"איראן מתחזקת. טראמפ זקוק להסכם זמני כדי לפתוח מחדש את מצר הורמוז. זה ניצחון לציר ההתנגדות". כך הצהיר הבוקר (שבת) עלי אכבר ולאיתי, יועצו של המנהיג העליון של איראן. כנראה שלפני 28 בפברואר, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא דמיין שאחרי יותר משלושה חודשים של עימות מתמשך - בעוצמה כזו או אחרת - האיראנים עדיין ירשו לעצמם להשמיע אמירות שכאלה.
4 צפייה בגלריה
טראמפ וחמינאי
(צילום: Hamed Jafarnejad/ISNA/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS, shutterstock, AP/Alex Brandon)
טראמפ על מצב המו"מ, שלשום
(צילום: הבית הלבן)
המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן נקלע למלכוד מורכב סביב דרישת טהרן לקבלת מיליארדי דולרים - ומיד. עבור טראמפ, שכבר מתקשה להסתיר עד כמה הוא משתוקק לסיים את העימות, מדובר במכשול פוליטי נפיץ במיוחד שמאיים להציג אותו כמי שחוזר בדיוק על "העסקות הטיפשיות" - כלשונו - של קודמיו. בזמן שבכירי הממשל בוושינגטון מתעקשים שלא יועבר שום סכום מראש, באיראן מצהירים כי שחרור הנכסים המוקפאים הוא קו אדום להשגת הסכם.
אחד המכשולים המרכזיים במגעים הוא דרישה איראנית עיקשת לקבל מראש כ-12 מיליארד דולר, בנוסף לעוד 24 מיליארד במהלך 60 ימי המשא ומתן שייפתחו עם חתימת ההסכם הראשוני - וזאת מתוך 100 מיליארד דולר מהנכסים שלה שהוקפאו ברחבי העולם בעקבות סנקציות אמריקניות. בכירי המשטר בטהרן טוענים כי לא מדובר ב"תמריץ" אמריקני אלא בכסף השייך להם בזכות, ורואים בו תנאי הכרחי להוכחת רצינותה של וושינגטון, שממנה לדבריהם נכוו בעבר.
מנגד, טראמפ כאמור נמצא במלכוד, שכן היענות לדרישה האיראנית לשחרור כספים מראש תגרור בהכרח השוואות מביכות לביקורת החריפה שהוא עצמו הטיח בעבר בקודמיו בתפקיד. מי שביקר במשך שנים את ממשל אובמה על העברת 1.7 מיליארד דולר במזומן לטהרן עם יישום הסכם הגרעין ב-2016 - ואף תקף את ממשל ביידן ב-2023 על הפשרת 6 מיליארד דולר במסגרת עסקת חילופי אסירים, חושש כעת מתשלום סכומים גבוהים בהרבה.
במהלך העימות הנשיאותי ב-2016 אמר טראמפ למועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון, שממשל אובמה הפך את איראן ל"חזקה מאוד באמצעות העסקה המטופשת ביותר שאולי ראיתי אי פעם בהיסטוריה של העסקות, עם 1.7 מיליארד דולר במזומן". עכשיו, הוא מוצא את עצמו במצב דומה, ואולי אפילו גרוע יותר - עם משטר בקריסה כלכלית, שהעדיפות העליונה שלו היא גישה לכסף.
רק בשבוע שעבר שוב פתח טראמפ במתקפת ציוצים - כשעל הכוונת שלו שני קודמיו, ג'ו ביידן וברק אובמה. טראמפ פרסם פוסט אחד שבו כתב: "אל תשכחו את האחד שמימן את איראן וגרם למלחמה הזאת. אובמה!". בפוסט נוסף קבע שביידן ואובמה הגיעו למו"מ עם איראן מנקודת חולשה לאחר שספגו איומים, והוא עצמו הגיע למו"מ מנקודת חוזק לאחר שאיים "לפוצץ הכול". לשיטתו של טראמפ, כשהוא מאיים, הצד השני ניגש למו"מ.
בינתיים, כשחילופי אש מוכלים עדיין נמשכים באזור מצר הורמוז, טראמפ ממשיך לאיים שוב ושוב בחידוש המלחמה - ובמקביל גם מצהיר פעם אחר פעם כמה פריצת הדרך לעסקה קצרה, וכמה האיראנים נואשים כבר להגיע אליה.
"24 מיליארד דולר הם לא סכום גדול עבור אמריקה אם היא רוצה להגיע להסכם עם איראן", אמר אתמול ל-CNN הבכיר האיראני מוחסן רזאי, יועצו של המנהיג העליון של איראן. "זה הכסף שלנו, לא של אמריקה".
בניתוח המלכוד הפוליטי שבו נמצא טראמפ ב"וול סטריט ג'ורנל" ציינו כי החלטת ממשל אובמה להטיס לטהרן 400 מיליון דולר במזומן בזמן יישום הסכם הגרעין שנחתם ב-2015, כחלק מתשלום של 1.7 מיליארד דולר, הפכה למכה מביכה עבור הסכם שכבר עמד תחת ביקורת חריפה. כשטראמפ פרש מההסכם ב-2018, הוא אמר שהוא יצר מסלול חוקי לנשק גרעיני עבור איראן, לא עסק בטילים או בתמיכתה בטרור וש"הוא העשיר את המשטר האיראני ואפשר את התנהלותו".
ב-2023, החליט ממשל ביידן לאפשר לאיראן גישה לנכסים בשווי 6 מיליארד דולר במסגרת עסקת חילופי אסירים, ועורר ביקורת חריפה מצד הרפובליקנים. הכסף הוקפא מחדש באופן לא רשמי לאחר 7 באוקטובר.
מבחינת איראן, ויתור אמריקני בנושא יהיה הוכחה לכך שהמשטר הצליח להפוך את תוצאות המלחמה להישג דיפלומטי, כפי שהבטיחו בכיריו. "מבחינת החישוב של טהרן, נכסים שהופשרו אינם תמריץ נוסף הם המקדמה הנדרשת כדי להוכיח שהדיפלומטיה שווה את הסיכון הפוליטי", הסביר בריאיון ל"ג'ורנל" עלי ואעז, יועץ בכיר ב"קבוצת המשבר הבינלאומית", מכון מחקר שמושבו בבריסל. "זהו נושא שעליו איראן צפויה לנהל את המשא ומתן הקשוח ביותר".
ב"וול סטריט ג'ורנל" פירטו על הנכסים המוחזקים ברחבי העולם. שחרור כל 100 מיליארד הנכסים האיראנים שהוקפאו יהיה דחיפה משמעותית לכלכלה של המדינה, אם כי פחות מהיתרונות של הסרה רחבה של הסנקציות, שתייצר הכנסות מיצוא, תאפשר השקעות זרות ותספק גישה לטכנולוגיה. הנכסים האיראנים מורכבים מסוגים שונים של כספים. הכסף מוחזק מחוץ לאיראן, בעיקר בסין, בין היתר כהכנסות מנפט שנצברו במשך שנים רבות ולא יכולות להיות מועברות למערכת הבנקאית האיראנית הנתונה לסנקציות, מחשש לעונשים אמריקניים.
בנוסף קיימים מאגרי כספים ייעודיים המוגבלים לשימושים מסוימים. 6 מיליארד דולר מהכנסות איראניות שממשל ביידן התיר להעביר לקטאר ב-2023 לצורך רכישת מוצרים הומניטריים, בעיקר בתחום החקלאות ותרופות. כמו כן, יש כמיליארד דולר מהכנסות איראניות בעומאן, שגם הם נחסמו באופן בלתי רשמי לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. בנוסף, לאיראן יש גם כ-15 מיליארד דולר בבנקים עיראקיים שמקורם ביצוא חשמל וגז טבעי לעיראק.
ריצ'רד נפיו, לשעבר בכיר במחלקת המדינה האמריקנית שעסק בסנקציות, אמר ל"ג'ורנל" שהאפשרות הפשוטה ביותר תהיה שממשל טראמפ יתיר לאיראן להתחיל להשתמש בנכסים המוקפאים לצרכים הומניטריים. "הדבר המהיר ביותר שהם יכולים לעשות הוא להסיר בשקט את הסנקציות על כספים איראניים המוחזקים בקטאר, עומאן ועיראק, משום שמדובר בסכומים קטנים יחסית, וברי שליטה בשל מיקומם".
הממשל יצטרך להבטיח לבנקים המעורבים שהם לא יעמדו בפני סנקציות, וסביר שטהרן תסתייג מהגישה המוגבלת לכספים. עם זאת, הבית הלבן יוכל לטעון שהוא לא מעביר כספים ישירות לאיראן, ולהזכיר שהייתה זו החלטת ממשל ביידן שהפכה את הכספים הללו לנגישים מלכתחילה.
אפשרות נוספת, לדברי נפיו, תהיה להעניק פטור מסנקציות על הנפט שאיראן מוכרת לסין. מהלך כזה עשוי לשחרר כספים איראניים מוקפאים המוחזקים בסין ולאפשר לטהרן לייצא נפט באופן חוקי, להגדיל את הכנסותיה ולתרום ליציבות אספקת הנפט בשווקים העולמיים. כלי תקשורת איראניים דיווחו שטהרן לוחצת לקבל פטור כזה, אך מבחינת ממשל טראמפ מדובר בוויתור גלוי ובולט מדי.
