עווד אבו-רקייק, בן 55, הוא בדואי תושב תל שבע, נשוי ואב לחמישה ילדים. לקראת היציאה לפנסיה ממשרד החינוך הוא הלך אחרי ליבו ולמד קורס מורי דרך של משרד התיירות בהתמחות מדברית. את הקורס סיים בהצלחה והחל להדריך טיולים וסיורים ברחבי הארץ.
1 צפייה בגלריה
"אנחנו חלק בלתי נפרד מהציבור הישראלי". עווד אבו-רקייק בצריף בן גוריון
(צילום: חיים הורנשטיין)
לפני כשנה וחצי עווד פגש את גיל שניידר, מנהלת צריף בן גוריון בשדה בוקר, כאשר עבד בהדרכת מבקרים במיזם "צעדת בן גוריון". השניים שוחחו ושניידר, שהתרשמה מכישוריו, ציינה כי הם תמיד מחפשים מדריכים טובים במכון למורשת בן גוריון. עווד מיד שלח קורות חיים, ולאחר ראיון עבודה ופרזנטציה להדרכה שהעביר, התקבל להדרכת המשפחות, התלמידים והמבקרים המגיעים לצריף בן גוריון.
"כאיש חינוך אני מאמין שאנחנו, כאוכלוסיית מיעוט שחיה במדינה, צריכים לקחת חלק במגוון תפקידים. אסור לנו להתרחק מהעשייה האמיתית ולהתבדל", אומר עווד, "גישת 'אכלו לי שתו לי' היא לא נכונה. בכלל, בן גוריון דאג שחלק מהבדואים יישארו פה אחרי מלחמת העצמאות".
"היתרון הגדול של עווד הוא היכולת שלו להדריך בערבית רהוטה ומקומית", אומרת שניידר, "בשנים האחרונות בצריף בן גוריון מבקרים סטודנטים רבים ממכללת קיי, כמחציתם דוברי ערבית. ההדרכה בשפת האם מאפשרת שיח ערכי ומכבד על מורשתו של בן גוריון, על חברת המופת שעליה חלם ועל ההיסטוריה של מדינת ישראל. אנחנו מנסים לגוון את צוות ההדרכה עד כמה שניתן – ממש כפי שהחברה הישראלית מגוונת. זה מעשיר ומנגיש הן את ההדרכה, הן את הצוות והן את המכון עצמו".
כששואלים את עווד מדוע הוא עובד בצריף, הוא מסביר ש"אנחנו חלק בלתי נפרד מהציבור הישראלי. חשוב לי לספר על ההיסטוריה, ללמד על האיש הגדול הזה, להיכנס מתחת לאלונקה כמו כל אזרחי המדינה. אני גאה במקום עבודתי החדש ואני חלק בלתי נפרד מהצוות".
מדי פעם כאשר מבקרים מבחינים במבטא הערבי-בדואי של עווד, שואלים אותו איך יכול להיות שהוא עובד בצריף של בן גוריון שייסד את מדינת היהודים. "כבוד עבורי להדריך כאן ולהראות שאנחנו חלק מהסיפור", הוא עונה, "לבן גוריון היה חזון גדול ויש לנו מה ללמוד ממנו".
