרי מה יש בקצה".
רס"ן ג', מפקד גף מסוקים ברמת דוד, המוביל את המהלך מהזווית האחזקתית, הרחיב על התפיסה שהייתה נהוגה עד כה: "חיל האוויר לאורך השנים יודע שתמיד יהיה איום מהצפון - מכניסה של מחבלים ואיום של כוחות, ולאורך השנים תמיד יש כוננות בצפון של טייסות המסק"ר לתרחישים של התפרצות מלחמה בגבול הצפון", אמר. "עוד לפני 7 באוקטובר טייסות מסק"ר היו פרוסות בבסיסים הצפוניים לטובת הגנה על גבול הצפון. בעקבות הלקחים של 7 באוקטובר מבינים שצריך להעביר טייסת ולפצל את כוח מערך המסק"ר, ולא לרכז אותו רק במקום אחד - לפזר אותו בשני קצוות של הארץ, על מנת לתת מענה יותר טוב לגבולות".
לפי ע', "אחד הלקחים של חיל האוויר בנוגע למערך המסק"ר הוא שהמענה שלו לצפון הוא מצומצם, והוא רוצה להרחיב אותו. זה מה שאנחנו עושים במעבר הזה. המהלך מאפשר התמודדות עם הפתעה חמה יותר: אם יגיעו 500 כטב"מים לצפון - טוב שיש לנו טייסת מסק"ר שיודעת לתת את המענה. הפיצול של טייסות המסק"ר - אחת בצפון ואחת בדרום - לתת מענה הוליסטי שלם יותר לכל המדינה, לכל תרחיש שהוא, זו המטרה".
ג' הרחיב על מורכבות המעבר: "להעביר טייסת מהבסיס הכי דרומי לבסיס הכי צפוני של חיל האוויר זה מהלך מאוד מורכב, עם לא מעט אתגרים תוך כדי לחימה. יש לא מעט צוותים שמתעסקים בזה - בתחום המבצעי, הלוגיסטי והאנושי. תהליך מורכב מאוד שמובילים המון אנשים, בשביל להשיג מטרה אחת - את ההגנה לגבול הצפון".
בהיבט האישי, משפחות מעתיקות את מגוריהן בעקבות מעבר המשרתים בקבע. לפי ג', "להעביר אנשים מדרום לצפון זה מהלך מורכב גם רגשית. אנשים ותיקים שבנו משפחות וקריירה בדרום צריכים להעביר את המגורים שלהם לצפון. אנשי המערך הטכני, שאחראי על אחזקת כלי הטיס, נסעו לדרום כל יום בשביל ללמוד ולהכשיר את עצמם לאחזקת כלי טיס שלא קיים היום ברמת דוד. אנחנו בערך שנה על הקו בשביל ללמוד ולהבין מה זה מסוק קרב, ובשביל לתת לזה מענה אחזקתי, בטיחות טיסה מקסימלית ואלפא במבצעיות של חיל האוויר".
