סמ"ר ים פריד (21) מסלעית, שנפל אתמול (יום חמישי) ברפיח שברצועת עזה, הוא הבוגר ה-18 מתנועת חמש אצבעות שנהרג מאז תחילת המלחמה. "ים היה בחור יפה תואר, רחב לב, אופטימי ונחוש", אמר המנכ"ל שלה, עמיר מנחם. "הוא אחד כזה שהחיוך הגדול שעל פניו והעיניים הבוהקות שלו העבירו ברגע את מי שהוא לסובבים אותו. זה אובדן ענק שאנחנו לא מסוגלים לתפוס. נמשיך את דרכו וננציח אותו לעד".
ים נהרג שעות ספורות אחרי סמל ישי אליקים אורבך (20) מזכרון יעקב. בסביבות השעה 16:50 אתמול, הנגמ"ש מסוג נמר שבו היה התפוצץ כתוצאה ממטען חבלה או מירי נ"ט. מלבד ים, נפצעו באירוע באורח קשה קצין לוחם בסיירת גולני, קצין נוסף ועוד לוחם בגדוד ההנדסה 605. לוחם נוסף במילואים בסיירת גולני נפצע באורח בינוני.
רון אולארצ'יק, שאימן את ים בתנועה במשך שנים לפני גיוסו, אמר: "הדבר הראשון שכולם יזכרו ממנו הוא את החיוך שלו, שבסך הכול היה מראה לנפש וללב הרחב שלו. זכיתי להכיר נער חסר פשרות, עם רעב בלתי פוסק להשתפר. הוא לא היה מרבה לדבר במילים, פשוט דואג לעשות. להיות הכי טוב באימון על המגרש, החבר הכי טוב מחוץ למגרש. באימון האחרון שלו הוא כתב מכתב סיכום תקופה וסיים במילים שהפכו לטרגיות - 'אל תבכה כי זה נגמר, חייך כי זה קרה'".
ים עצמו כתב מכתב פרידה ארוך לתנועה אחרי שסיים את לימודיו בה. "היה ברור לי שאני חייב לשמור על הכושר איכשהו, בשביל לא להיות שמן", כתב ים, שהצטרף לתנועה אחרי שפרש מכדורגל. "התחלתי את הדרך כאן בספטמבר 2019, הגעתי לאימון שאני לא זוכר ממנו הרבה - בעיקר ששם בפעם ראשונה הרחתי את הריח של האתלטיקה, ריח שאצלי באף עד היום. ריח של עבודה קשה, מקום שקורים בו דברים - ואולי טיפה ריח של קיא. אני זוכר את הקבלת פנים של הקבוצה, חברה גדולים בנזירים עם קעקועים שבאו ולחצו את היד, דיברו, הציגו את עצמם ונכנסו לאימון".
באימון השני, נזכר פריד, הוא "רץ ספרינטים" ליד "בחור שפשוט מעודד אותי בטירוף". לדבריו, "זאת הייתה החוויה הראשונה שלי פה. לא הבנתי מה אותו בחור רוצה ממני ולמה הוא כל כך עודד אותי, למה הוא לא מתעסק בעצמו ואיך הוא דוחף אותי במקום לנוח ולשמור כוחות לתור שלו".
הוא תיאר את ההתחלה הקשה שבה "רעד לפני אימונים", את ימי הקורונה שבהם עשה אימונים בזום ובקפסולות, ואת המחויבות שלמד לקחת על עצמו. לדבריו, "שם הופיע הניצוץ, התחלתי להאמין במה שמדברים איתי עליו ולקחת את עצמי בידיים. פתחתי את השנה השנייה שלי כשאני מתחיל ליהנות מכל אימון ומכל רגע שלי בחמש אצבעות, בעיקר בגלל האנשים, הצחוקים, הכיף והרצינות שצריך והעבודה הקשה. ושם קרה הסוויצ', שם התחלתי ליהנות מהתהליך. רציתי להשתפר ולהיות טוב יותר, התאמנתי בשביל המטרות שלי, ובעיקר פיתחתי תחושת מסוגלות. עם קצת רצון, מעט יכולות והמון עבודה קשה - אפשר לעשות הכול".
בשנה השלישית, ים כבר היה חלק מחבורה ש"לקחה את המושכות בעלייה". לדבריו, "אם בהתחלה הייתי שורד אימונים, אחרי זה ממקסם אימונים, הגעתי לנקודה שבה אני רוצה לעזור ולהשפיע על אחרים".
סמ"ר ים פרידצילום: דובר צה"ל"האנשים פה נכנסו לי ללב ובגללם נהנתי פה מכל רגע", הוסיף במכתב הפרידה מהתנועה. "הזמן פה רץ, אם יש לכם מטרה מסוימת תעשו אותה כבר היום. אל תפחדו לקפוץ למים, תבואו לפה ללמוד, לשאול, להשתפר - ובעיקר עם מוטיביציה. מתי שכל אחד ימצא את הסיבה האמיתית ללמה הוא מגיע לפה, הוא יצליח ליהנות מהדרך גם".
הוא פירט מה הייתה בשבילו התנועה, ואז סיכם: "בסופו של יום, זה לומר לעצמי עשיתי את ההכי טוב שלי, עשיתי מה שמצופה ממני וגם מה שלא מצופה ממני - וללכת לישון עם המטרה הבאה בראש, ועם הידיעה שכלום לא נגמר. להיפך, החיים רק מתחילים, ותמיד אפשר להיות טוב יותר".
הוא הודה למאמניו, וסיכם את דבריו: "תודה יותר מכל לכם, הקבוצה. אתם חברי אמת שלי. עברנו חוויות מטורפת שאני אזכור לכל החיים ביחד. היה לי לעונג להיות חלק מכם. זה לא פרידה, זה רק סוף פרק. אני הולך למכינה, מכינת גליל עליון בצפון. מבטיח להמשיך לבקר פה בכל הזדמנות שתהיה. אל תבכה כי זה נגמר, חייך כי זה קרה. תודה על תקופה מדהימה".
מאז החזרה ללחימה ברצועת עזה, בעקבות סירוב ישראל למתווה שלב ב' בעסקת החטופים וההכנה למבצע "מרכבות גדעון", נהרגו עשרה לוחמים - שישה מהם בחודש מאי. רס"ב גאלב סלימאן אל נסאסרה נפל ב-19 באפריל, רס"ר במיל' אסף כפרי ב-24 באפריל, סרן עידו וולוך ולוחם הימ"ס סמל-שני נטע יצחק כהנא ב-25 באפריל, סמל ניב דייג ב-1 במאי, סמ"ר יהלי שרור וסרן נועם רביד ב-3 במאי, רס"ם במיל' דג'ן דניאל סהלו ב-4 במאי ואתמול נהרגו כאמור סמל ישי אליקים אורבך וסמ"ר ים פריד.
