1 צפייה בגלריה
ההרוגים באסון
ההרוגים באסון
הרוגקי האסון במירון
המנהיגות הפוליטית והרבנית החרדית מונעת בינתיים מינוי ועדת חקירה ממלכתית לאסון במירון, והיא מתבססת במידה רבה על שלילת הלגיטימיות של מערכת המשפט האזרחית בכלל ובג"ץ בפרט. בתקשורת החרדית הדברים נאמרים בגלוי. כך למשל סיפר ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס) ברדיו "קול חי" החרדי שפגש את אחד מגדולי פוסקי הספרדים, וזה הביע זעזוע מכך שיש אנשים שתומכים בוועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון שיהיה אחראי על המקום הקדוש. איך אפשר להצביע בידיים בעד "שופט של ערכאות"? הוא תהה.
כוונתו, בעצם, היא שלפי התפיסה החרדית אסור ליהודים להתדיין בפני בתי המשפט הישראליים. והוא לא לבד. לפני כמה ימים נכתב באתר החרדי "בחדרי חרדים": "אסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם אפילו... שדנים בדיני ישראל, ואפילו נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם... וכל הבא לדון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף הרים יד בתורת משה רבנו ע"ה... אסור להיסחף אחרי מסע התעמולה המאיים לטשטש את הזהות החרדית ולהטמיע בקרבנו ערכים ממלכתיים ולאומיים".
יש אף המאשימים באסון דווקא את בית המשפט העליון עצמו. בג"ץ, הם טוענים, עיכב את הפקעת השטח והעברתו לניהול המדינה, כפי שניסה לעשות ב-2013 שר האוצר יאיר לפיד, ובמקום זאת איפשר המשך ניהול האתר על ידי "ועדת החמישה" (ארבעה נציגים של ההקדשים החרדיים ונציג המדינה ששימש כיו"ר, שניהלה את האתר במועד האסון).
אלא שהאמת שונה לחלוטין. בית המשפט אישר הסכמה בין המדינה לבין ההקדשים החרדיים, שבעצמם נאבקו בהפקעה לתקופת ניסיון וגישור נוספת של שלוש שנים.
באופן נדיר נתקלת הציניות של המנהיגות החרדית בהתפכחות פנימית ובתקשורת מגזרית ביקורתית, הממחישות עד כמה טובת המדינה והחרדים מחייבת להשאיר מנהיגות זו מחוץ למעגלי השלטון
מה שהביא לעצירת ההפקעה הוא מאבקה של ההנהגה החרדית. כך תוארה מחאתן של המנהיגות הרבנית האשכנזית והספרדית כאחת: "בחודש הקרוב עומד בג"ץ לדון בתביעת ההקדשות... לביטול צו ההפקעה עליו חתם בזמנו... יאיר לפיד, במסגרת מלחמתו בכל הקדוש והיקר ליהדות... ההפקעה נוגדת את זכויות האדם, זכויות יסוד וחופש הדת, ואילו הייתה נעשית על ידי כל מדינה אחרת בעולם היה קם קול זעקה גדולה גם על ידי ראשי מדינת ישראל... אוי לנו שקודש הקדשים... ייהפך ח"ו למערת פריצים... אנו... דורשים בכל תוקף לבטל את ההפקעה השרירותית, וכל מי שידו במעל לא ינקה".
במקביל חשוב לעקוב אחרי התקוממותן של רבות ממשפחות החללים נגד מריחת החקירה על ידי הפוליטיקאים החרדים, והקריאה של כמה עיתונאים חרדים לחקירה עצמאית ואמיתית. כך כתב אחד מהם: "החשש שמא גורם פוליטי כלשהו ירגיש לא בנוח חשוב יותר מהערך של חיי אדם - פשוט בלתי נתפס".
לאחר האסון בקרלין שב וכתב: "מצבותיהם הדוממות של 47 הקורבנות – ממירון ועד גבעת זאב... זועקות: די ללחץ של ח"כ מקורב על המפכ"ל שיגיד לקצין המשטרה שיעגל פינה ויאשר אירוע המוני שלא עומד בתקן. די לחאפריות... לתרבות סמוך ישראלית שפוגשת תרבות שטעטעל חרדית ויוצרת מתכון לאסון. די לתפיסה שחוויה רוחנית נעלית קודמת לחיי אדם".
הרב אורי רגב חדו"שהרב אורי רגב
וכך כתב עמית שלו: "שבוע מאז אסון מירון המזעזע. 45 קורבנות. ולא שמענו על גורם אחד שנחקר, אחד (!). שלא לדבר על מעצרים. לא סתם הציבור החרדי חש שמישהו מנסה לטייח את החקירה. ועדת חקירה ממלכתית".
באופן נדיר נתקלת הציניות של המנהיגות החרדית בהתפכחות פנימית ובתקשורת מגזרית עצמאית וביקורתית, הממחישות עד כמה טובת מדינת ישראל והאוכלוסייה החרדית עצמה מחייבים להשאיר מנהיגות זו מחוץ למעגלי השלטון הישראלי.
  • הרב אורי רגב הוא משפטן, עומד בראש עמותת "חדו"ש – לחופש דת ושוויון"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com