מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (ב') דו"ח ביניים מיוחד בנוגע להתמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה. בעוד שהוא בחן את התמותה בבתי האבות, איכוני השב"כ, הלמידה מרחוק וכשלי רשות המיסים – הוא התעלם לחלוטין מתהליך קבלת ההחלטות, מהגוף שקיבל אותן ומי שעמד בראש – ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בנוסף הוא לא התייחס לנורמות ההתנהגות של בכירים במדינה – בהם ראש הממשלה, נשיא המדינה, שרים וחברי כנסת – שהפרו את ההנחיות.
דו"ח מבקר המדינהדו"ח מבקר המדינה
(צילום: אתי נוריאל, EPA, אסף קמר)

משרד החינוך לא יודע אם המורים והתלמידים ערוכים ללמידה מרחוק

אחד הנושאים המרכזיים שהעסיקו את המבקר היה הלמידה מרחוק. מבקר המדינה מצא לא מעט ליקויים שפגעו בתלמידים, בין היתר מחסור באמצעי קצה ובחיבור לאינטרנט. המבקר מצא כי למרות ששנת הלימודים הנוכחית נפתחה, למשרד החינוך אין תמונת מצב מלאה על אמצעי הקצה והחיבור לאינטרנט בבתי התלמידים והמורים, ולא ידוע מתי תהיה לו תמונת מצב כזו.
לפי הערכת משרד החינוך, לכ-135 אלף תלמידים אין מחשבים. נתונים שהעביר הכלכלן הראשי במשרד האוצר העלו של-42% מהתלמידים החרדים אין מחשב ול-72% מהתלמידים החרדים אין חיבור לאינטרנט. כמו כן, ל-26% מהתלמידים בחברה הערבית אין מחשבים ול-38% אין חיבור לאינטרנט.
דו"ח המבקר על הלמידה מרחוק

בנוגע לרכישת מחשבים עבור אותם תלמידים, כתב המבקר כי היעד של משרד החינוך הוא לרכוש 50% מהמחשבים הנדרשים עד לסוף ינואר 2021. המשמעות היא, לפי הדו"ח, ששנת הלימודים הנוכחית נפתחה כשלתלמידים רבים מאוד אין יכולת ללמידה מקוונת מרחוק.
לכתבה המלאה – לחצו כאן

איכוני שב"כ לא עמדו במשימה

מבקר המדינה בחן גם את הפעילות של איכוני שב"כ, שמצד אחד איתרו נדבקים, אך גרמו לישראלים רבים מאוד להיכנס לבידוד ללא סיבה. לפי המבקר, הכלים שהפעיל שב"כ לא אפשרו לו לעמוד במשימה שהוטלה עליו במלואה ותוצרי הפעילות שיקפו פוטנציאל כניסה של אנשים רבים מאוד לבידוד, בהם רבים שלא היו במגע קרוב עם חולה.
דו"ח המבקר על איכוני שב"כ
אבל לא רק הפרטיות של האזרחים נפגעה מאיכוני שב"כ. המבקר כתב כי כפועל יוצא מפעילות הסיוע שנתן הארגון למשרד הבריאות נפגעה הפעילות השוטפת של אחת המחלקות. כמו כן, פעולת הסיוע הובילה לחשיפה מסוימת של יכולת השירות, שעלולה לפגוע בו בעתיד כשיידרש למלא את תפקידו. המבקר המליץ שממצאי שב"כ ישולבו באופן יזום בחקירה אפידמיולוגית יסודית ומעמיקה שכוללת תשאול של החולה והוסיף שיש מקום לבחון הטעמה יעילה של אמצעים דיגיטליים חלופיים.
משב"כ נמסר בתגובה כי "הדו"ח מבוסס על נתונים שאינם עדכניים המציגים תמונה שאינה משקפת את המציאות ואת תרומת השב"כ לסיוע במאבק בקורונה כפי שקבע משרד הבריאות. מנגנון האיתור של השב"כ מנע 40,546 חולים חדשים ו-304 מקרי תמותה".
לכתבה המלאה – לחצו כאן

מערך החקירות האפידמיולוגיות לא יעיל

מבקר המדינה בחן את החקירות האפידמיולוגיות לקטיעת שרשרת ההדבקה. לדבריו, נכון לתקופת הביקורת לא הייתה למשרד הבריאות מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות האפידמיולוגיות. בחודש ספטמבר, לאחר החבריה למפקדת אלון, הוחל בהטמעת מערכת מעודכנת לניהול חקירות שתוכל לסייע בביצוע איכותי של החקירות ולנהל אותן בצורה מבוקרת. רק בתחילת החודש הבא המערכת אמורה לפעול במלואה.
לפי נתוני משרד הבריאות שהופיעו בדו"ח, שנכונים ל-25 באוגוסט, מתוך 106,888 חקירות אפידמיולוגיות שבוצעו לחולים, 5,622 לא הושלמו. עם 61% מתוך אותם חולים לא נוצר קשר, והיתר התנגדו להיחקר או לא אותרו.
דו"ח המבקר על חקירות אפידמיולוגיות

דו"ח המבקר מצא כי מתוך 76 חקירות שבוצעו בחודשים יוני ויולי במחוז ירושלים, 22 תיעדו רק את מגעי הנחקר עם בני משפחו או שלא תועדו מגעים כלל. בארבע מהחקירות נרשם שהנחקר לא שיתף פעולה.
המבקר בחן את הזמן שעובר מרגע קבלת התשובה החיובית בבדיקת הקורונה ועד לחקירה האפידמיולוגית. לפי הדו"ח, כ-4% מתוך 76 החקירות שנבדקו במהלך הביקורת התחילו בתוך יום אחד ממועד קבלת התשובה, אבל כ-64% מהחקירות התחילו אחרי יותר מארבעה ימים.
כשלים נמצאו גם בתיעוד נתוני החקירות. לפי המבקר, התיעוד נעשה באמצעות טפסים ידניים ורק לאחר שתוגבר מערך החוקרים חלקם עברו להזנת הפרטים ישירות למחשב. חלק מהפרטים הוזנו בשיטה של מלל חופשי ולא כטופס ממוחשב "חכם" ובחירה מתוך רשימה.
כשל נוסף נגע באיתור בני משפחה של נחקרים. המבקר העיר כי בשל חוסר השיטתיות בתהליך החקירה, לעתים מתבצעות במקביל חקירה לכמה בני משפחה, על ידי חוקרים שונים, מבלי שהם יודעים שמדובר בעצם בבני משפחה אחת ובלי שנוצר ידע חדש שמצביע על הדבקה של בני משפחה.
המבקר העיר כי קיים מחסור בצוותי החוקרים האפידמיולוגים, גם לאחר תגבורם בחודש שעבר. הוא מצא כשל נוסף שנוגע לאי העברת מידע על תלמידים שחלו למערכת החינוך. לפי המבקר, המערכת לניהול החקירות של משרד הבריאות לא מקושרת למערכת ניהול נתוני התלמידים של משרד הבריאות. לכן, לא ניתן לאחזר נתונים באופן מדויק על תלמידים שיש פוטנציאל שנחשפו לתלמיד חולה.
לכתבה המלאה – לחצו כאן

שעות ארוכות לקבלת תוצאה, מחדל הבדיקות הסרולוגיות

מבקר המדינה פרסם גם את ממצאי הביניים בנוגע למערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון קורונה. המבקר מצא פער בין תכנון משרד הבריאות ליכולת המעבדות לבין היערכות קופות החולים בפועל לביצוע הבדיקות במעבדות שלהן במהלך החורף. לפי הדו"ח, קופות החולים מתכננות להגדיל את יכולת ביצוע הבדיקות ב-24 אלף בדיקות ליום מאשר התכנון של משרד הבריאות.
מעדבדה לבדיקות קורונה קופת חולים לאומית באור יהודהמעדבדה לבדיקות קורונה קופת חולים לאומית באור יהודה
מעבדת קורונה. ימים בין ההפניה לבדיקה ועד לקבלת התוצאות
(צילום: EPA)
המבקר הצביע על אי תאימות בכל הנוגע לתכנון ההיקף והסוג של הריגאנטים שיסופקו לחלק ממעבדות קופות החולים, כך שיתאימו למכשירים שברשותן. מדובר בחומרים כימיים המשמשים ליצירת תגובות כימיות וביו-כימיות, ומעבדות משתמשות בהן בדרך כלל לביצוע בדיקות.
דו"ח המבקר מצא כי זמן ההמתנה עד לקבלת תוצאות בדיקת קורונה הוא ארוך. לפי המבקר, 74% מהנדבקים קיבלו את תוצאת הבדיקה מהמעבדה לאחר יותר מ-36 שעות מההפניה לבדיקה, מתוכם 33% קיבלו את התוצאה אחרי שעברו יותר מ-72 שעות.
מבקר המדינה מצא כי משרד הבריאות רכש 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות בעלות כוללת של 112 מיליון שקלים. עם זאת, בביקורת עלה כי המשרד מתכנן לבצע 300 אלף בדיקות בלבד, ואין לו תכנון לגבי 2.1 מיליון הערכות הנותרות.
לכתבה המלאה – לחצו כאן

פונים למענקים חיכו שעתיים בטלפון – ורובם התייאשו

מבקר המדינה בחן את התנהלות רשות המיסים במהלך משבר הקורונה. לפי הדו"ח, אזרחים שניסו לפנות לבירור עניינם ברשות, בנוגע למשבר הקורונה ולמענקים שניתנו לעסקים קטנים, נאלצו לעתים להמתין בטלפון יותר משעתיים עד שקיבלו מענה. 62% מהפונים התייאשו מההמתנה.
דו"ח מבקר המדינה על רשות המיסים והקורונה

כמו כן, רשות המיסים העבירה מענקים לעסקים שטענו כי המחזור שלהם ירד ביותר מ-25% מבלי שניסו אפילו לבדוק את הטענה, ולטענת המבקר סביר להניח שהרשות כבר לא תבדוק את הדיווחים האלה.
לכתבה המלאה – לחצו כאן

ההיערכות לשפעת לא הושלמה

מבקר המדינה התייחס גם לסוגיית חיסוני השפעת לקראת החורף הקרוב. המבקר העריך כי בחורף הקרוב צפויה התפרצות של שפעת עונתית בד בבד עם המשך התחלואה מהקורונה. הוא הוסיף כי בעת סיכום ממצאי הביקורת הראשונים, בתחילת ספטמבר, עדיין לא הושלמה ההיערכות למתן 3.4 מיליון החיסונים שהוזמנו.
המבקר הצביע עוד כי בעת התפרצות מגפת הקורונה, בתקופת הסגר הראשון ולאחריה, פחת שיעור החולים שהגיעו למרפאות ולבתי החולים לשם קבלת טיפול רפואי. הוא הוסיף כי המצב הרפואי של חלק מהחולים בקופות היה חמור, הם היו זקוקים לטיפול דחוף והימנעותם מקבלתו עלולה הייתה לסכן אותם.
אילוס מחט חיסון חיסונים זריקהאילוס מחט חיסון חיסונים זריקה
אילוסטרציה. עדיין לא הושלמה ההיערכות למתן חיסוני השפעת שהוזמנו
(צילום: shutterstock)
הדו"ח מצא כי משרד הבריאות לא פעל לגיבוש אופן הפעולה המיטבי שיפחית את רתיעת הציבור מביקור במרפאות ובבתי החולים בעת הצורך, ולא כזה שיפיג את חששות הצוותים המטפלים מלתת שירות לחולים ולמבקרים במקום. עוד נמצא כי שירותי הרפואה מרחוק אינם זמינים ונגישים לכלל האוכלוסייה, ובכלל זה בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה או מי שאין לו מחשב או טלפון חכם.
לכתבה המלאה – לחצו כאן

אין פיקוח שכל עובדי בתי האבות נבדקו

מבקר המדינה מצא כי 619 מהישראלים שמתו מנגיף הקורונה עד לתחילת אוקטובר היו אזרחים ותיקים ששהו במוסדות חוץ-ביתיים, כמו בתי אבות. המבקר ציין כי שיעור הדיירים מבין הנפטרים מקורונה גדל כמעט פי שישה משיעורם באוכלוסיית האזרחים הוותיקים ופי יותר מ-40 משיעורם באוכלוסייה הכללית.
חיטוי בבית אבות ויז'ניץ בבני ברקחיטוי בבית אבות ויז'ניץ בבני ברק
חיטוי בית אבות בתקופת הקורונה
(צילום: עידו ארז)
המבקר אנגלמן ציין לחיוב את העובדה שבפרויקט "מגן אבות ואמהות" פעלו לבצע מדי שבוע בדיקות של העובדים במוסדות. עם זאת, הדו"ח מצא כי הפרויקט אינו מוודא כי כל העובדים במוסדות שבאים במגע עם הדיירים נבדקים ואין ברשותו תמונת מצב בעניין.
הדו"ח מצא עוד כי לפי הנתונים המעודכנים לאמצע אוגוסט היו פערים ניכרים ביחס ליעד שנקבע בעניין מספר המיטות לחולי קורונה בבתי החולים הגריאטריים, והיקף המיטות עמד על 38-44 אחוזים. כמו כן, עדיין לא נקבע מועד להשגת היעד שנקבע לזמינות של כאלף מיטות שמיועדות לדיירי המוסדות שאותרו כנשאי קורונה, והיו סוגיות שעלולות היו להקשות על השגתו.
גד ליאור השתתף בהכנת הכתבה