שניר דיין ועמית סקורניק, שני צעירים ישראלים שמתגוררים בניו יורק, נקלעו להפגנה פרו-פלסטינית במנהטן עם מאות אנשים, וכאשר תקפו אותם הם בחרו שלא לנוס על נפשם - אלא להשיב מלחמה. תיעוד של האירוע הועלה לרשת וגרר צפיות ותגובות רבות.
"המזל שלנו הוא שהגבנו לסיטואציה באגרסיביות. עשרה תקפו אותנו כשמאחוריהם יש הפגנה של עוד 500 אנשים שהבינו שמשהו קורה שם. להסתובב ולהפנות אליהם את הגב הייתה הטעות הכי גדולה שיכולנו לעשות", סיפר שניר. "פשוט היינו מאוד אגרסיביים בחזרה עד שהמשטרה כביכול השתלטה שם על האירוע. מבחינת המשטרה, להשתלט היה לעצור אותי, לאזוק אותי, לשים אותי בניידת ולקחת אותי למעצר, שם ביליתי בערך שעה עד שלקחו אותי הביתה".
5 צפייה בגלריה
קטטה הפגנות בעד ו נגד ישראל ניו יורק ארה"ב הפגנה
קטטה הפגנות בעד ו נגד ישראל ניו יורק ארה"ב הפגנה
שניר ועמית בהפגנה האלימה בניו יורק
(צילום: AFP)
5 צפייה בגלריה
קטטה הפגנות בעד ו נגד ישראל ניו יורק ארה"ב הפגנה
קטטה הפגנות בעד ו נגד ישראל ניו יורק ארה"ב הפגנה
"בתוך שניות החלו לרוץ אלינו המונים"
(צילום: AFP)
שניר ועמית, גולנצ'ניקים לשעבר שהכירו בשירות הקרבי, מתגוררים ועובדים בניו יורק. יש להם חברת אבטחה ולשניהם ניסיון באמנויות לחימה. "אבא שלי מאמן מאוד מוכר בארץ, גיא סקורניק. הוא אימן אותי מגיל קטן וגם שניר מתאמן מגיל מאוד צעיר וזה פשוט נשאר".
"אין ספק שזה עזר, כמו שאתה רואה הפנים שלנו הם ללא רבב", אמר שניר. "הסרטון שאתם רואים מתחיל 30 שניות אחרי שהתחיל הבלגן, היו לנו שם עוד 30-20 שניות די ברוטליות, גם המשטרה לא הייתה שם בזמן הזה".
עברתם שם במקרה או באתם להפגין נוכחות? "באותו יום נפגשתי עם עמית שהוא חבר מאוד קרוב וגם שכן", סיפר שניר. "החלטנו שנצא לאכול משהו וראינו המון הפגנות פרו-פלסטיניות במיד-טאון איסט במנהטן, שזו השכונה שאנחנו גרים בה. היה נראה לי לגיטימי לחלוטין לצאת עם דגל ישראל ולקשור אותו על האופנוע שלי. היו המון רכבים עם דגלי פלסטין ולא ראיתי בזה שום בעיה.
"כשהגענו קרוב ליעד הבנתי שאם אני משאיר את הדגל על האופנוע, אני אחזור לפה ולא יהיה לי אופנוע. כשפנינו ברגל לשדרה השלישית ראינו את ההפגנה המטורפת הזאת, הם כבר היו אלימים והגענו לשם בדיוק כשהם תקפו צלם חדשות. עמית אמר לי בעברית להכניס את הדגל לקסדה של האופנוע ואחד המפגינים שמע אותנו מדברים עברית. ראיתי אותו מסתובב ואז הוא הלך לתוך ההמון, לא ייחסתי אליו חשיבות ובתוך שניות פשוט התחילו לרוץ לכיווננו המוני אנשים".


"זה היה יכול להיות לינץ'", הם אומרים. "חד משמעית, אם לא היינו מגיבים כמו שהיינו מגיבים זה היה נגמר בלינץ'".
"יש איזו תמונה שאני עומד שם עם חולצה קרועה ואני שואל את השוטר למה הוא עוצר אותי, והוא ענה שראה אותי תוקף אותם. לא האמנתי למשמע אוזניי. הגעתי לתחנת המשטרה ואמרתי להם 'נראה לכם הגיוני שאני אלך לבד ואתקוף הפגנה אלימה?", אמר שניר.