בתום מאבק, יוכר כנכה צה"ל. התקבל הערעור של רס"מ ח', לוחם ותיק ביחידת המסתערבים של משמר הגבול שנפצע בהכנות למבצע בכפר עין יברוד שגזרת בנימין בשנת 2017 - בניגוד לעמדת משרד הביטחון. כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בחיפה.
במשרד הביטחון, שכעת יחויב לסייע למסתערב, טענו כי הוא לא נפצע בפעילות המבצעית עצמה - אלא בהכנות אליה, בשטח ההיערכות, ולכן הוא לא זכאי לקבל מעמד של נכה צה"ל ועליו להגיש תביעה לנכות דרך הביטוח הלאומי.
2 צפייה בגלריה
קובי שבתאי
קובי שבתאי
סייע במאבק: המפכ"ל קובי שבתאי
(צילום: אלכס קולומויסקי)
במהלך המשפט התייצבו לצידו של רס"מ ח' לוחמים ותיקים ובכירים, בהם תא"ל במיל' אביגדור קהלני שתמך במאבק הלוחם, וגם מפקד משמר הגבול במהלך הפרשה ומי שכיום הוא המפקח הכללי של המשטרה - רב ניצב קובי שבתאי.
בתצהיר שהגיש שבתאי לבית המשפט הוא כתב: "הפעילות המבצעית מתחילה בעת קבלת הפקודה ליציאה למבצע, או הקריאה לפעולה, בין אם הכוח נמצא ביחידת האם ובין אם מחוץ לה ונדרש להגיע מיידית לבצע את הפעילות, שכוללת את כל שלביה: בדיקות תקינות הציוד, תדריך, מודלים ותרגולות, התארגנות הכוח ועוד.
"פעילות מבצעית מסתיימת לאחר ביצוע המשימה המבצעית המוגדרת וחזרת הכוח הפועל אל יחידת האם", הוסיף שבתאי - ששירת בעברו ביחידת המסתערבים וזכה לעיטורי המופת והאומץ על מבצעים שהוביל.
עוד כתב המפכ"ל בתצהירו: "רס"מ ח' היה חלק מהכוח הגלוי במשימה שהיה כוח חילוץ שהוצב במהלך המבצע במוצב עופרה, נקודה שנקבעה לטובת מענה ותגובה מהירים עבור הצוות הסמוי. משכך, ח' היה חלק מהכוח הלוחם ולקח חלק פעיל בביצוע משימת המעצר. כל חבלה אשר נגרמת ללוחם בנקודת ההיערכות ותוך כדי ביצוע משימתו כלוחם בכוח הגלוי, יש לראות בה לדעתי כחבלה בשירות, שכן לא ניתן לנתק בין הכוח הגלוי לכוח הסמוי בעת משימת המעצר".
רס"מ ח', שיוצג על ידי העמותה למורשת יחידות המסתערבים של מג"ב ועו"ד שלמה ציפורי החבר בעמותה, נפגע בראשו בתקרית שאופייה אמנם בטיחותי - בתוך מוצב צבאי כאשר שהה ברכב המבצעי של היחידה בזמן שחיפה על הכוח העיקרי שפעל ללכידת המבוקש.
הוא לקח חלק מכוח התגבור שהוזנק לסייע לכוח העיקרי במצב של הסתבכות, ומכה שספג מהדלת הכבדה של כלי הרכב הממוגן פצעה אותו. חרף הכאבים העזים בראשו, הוא המשיך במשימתו עד לסוף המבצע אך בהמשך סבל מעילפון, סחרחורות ואובדן שיווי משקל.
בבדיקות שערכו לו במהלך אשפוזו בבית חולים נמצא כי הוא סובל מדימום תת-גולגלתי. כתוצאה מכך הופסק תפקידו כלוחם. ח' בחר להמשיך לשרת ביחידה המובחרת בתפקיד מנהלתי. אם משרד הביטחון היה מכיר בו כנכה צה"ל עוד בתחילת הדרך, ככל הנראה הוא היה מקבל טיפולים נאותים, ליווי ותמיכה כלכלית בכפוף לאחוזי הנכות שלו.
עורך דין שלומי ציפורי
במשרד הביטחון טענו תחילה כי ח' סובל ממחלה ולא מחבלה. בהמשך הגרסה שונתה ונטען כי הוא נפצע שלא במהלך פעילות מבצעית, ובכך פירשו לחומרה את מסקנות ועדת גורן מ-2009 שקבעה שיש להעניק מעמד של נכה צה"ל רק לאנשי כוחות הביטחון שנפגעו בפעילות מבצעית.
לפי פסק הדין, במשרד הביטחון אף הכחישו את עצם קיום התקרית בה נפצע ח': "וגם אם זה קרה, זה קרה טרם תחילת הפעילות, כשלב מקדים וגם לא מדובר באירוע פציעה הייחודי לפעילות צבאית או ביטחונית כפי שקובע התיקון לחוק הנכים ביחס למשרתי הקבע".
קהלני, שכאמור תמך בעמדת הלוחם, היה חבר בוועדת גורן. באשר למקרה הוא טען: "ח' נפגע מדבר שהיה בלתי נפרד מפעילות מבצעית".
הרכב השופטים בראשות אמיר סלאמה, קבע בהחלטתו כי ח' נפצע באופן מובהק במהלך פעילות מבצעית - "שיכולה לכלול מספר שלבים, והפרשנות שניתנה לפיה רק הגרעין (מעצר המבוקש) נחשב לפעילות מבצעית, היא פרשנות מלאכותית. גם העובדה שהחייל נוטל חלק בפעילות מבצעית ככוח גיבוי לא מוציאה אותו מהגדרת הפעילות המבצעית, גם אם הגיבוי לא מומש. תפקידו כגיבוי הוא אינטגרלי, ויש לו זיקה ישירה לפעילות המבצעית. לדוגמה, היעלה על הדעת שחיילים במטוס תדלוק שנפגע מטילים במהלך מבצע עם מטוסי קרב, בטרם תדלק אותם באוויר, לא נפגעו ב'בפעילות מבצעית', הגם שמטוס התדלוק היה באוויר במהלך המשימה?".
בית המשפט מתח ביקורת על משרד הביטחון, שניסה להשתמש בסממן אזרחי של רגע החבלה - פגיעה מדלת של כלי רכב במקרה של רס"מ ח' - כטיעון נוסף נגד הכרתו כנכה צה"ל: "קשה להלום שהמחוקק ראה בשוטר מג"ב שנמנה עם כוח שנשלח לבצע פעילות מבצעית מובהקת, ואשר נפגע באחד מהשלבים הנחוצים לפעולה, כמי שעוסק בפעילות אזרחית באופייה, וקשה להלום שהמחוקק ביקש להוציא את אותו חייל מגדר חוק הנכים". בית הדין קבע שמשרד הביטחון ישלם את הוצאות הערעור בסך 6,000 שקלים.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "בשנת 2016 תיקנה הכנסת את חוק הנכים (תיקון גורן) וקבעה כי אנשי קבע יוכרו כנכי צה"ל רק אם חבלתם היא 'חבלת שירות' ונגרמה במהלך פעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית. בית המשפט הכריע כי האירוע שבו נחבל המערער הוא 'חבלת שירות' ועל כן יש לבחון את בקשתו לגופה. משרד הביטחון מכבד את פסיקת בית המשפט ולומד את משמעויותיה".