150 מטרים בלבד מפרידים בין הקו הצהוב לבין מתחמי אוהלים צפופים, רחוב סואן ושוק פעיל. מעבר להם חיים מאות אלפי פלסטינים, ובתוכם גם אנשי חמאס שמנסים להרים ראש מתוך ההריסות. בצד הישראלי, בתוך הרצועה, כבר נבנתה מציאות אחרת: מוצבים קבועים, חדרי אוכל, חדרי כושר, עמדות שמירה ומרחב תמרון שנועד להשאיר את האויב רחוק ככל האפשר מהחיילים ומיישובי העוטף.
כתב ynet עם הכוחות בקו הצהוב
(צילום: רוני גרין שאולוב)
בימים אלה ״מועצת השלום״ דרוכה להיכנס לרצועת עזה וכבר מחליטה על מדיניות, כמו הבקשה לנצור את האש שישראל מיישמת באדיבות. הבסיס האמריקני שהוקם בדרום הרצועה, סמוך לקיבוץ כרם שלום, כבר מאויש בחיילים חמושים שמאבטחים את המתקן. תחילה דווח שתהליך שיקום הרצועה יתחיל ללא התנאי שחמאס יפורק מנשקו - אך לאחר מכן מועצת השלום חזרה בה ואמרה שתתחיל רק לאחר שיפורק.
במקביל לכך, מתקיימים הדיונים סביב תוכנית 15 הנקודות של המועצה והאפשרות שצה״ל ייסוג אל הקו הצהוב המקורי, ולא אל הקו החדש שאליו דחק. נכון לעכשיו צה״ל מחזיק בכ-70% משטח הרצועה, ואתמול (יום ראשון) הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי אין בכוונתו לקבל את התוכנית הנוכחית, וכי צה"ל לא יתחיל בנסיגה עד שחמאס יתפרק מנשקו.
בעוטף נשמעים חששות מהמעורבות האמריקנית ומהאפשרות שהכוחות האמריקניים יאפשרו לחמאס מרחב נשימה וזמן להתארגנות מחודשת. בנוסף, יש חשש שאין לארה"ב אינטרס אמיתי לוודא שארגון הטרור יפורק מנשקו. שכן, לבקשתו של ניקולאי מלאדנוב, צה"ל חדל לתקוף ברצועה.
מנגד, יש גם מי שסבורים שהמציאות הנוכחית ממילא לא יכולה להימשך לאורך זמן, וגם כך חמאס לא נמצא כפסע מפירוק מנשק. לשיטתם, אם ישראל לא הצליחה להביא לפירוק חמאס גם אחרי שלוש שנות לחימה, אולי ארה"ב היא שתביא את הפתרון.
"חמאס עדיין עובד"
נסיגה של צה"ל כעת, יש לציין, היא אובדן של עומק עבור הכוחות בשטח. "אנחנו נמצאים ב'מטאור' מול העיר עזה במרחק של שני ק״מ מהעיר עצמה ובמרחק של עוד שני ק״מ מהתושבים בישראל ובעצם מייצרים חיץ בין האזרח לבין האויב״, הסביר סא״ל ג׳, מפקד גדוד 202 של הצנחנים. ״הסיפור פה הוא למנוע חדירה של אויב. למנוע התבססות של אויב על הקו הצהוב, לסיים את העבודה בכל מה שקשור למאמץ העל קרקע והתת-קרקע. אנחנו משמידים תשתיות באופן שיטתי. כל יום עושים קידוחים כדי לאתר מנהרות״.
נתניהו שלל את תוכנית 15 הנקודות של מועצת השלום
(צילום : רועי אברהם, לע״מ)
צה״ל התבסס במוצבים לאורך ״רכס ה-70״, או כפי שמכנים אותם בצבא, ה״מטאורים״. המוצבים האלה פרוסים במרחקים של בערך קילומטר וחצי זה מזה. ביניהם לבין האוכלוסייה הפלסטינית מנסים הכוחות לשמור על ״אזור מת״ של בין קילומטר לשני קילומטרים, שאותו מכנים בצבא ״מרחב תמרון״ או ״שטח סטרילי״.
המפקדים בשטח מפוכחים. הם מבינים שההיאחזות הנוכחית בקווי ההגנה היא זמנית. ״אנחנו יודעים שיש תת-קרקע לאויב בעיר עזה, בשג'עאיה. יש מרחבים שלא השמדנו. החזיקו פה חטופים בחלק מהמקומות״, אמר סא״ל ג׳, מפקד הגדוד. הוא הדגיש כי צה"ל יפעל לפי הוראות הדרג המדיני, והוסיף: "אם זה תלוי בי כמפקד בצבא - אני בשאיפה שנצליח להגיע אליהם מתישהו. נכנסנו, פעלנו, ניתקנו מגע לאחור. אתה לא תראה פה אנשים מסתובבים חמושים, נשקים, טנדרים. אנחנו כל היום אוספים מידע ברחפנים".
סא״ל ג׳ תיאר את המאבק היומיומי, וסיפר: ״שלשום ראינו אויב בעיניים, נע בין מבנים, הולך בין ההריסות. כשהם מתקרבים אנחנו רואים אותם הרבה פעמים חופרים בקרקע, יוצאים עם שקים ממבנים, מסתובבים עם תיקים שזה אומר שהם מחביאים אמל״ח בפנים. אז אתה מייצר להם סוג של אזהרה: ׳בואו תראו שיש רחפן מעליכם - אל תהיו פה. תתרחקו׳. אבל הם מתבססים. עוד לא פירקת אותם, הם עדיין עובדים״.
מטענים מנפלים של חיל האוויר
חמאס מנסה להשתקם ולהתעצם, גם אם האמצעים שלו דלים מבעבר. "הם לוקחים נפלים של הפצצות חיל האוויר, מטפלים בהם, משקמים אותם - ושמים לך מטען על הציר", תיאר המג"ד. "אין להם דברים כמו שהיה להם לפני זה, לא יודע, מכשירי צלילה, זה לא שם. השיקום הוא בעיקר גיוס האנשים, זה שהם משתמשים בקרקע ובחומרי גלם ומייצרים דברים״. לדבריו, ״אומרים ׳חמאס מתבסס׳ - מה זה מתבסס? הוא לוקח חוט, מחבר נפל של מטוס ושם מטען. זו ההתבססות. ומגייס אנשים. אבל אין פה איום רקטות עכשיו. לפחות ממה שאני מכיר, ואני נזהר ושם סימן שאלה על הכול.
"את הקו הצהוב - לא חוצים". פעילות כוחות צה"ל
(צילום: דובר צה"ל)
"יכול להיות שיום אחד נקום בבוקר ויהיה פה את איום הרחפנים, רחפני נפץ. מרכזי הכובד, מבחינתו, נמצאים במקום אחר: האוכלוסייה והתת-קרקע", הוסיף. "ברגע שניקח את התת״ק ונדע להפריד את האוכלוסייה ולהזיז אותם מנכסים חיוניים כמו תת״ק, המצב ישתנה״.
באשר להוראות הפתיחה באש ולהתנהלות במרחב, הסביר המג"ד כי את הקו הצהוב - לא חוצים. עם זאת, תיאר, "יש כאן גם שיקול דעת של לוחם ומפקדים מה הפעולות שאתה רוצה לעשות. אם אתה רוצה לשבות את אותו בן אדם כי הוא יכול להביא לך ערך מודיעיני או שאתה מבין שהוא מסכן את הכוחות שלך ומסיר את האיום. יש גם עניין מוסרי. המרחב הזה בינינו מאפשר לי לעשות נוהל מעצר חשוד. אם מישהו חוצה אני מחזיק אותו עם רחפן, מבין את הכוונה שלו, את היכולת שלו, אני רואה גם מה הוא״.
"מדרון חלקלק": הביקורת של אנשי המילואים
בקרב אנשי המילואים בגזרה, גישת המג״ד שרואה בניהול הסיכונים ובנוהל מעצר חשוד כלי מבוסס שיקול דעת וצורך מודיעיני - היא סכנה טקטית של ממש. ״אנחנו נדהמים מהשינוי בהוראות הפתיחה באש בזמן האחרון״, אמר לאחרונה ל-ynet קצין מילואים המשרת בגזרה. ״השינוי מההוראה הפשוטה של נטרול כל אויב שעובר את הקו הצהוב לכיווננו, לנוהל מעצר חשוד שנגמר בירי לברכיים, הוא תחילתו של מדרון חלקלק".
לדבריו, "הפיקוד זחוח וחושב שחמאס מורתע, אבל אנחנו רואים את ההתארגנויות ויודעים שחציות הקו הצהוב הן חלק ממערך בדיקה של ההיערכות שלנו. לאויב יש כוונה, אמצעים ויכולת לבצע מהלכים התקפיים משמעותיים״.
"הרוס-גרוס"
בינתיים, בתוך השטח שבשליטה ישראלית ברצועה, הנוף השתנה לחלוטין. רוב המבנים שהיו כאן שוטחו לחלוטין בשיטה הנדסית שמכונה בשטח ״הרוס-גרוס״. לא מדובר רק בהפלת קירות, אלא ברמיסת המבנים עד לאבנים קטנות. ״אנחנו באים עם באגרים, עוברים על המבנים, על השלדים הגדולים ומייצרים ממש חצץ, שלא יהיה את כל ההסתר וההריסות, משטיחים את השטח״, הסביר סא״ל ג׳. ״אנחנו עושים מגננים. אתה מסדר את השטח שאם עכשיו יהיה פה תמרון - יהיו פה תנאים טובים יותר, ואם עכשיו נצטרך לעמוד בהגנה - אז הכוח שיילך החוצה יתפוס מחסה״.
ההריסות ברצועת עזה
(צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
במקביל להשטחת השטח, נמשכים ״קידוחים סטטיסטיים״ לאיתור מנהרות באזורים לגביהם קיים מודיעין חקור או חשד. "אני יודע שיש תוואים משמעותיים מאוד שיוצאים מהמרחב ושאני צריך עוד לטפל בהם", הדגיש המג"ד. "לא יודע, יכול להיות שיש עוד פירים שלא טיפלנו בהם. יש פה הריסות, והלחימה בהריסות היא אתגר גדול מאוד״.
הוא הבהיר כי זיהוי האויב בשטח ההריסות אינו נסמך על מראה קלאסי של לוחמי גרילה. ״אני לא רואה בעין אנשים הולכים עם נשקים. אני רואה חשודים שנמצאים בתוך אוכלוסייה, אנשים שמשחקים הרבה בקרקע, אנשים שמעבירים הרבה שקים ותיקים וזה נראה חשוד, ואנשים שמסתובבים הרבה בשלדי בניינים ומקומות ׳מופללים׳ - אז אני יודע שאם הוא באיתור הזה, הוא אויב. הסיפור הוא שאתה לא תשמיד אויב מאחורי הקו הצהוב אם לא הפללת״.
לא לשקוע ברצועת ביטחון
למרות השגרה המבצעית, המפקדים בשטח מסתכלים קדימה ומבינים את המגבלות של תפיסת ההגנה הנוכחית. ״אם אני מסתכל מערכתית, אסור לנו להשלים עם זה שנישאר באיזו רצועת ביטחון כזאת למשך 20 שנה, אנחנו פה והם פה״, סיכם סא״ל ג׳. ״הצבא עכשיו הוא התקפי, הוא לא יחזיק המון מטאורים (מוצבים) לכל לבנון וסוריה ואיו״ש. זה אתגר מאוד גדול סד״כית, גיוסים. לכן הסיפור פה זה איך אתה בסוף מייצר פעולות התקפיות שמשרתות את ההכנה ומכין את עצמך לתמרון".
המג"ד הוסיף כי מבחינתו - כל מה שנבנה כאן אינו נועד להגן על הקו עצמו. ״אנחנו שומרים על האזרחים, לא על הקו הצהוב, ונעשה כל שביכולתנו כדי למנוע חדירה", אמר. "מה שעושים פה החיילים הם מייצרים פה הגנה. הדבר הבא הוא פעולות התקפיות, כל הזמן נעים בצורה מאוד דינמית למרחב הקו הצהוב ומונעים הגעה של אויב לכיווננו. זה קורה כל לילה וככה האויב לא פועל במרחב שלנו. אני אומר עכשיו לאזרח למשל בנחל עוז: לא יגיעו אליך. אין מצב עם איך שאנחנו עובדים פה ביום יום״.
פורסם לראשונה: 22:32, 09.08.26
