אחרי חודשים ארוכים של התכתשויות ביניהם, הדמוקרטים והרפובליקנים בקונגרס האמריקני הגיעו הלילה (בין ראשון לשני) להסכמה על עסקת ענק – בסכום של 900 מיליארד דולר – לתמרוץ הכלכלה המקרטעת ולסיוע לאזרחים המתקשים להתמודד עם ההשלכות הקשות של מגפת הקורונה, שממשיכה להשתולל בעוצמה ברחבי ארה"ב.
3 צפייה בגלריה
ננסי פלוסי יו"ר בית הנבחרים ב ארה"ב
ננסי פלוסי יו"ר בית הנבחרים ב ארה"ב
יו"ר בית הנבחרים, הדמוקרטית ננסי פלוסי. "זה רק הצעד הראשון"
(צילום: רויטרס)

חבילת הסיוע החדשה היא השנייה בגודלה בהיסטוריה האמריקנית, מעט יותר מזו שאושרה ב-2009 כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי באותה עת, אך היקפה הוא רק חצי מהסכום של חבילת הסיוע הראשונה שאושרה במרץ השנה, בהיקף אסטרונומי של 2.2 טריליון דולר. אותה חבילה אושרה לאחר הגל הראשון של התפרצות הנגיף, שההגבלות החמורות שהתלוו אליו הביאו לפיטוריהם של מיליוני אמריקנים. גם כעת, כאשר רק ביממה האחרונה אובחנו עוד 214,000 נדבקים חדשים ומספר המתים מזנק באלפים מדי יום (וכבר עומד על כ-317,000), עוד ועוד מדינות בארה"ב מטילות הגבלות כדי לבלום את ההתפשטות – ונתוני האבטלה מטפסים מחדש.
כמו בחבילת הסיוע הקודמת, גם הפעם יקבלו האמריקנים צ'ק הישר לתיבת הדואר שלהם, אולם במקום 1,200 דולר שקיבלו במרץ הם יקבלו כעת 600 דולר (עבור אלו ששכרם השנתי עומד על עד 75,000 דולר). החבילה כוללת גם סיוע למבוטלים בהיקף של 300 דולר בכל שבוע, גם כן חצי מהסכום שהוענק במרץ.
בנוסף, היא כוללת 25 מיליארד דולר עבור סיוע בתשלום שכר דירה ותאריך בחודש אחד – עד 31 בינואר – את האיסור על פינוי דיירים שלא שילמו שכר דירה, בצל החשש שהמוני אמריקנים שנפגעו כלכלית במשבר ימצאו את עצמם בתקופה זו ברחוב. בנוסף כוללת החבילה מיליארדי דולרים עבור תוכניות סיוע שונות לעסקים קטנים, לבתי ספר ולאוניברסיטאות וכן עזרה בחלוקת החיסונים לנגיף וביצוע הבדיקות לאבחונו. מיליארדים נוספים יחולקו לעניים שמתקשים בקניית מזון.
3 צפייה בגלריה
מיץ' מקונל, מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט
מיץ' מקונל, מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט
"העזרה בדרך". מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט מיץ' מקונל
(צילום: AP)
"סוף-סוף הגענו לפריצת הדרך הדו-מפלגתית שהמדינה הייתה זקוקה לה", אמר הלילה מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט מיץ' מקונל. "עוד עזרה בדרך", הוסיף. ההצבעה הסופית על חבילת הסיוע צפויה כבר היום, ומנהיגי הרפובליקנים והדמוקרטים אמרו כי הם סבורים שקיים רוב לאישורה. הבית הלבן מסר כי הנשיא דונלד טראמפ יחתום עליה ויהפוך לחוק לכשתאושר.
חבילת הסיוע תאושר במקביל לתקציב השנתי שעומד על 1.4 טריליון דולר, ויאפשר את המשך מימון פעילות הממשל הפדרלי עד ספטמבר 2021. המועד האחרון לאישור התקציב היה הלילה, וכדי למנוע את השבתת הממשל אישרו המחוקקים בוושינגטון דחייה של המועד ביום אחד – אחרי שכבר אישרו שתי דחיות בשבוע שעבר – והנשיא טראמפ חתם על הדחייה הזו מיד כשהגיעה לשולחנו.
הדיונים על העסקה נמשכים כאמור חודשים ארוכים בוושינגטון, אך בצל מערכת הבחירות הסוערת שני הצדדים התקוטטו אחד עם השני וסירבו להתפשר. בשלב מסוים, זמן קצר לפני הבחירות, טראמפ אף הכריז שאין בכוונתו להמשיך בדיונים על העסקה עם הדמוקרטים, הכרזה שעוררה ביקורת חריפה ושממנה הוא התנער תוך זמן קצר.
3 צפייה בגלריה
ג'ו ביידן הנשיא הנבחר
ג'ו ביידן הנשיא הנבחר
ביידן. דחף לפשרה
(צילום: רויטרס)
פריצת הדרך התאפשרה רק לאחר הבחירות, בעקבות יוזמה של כמה מחוקקים מתונים משתי המפלגות. אף שגם הרפובליקנים התפשרו והסכימו לסכום גבוה יותר מהסכום שאמרו כי הוא מקובל עליהם, עבור הדמוקרטים מדובר בפשרה משמעותית עוד יותר, כיוון שהסכום הנוכחי של 900 מיליארד דולר הוא רק מחצית מהסכום שדרשו במשא ומתן.
בדבריהם הלילה הדגישו מנהיגי הדמוקרטים כי בכוונתם להמשיך לקדם סיוע כלכלי נוסף לאחר השבעתו של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן. "זה צעד ראשון", הבטיחה יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי, "יש לנו עוד מה לעשות". מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, הוסיף: "זה חוק טוב, הלילה הזה היה לילה טוב. אבל זה לא סוף הסיפור, העבודה לא הסתיימה. מי שחושב שהחוק הזה מספיק לא מבין מה מתחולל באמריקה".
בעוד הנשיא טראמפ הוא זה שיחתום על העסקה הנוכחית, הוא לא היה שותף מרכזי בדיונים על גיבושה. מי שיידרש להוציא אותה לפועל הוא ביידן, שייכנס לבית הלבן ב-20 בינואר. לפי "ניו יורק טיימס" ביידן היה זה שתמך בפשרות מצד הדמוקרטים, מתוך רצון לספק באופן מיידי תמיכה כלכלית לאמריקנים הזקוקים לה נואשות. "זוהי דוגמה לעבודה המאתגרת שעומדת בפני האומה שלנו", מסר ביידן בהודעה שבה בירך על העסקה. גם הוא הדגיש שבכוונתו לקדם תוכניות סיוע נוספות: "זו רק התחלה, העבודה שלנו רחוקה מלהסתיים".
בוושינגטון קיוו להגיע להסכמה על חבילת הסיוע כבר בשבוע שעבר, אולם כמה נקודות מחלוקת הביאו להתארכותו של המשא ומתן. בין היתר דרשו הרפובליקנים להגביל את יכולתו של הבנק המרכזי (הפדרל ריזרב), להעניק הלוואות במסגרת תוכניות חירום שיזם בתקופת הקורונה, הלוואות שלדברי רפובליקנים יוכלו לשמש למעשה כ"דלת אחורית" להזרמת כספים למדינות ולרשויות מקומיות, דבר שאליו הם מתנגדים. מנגד, הדמוקרטים חששו שהגבלת היכולת הזו של הפדרל ריזרב לתת "הלוואות חירום" תכבול את ידיו של ביידן בהמשך הדרך. בסופו של דבר סוכם כי תוקפן של תוכניות החירום הנוכחיות יפקע כמתוכנן בסוף השנה, אולם הפדרלב ריזרב יוכל ליזום בעתיד תוכניות דומות.