שלוש שנים חלפו מאז הציג שר המשפטים יריב לוין את "רפורמת המשילות" שלו במסיבת עיתונאים בכנסת, והדעה הרווחת בקרב בכירים במערכת המשפט היא ש"ישראל עברה לא רק מהפכה משפטית - אלא מהפכה משטרית". מבחינתם, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא היה צריך להכריז בעצמו לאן הוא רוצה לנווט את הספינה; הבחירה בלוין לשר המשפטים הייתה ההצהרה שאחרי שנים שבהן שיבח את מערכת המשפט, הוא נותן אור ירוק לשינויים מפליגים בה, בזמן משפטו הפלילי.
"גם אם כל תוכניות השר לא התממשו, השחיקה בעוצמתה ובהרתעתה של המערכת המשפטית - ובראשה בית המשפט העליון ומוסד היועץ המשפטי לממשלה - ניכרת", אומר שופט עליו בדימוס, ומרחיב עוד יותר את היריעה: "כך גם עם שומרי סף אחרים, כמו המשטרה, שב"כ, צה"ל, אגף התקציבים באוצר, נציבות שירות המדינה והתקשורת. זה לא רק שינוי ביחסי הכוחות בין הממשלה לבתי המשפט, אלא גם בין הממשלה לאזרחיה".
לוין מציג את המהפכה המשפטית
(צילום: ערוץ כנסת)
3 צפייה בגלריה
השינוי "החשוב ביותר" נעשה, אבל לוין לא מסתפק בכך. השר והמחאה
(צילום: טל שחר, אבי מועלם)
השופט בדימוס מאשים כי בחסות המלחמה, כשהקשב הציבורי הופנה באופן טבעי מהמהפכה המשפטית של לוין אל השכול והקרבות, העלתה הממשלה הילוך. מה שאפשר זאת, לדבריו, הוא שהדמוקרטיה הישראלית הייתה שברירית מאז ומתמיד, שכן אין בה הפרדת רשויות ממשית - מאחר שהממשלה שולטת בקלות גם בכנסת.
אתמול הצטרף לדברים גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, שהכריז כי "ישראל היא כבר לא דמוקרטיה ליברלית", וכי "המשטר שלנו כעת הוא שלטון של רשות פוליטית אחת שנשלטת בפועל על ידי אדם אחד, אותו אדם שולט בממשלה ושולט בכנסת. זהו ראש הממשלה".
לטענת לוין, המטרה בצעדיו היא דווקא להשיב את האיזון שהופר בין הרשויות, מאחר שכוחה של מערכת המשפט בישראל אינו פרופוציונלי. וכפי שנחשוף בשורות הבאות, הוא גם לא וויתר על המשך המאבק. בתווך, לא ניתן להתעלם מכך שהקואליציה הנוכחית מורכבת מבעלי אינטרס להחלשת מערכת המשפט: החרדים, למשל, רוצים לקבל פטור מגיוס, בזמן שעל אחרים תחול החובה להתגייס; המתנחלים רוצים כמה שפחות התערבות משפטית ביהודה ושומרון, כדי להשתלט על קרקעות; ראש הממשלה מנסה לבטל את המשפט של עצמו; ועוד.
מה השתנה, ומה עוד ישתנה
אחרי שלוש שנים אפשר לסכם: על אף שחוקים רבים של השר לא עברו, השיח השתנה, הרטוריקה השתנתה, והרכבת יצאה אל הדרך. שרים אומרים בגאווה כי אין לציית לפסיקות בג"ץ. מערכת המשפט הוחלשה לאורכה ולרוחבה: השרים לא מכירים בנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית וביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובדרך זו נתקעים תהליכים רבים הקשורים לחקיקה, מינוי שופטים בכל הערכאות ותכנון לפי צורכי המערכת לשנים הקרובות.
לצד כל אלה, חוק שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כבר עבר, ויחול מהכנסת הבאה אם לא ייפסל בבג"ץ. במערכת המשפט מזהירים כי הוא יביא לכך ששופטים יהיו תלויים בפוליטיקאים כדי להתקדם, וכך תועדף קרבה פוליטית על פני מצוינות ומקצוענות.
חוק מח"ש ופיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה בדרך לעבור גם כן, וגם הפיכת היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה למשרות אמון של השרים. עד אז, תמשיך הממשלה להעביר חוקים בדרך עוקפת-יועצת, תוך מלחמה עליהם מולה בבג"ץ באמצעות עורכי דין פרטיים.
גורם משפטי מצביע גם על כך שאף שחוק ביטול עילת הסבירות נפסל בבג"ץ, הוא מתקיים בפועל: "בית המשפט העליון מורתע ונמנע מפסיקה שנסמכת על העילה הזו".
לדברי הגורם המשפטי, "כיום מכהנים בעליון שופטים שמאוימים מדי יום, ולכן בג"ץ נאלץ לבחור את הקרבות שלו. הוא היה מרוסן בהחלטותיו לגבי הדחת ראש השב"כ רונן בר ובחירת ראש השב"כ דוד זיני. לעומת זאת, הוא כן עמד בפרץ אל מול הדחת היועמ"שית. עכשיו מונחים לרגליו מבחנים גדולים כמו העתירות על אי הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שינוי בחירת השופטים וחוק הפטור מגיוס. השופטים, למרות השונות ביניהם, מודעים לתפקידם לשמור על הדמוקרטיה - אבל אין ספק שהם זהירים מאוד בהחלטותיהם לאור החשש שסמכויות בג"ץ יצומצמו ולא יהיה מי שיגן עליו".
כבר היום חסרים בבית המשפט העליון ארבעה שופטים, כמעט שליש מהרכבו המלאה (15). למעשה, מאז נפסל בבג"ץ חוק ביטול עילת הסבירות על חודו של קול, פרשו שופטים ליברלים מבית המשפט העליון, וכיום יש בו רוב לשופטים שמרנים. אבל, לטענת לוין, גם השמרנים דהיום אינם שמרנים דיים.
בערכאות הנמוכות יותר, בתקופה הקצרה אחרי המלחמה שבמהלכה נבחרו שופטים, הם נבחרו כולם "בהסכמה רחבה" - מה שהביא, לטענת השרה אורית סטרוק, לכך שמתוך 196 שופטים שנבחרו או קודמו - קרוב למחצית הם "שמרנים" ו"לאומיים". שופטי העליון שכיהנו בוועדה הכחישו זאת, ואמרו כי כל השופטים נבחרו על סמך כישוריהם ולא דעותיהם.
3 צפייה בגלריה
"זו תהיה תנועת מחאה אחרת, עם אנשים אחרים בהובלה". נדב גלאון (מימין) ורועי נוימן בימי המחאה, יולי 2023
(צילום: מוטי קמחי )
לוין לא מסתפק בכך. הוא מאמין כי הצגת המהפכה המשפטית חשפה את האמת על המתרחש במערכות המשפט ואכיפת החוק. מקורביו אומרים כי אם הליכוד יקים גם את הממשלה הבאה, תוכניותיו ברורות: "שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים היה הדבר החשוב לו ביותר, אבל נשאר עוד מה לעשות. בקדנציה הבאה יתפנו חמישה תקנים נוספים בעליון, כך שלוין יוכל למנות תשעה שופטים (מתוך 15 שמכהנים סה"כ; ט"צ), יועץ משפטי וכל המשנים לו, וגם את פרקליט המדינה וכל המשנים לו. זה יהיה שינוי דרמטי".
בהינתן שהחרם הנוכחי של לוין על הוועדה לבחירת שופטים יימשך, ושהחוק החדש יעבור את בג"ץ וייכנס לתוקף בכנסת הבאה, תשעת שופטי העליון החדשים יתמנו לפי מתווה שבו נדרש רוב רגיל של 5 מתוך 9 חברים לגבי כל אחד מהם - כשחייבת להיות הסכמה בין לפחות נציג אופוזיציה אחד לנציג קואליציה. בהינתן שלא תהיה הסכמה כזו, כל צד יגבש רשימה של שלושה מועמדים, והצד השני יצטרך לבחור מהם אחד. זה יאפשר ללוין להכניס לבית המשפט העליון את האנשים שמאחורי רעיונות המהפכה המשפטית, כמו למשל הדוקטורים אביעד בקשי או רפי ביטון.
כך, מאמין השר, הוא יוכל להעביר גם את פסקת ההתגברות על בג"ץ, את ביטול עילת הסבירות, ואת הסדרת הדרך שבה נפסלים חוקים בבית המשפט. "לא יהיה עוד דיון בבית המשפט בחוקי היסוד", אמר למקורביו. "לא תהיה עוד פסילת חוקים של הכנסת ללא הסמכה. במקום זאת, בית המשפט יפעל מכוח חוקי היסוד ולא יימצא מעליהם. תתאפשר פסילת חוקים בבית המשפט העליון רק בהרכב מלא וברוב מיוחד. לא יהיו עוד פסילות של החלטות חוקיות לגמרי של הממשלה, בתירוץ של חוסר סבירות בעיני השופט. אין דבר כזה עילת סבירות. כך נשיב את יכולת ההחלטה לממשלה הנבחרת".
המחאה מתחדשת
המחאה נגד המהפכה המשפטית, שבשיאה התמלאו הרחובות והכבישים בכל רחבי הארץ במאות אלפי בני אדם, מתחדשת בימים אלה לאור בליץ החוקים של הקואליציה. "מבחינתנו המחאה התחילה ב-4 בינואר ההוא, והשלימה את יעדה בינואר 2024 - כשנשיאת בית המשפט אסתר חיות פסלה את ביטול עילת הסבירות", אומר רועי נוימן, אחד מראשי המחאה, שמזכיר כי כל חוקי הליבה שהציג לוין לא עברו לבסוף אפילו בכנסת.
נדב גלאון, שותפו, טוען כי בניגוד למחאות עבר, המחאה נגד המהפכה המשפטית איחדה סביבה אנשים מגוונים ושונים. ״ב-2023 הציבור הבין את האיום כבר כשהממשלה ניסתה להכניס את פסקת ההתגברות להסכם הקואליציוני, ואז הגיע לוין. הפחד מהמהפכה המשטרית הוציא את כולם לרחובות", הוא אומר.
מפגינים נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, יולי 2023
(צילום: רעי אש)
מחקרים מראים כי יותר מ-2.5 מיליון ישראלים השתתפו בשלב זה או אחר בהפגנות, שכללו כזכור לא רק הפגנות שבועיות בכ-150 מוקדים ברחבי הארץ, אלא גם עלייה לירושלים מפעם לפעם וכמובן גם את מחאת ליל גלנט. "סקטורים שלמים יצאו להפגין", מזכירים השניים. "אנשי הייטק, רופאים, סטודנטים, עורכי דין ועוד. זה עזר, אנשים ראו שהם לא לבד והתמלאו בתקווה ואמונה. כך המחויבות האישית של כל מפגין ומפגינה גדלה".
"עכשיו, המטרה היא לשמור על דמוקרטיה חזקה ושהמדינה תהיה ראויה לעם הזה", אומר נוימן. "אין ספק שזו תהיה תנועת מחאה אחרת, עם אנשים אחרים בהובלה, אבל היסודות נטעו באותו חורף של 2023".
שקמה ברסלר, משה רדמן, יא יא פינק ועמי דרור שהובילו אף הם את המחאה טענו השבוע כי מדובר היה בניצחון. ״הישראלים שעצרו ב-2023 את חוקי ההשתמטות וההפיכה ניצחו גם במאבק להשבת החטופים. המאבק היום הוא אותו מאבק: על הביטחון שלנו ועל זהות המדינה. אף אחד לא מופתע שממשלה קנאית וקיצונית שהביאה עלינו את הטבח מנסה לטרפד ועדת חקירה ממלכתית ולחרב את הדמוקרטיה".
בכיר בתנועת "חופשי בארצנו" אמר כי גם מחאות הענק למען החטופים - בעיקר אלה שהחלו לאחר רצח ששת החטופים בקיץ 2024 - נשענו במידה רבה על תשתית ארגוני המחאה נגד המהפכה המשפטית. "לקחנו את כל הידע והיכולות הארגוניות שצברנו מראשית המחאה, ותרמנו אותם למאבק המשפחות", הוא אומר.
נוימן וגלאון מתייחסים בבוז לטענות חברי הממשלה שאנשי המחאה אחראים גם הם לטבח 7 באוקטובר. "האנשים שדם הנרצחים על ידיהם מנסים להכפיש את אנשי המחאה", הם אומרים. "ממשלת נתניהו הייתה אחוזת אמוק להרוס את הדמוקרטיה הישראלית והפקירה כ-2,000 ישראלים להישחט. השנה הקרובה תהיה השנה שבה עם ישראל יבוא איתם חשבון ויזרוק אותם הביתה. הרי יום אחרי סיום הלחימה הם התחילו בספינים על חזרה להפיכה משטרית וסגירת גופי תקשורת - הכול כדי שלא ידברו על המחדל".
המחאות נגד המהפכה המשפטית והמלחמה לוו גם בהתלקחות מול גורמי אכיפת החוק, ולא פעם תועדה אלימות משטרתית קשה נגד מפגינים - לצד מעצרי שווא שהולכים ומתרבים. במערך עוטף העצורים שמסייע לאנשי המחאה בכל תחומי המשפט מספרים כי הם ליוו משפטית 2,570 מעוכבים או עצורים שהובאו לתחנות המשטרה מינואר 2023 ועד היום. המערך טיפל בשנים הללו גם ב-30 כתבי אישום שהוגשו, וב-19 הסדרים מותנים.
