דיון הקראת גזר הדין במחוזי בת"א
(צילום: מוטי קמחי)
תשע שנות מאסר, פסילת רישיון לעשר שנים וקנס של 250 אלף שקלים. זה העונש שגזר הבוקר (יום ג') בית המשפט המחוזי בתל אביב על אמיר אבו לבן, שדרס למוות את הילד איתי מרגי בן השמונה ביום כיפור שעבר, בשנת 2019.
אבו לבן הורשע במסגרת הסדר טיעון בהמתה בקלות דעת ועבירות של סחר והחזקה של סם מסוכן שלא לשימוש עצמי. משפחתו של מרגי לא הביעה התנגדות להסדר הטיעון. הוריו של הילד לא נכחו באף אחד מהדיונים ולא הגיעו גם הפעם. העונש המקסימלי בגין המתה בקלות דעת הוא 12 שנות מאסר. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לגזור על אבו לבן יותר מ-11 שנות מאסר.
השופט אברהם הימן קבע בגזר הדין כי "נסיבות העבירה של המתה בקלות דעת חמורות ביותר ותוצאותיה טראגיות. ילד איבד את חייו. הנאשם יצא מביתו לבצע עסקאות סמים ואף הספיק לבצע ארבע עסקאות. הנאשם יצר בנהיגתו הפרועה סיכון להיווצרות תאונה קטלנית. לא מדובר בפזיזות רגעית. הרכב הפך לפצצה מתקתקת שהתפוצצה וגרמה למותו של המנוח".
הוא הוסיף: "מצאתי במקרה זה לחרוג ממנהגי ולפנות למשפחתו של הקורבן, ילד רך בשנים. גזר הדין אין בו תרופה לכאב. ייתכן שיש לגמול העונשי נחמה פורתא למצבם. יש לקוות לכך".
עו"ד חי הבר, שמייצג את משפחתו של איתי מרגי, מסר בתום הדיון: "יש אכזבה מטעם המשפחה. הייתה ציפייה שיוטל העונש המקסימלי. בתיק הזה היה צריך לנהוג אחרת, הוא מייצג את החולי של החברה שלנו – ללכת לחלק סמים ולדרוס. יש ילד בגיל 8 שמת בגלל שהוא החליט למכור סמים ביום כיפור ולצפצף על כולנו. אנחנו נבקש מהמדינה לשקול את הנושא ולהגיש ערעור לעליון. החרטה לא מקלה על העונש".
עו"ד רביד שיפמן מפרקליטות מחוז תל אביב מסרה בתום הדיון: "בית המשפט קיבל את עתירת התביעה ונתן משקל ממשי לעתירה שלנו, להחמיר בעונשם של מי שבוחר לעלות על הכביש ולנהוג במהירות גבוהה במרכז עיר ביום כיפור. אני מקווה שהעונש שגזר בית המשפט יהווה אבן דרך במלחמה הכואבת בתאונות הדרכים".
סנגורו של אמיר אבו לבן, עו"ד ליאור שטנצלר מהסנגוריה הציבורית, מסר בתום הדיון: "אנחנו בראש ובראשונה מבקשים לשלוח תנחומים למשפחת המנוח. ברור לכולם שגזר דין לא יכול ולא אמור לתקן את הנזק שנגרם ממעשה הנאשם. הוא עמד בבית המשפט, לקח אחריות, הביע חרטה וביקש להתחיל לרצות את עונשו. הוא מבקש לנצל את המעשה שלו לכפרה. העונש מעט חמור מהמקובל. אנחנו נלמד את גזר הדין".
כתב האישום נגד אבו לבן כלל גם סעיפים של שיבוש מהלכי משפט וקשירת קשר לביצוע פשע. הצדדים הסכימו כי הסעיפים האחרונים יוסרו מכתב האישום בתמורה להודאה מצדו.
לפי כתב האישום המקורי, בצהרי יום הכיפורים בשנת 2019, בשעה 13:47, הגיע אבו לבן מרמלה ברכבו לתל אביב כדי למכור סמים לארבעה מלקוחותיו ברמת גן, פתח תקווה ותל אביב. סמוך ל-15:16, בעת שהיה בדרכו ללקוח נוסף, נסע על דרך נמיר בתל אביב, מצפון לדרום. בצומת הרחובות נמיר וז'בוטינסקי, באותה העת, רכב הילד בן השמונה על אופניו בנתיב הנגדי בכביש. המנוח פנה ימינה לרחוב ז'בוטינסקי וחצה את נתיב נסיעתו של אבו לבן, שנסע בנתיב האמצעי במהירות מופרזת - ופגע במרגי.
בשנה שעברה: ריאיון עם אמו של איתי מרגי
(צילום: אבי חי)
בכתב האישום צוין כי מיד לאחר התאונה, בשעה שהילד מוטל שותת דם על הכביש, יצא אבו לבן מרכבו ומיהר להסתיר בשיחים בצד הדרך את הסמים שהחזיק. למקום הגיעו פרמדיקים של מד"א, שפינו את מרגי לבית החולים איכילוב בעיר כשהוא מחוסר הכרה וסובל מחבלת ראש קשה. מאוחר יותר באותו יום נקבע מותו.
בחקירתו במשטרה אישר אבו לבן כי היה מודע לכך שהוא נוהג בתל אביב במהלך יום הכיפורים וכן היה מודע לנורמה שלפיה הציבור נמנע מנהיגה בכבישים במועד הזה, וכי הולכי רגל ורוכבי אופניים הולכים ונוסעים בכבישים.
עו"ד רביד שיפמן, מפרקליטות מחוז תל אביב, אמר לאחר מתן גזר הדין: "בית המשפט קיבל את עמדתנו כי יש להעניש בחומרה את מי שנוהג במרכזי ערים במהירות גבוהה, תוך התעלמות מופגנת מתנאי הדרך. אף שביום כיפור הנהיגה אינה אסורה על פי חוק, מי שנוהג ברכב ביום זה חייב לנהוג משנה זהירות, תוך מתן תשומת לב מוגברת לתנאים הייחודיים והמגבילים המאפיינים את היום הזה".
שיפמן הוסיף כי "בית המשפט אימץ גם את עמדתנו וקבע כי היותו של הנאשם בדרך לביצוע עבירה אחרת הינו גורם מסכן ומגביר לחץ ולכן מהווה עילה להחמרת הענישה. אנו תקווה כי הענישה המחמירה תהווה עוד כלי הרתעה במלחמה לצמצום תאונות הדרכים".
עורכי הדין ליאור שטלצר וסתיו כהן שמייצגים את אבו לבן מטעם הסניגוריה הציבורית מסרו: "אמיר הביע חרטה אמיתית וכנה על התוצאה הטרגית שגרם במעשיו ואמר שעליו לקבל עונש מאסר לתקופה משמעותית כחלק מכפרה על מעשיו. יש לציין שגם שירות המבחן התרשם מלקיחת האחריות וקבע כי מדובר בבחור צעיר בלי מאפיינים ודפוסים עבריינים שניתן וצריך לשקם אותו כבר בתקופת מאסרו.
"בית המשפט גזר עונש שלטעמנו חמור מהעונש ההולם הנהוג בעבירות מסוג זה בעיקר נוכח לקיחת האחריות, החרטה, העדר העבר הפלילי ונסיבות חייו. נלמד את ההחלטה ונשקול את המשך צעדינו".
