למחרת ההתפרעות האלימה של מאות חרדים שתקפו חיילות צה"ל ושוטרים, הבוקר (שני) נדמה שהעיר חזרה לשגרה. בשכונת זיכרון מאיר, שבה ממוקמות כמה ישיבות גדולות, עלתה המיית בית מדרש מהחלונות. צוות ynet ששוחח עם עוברים ושבים שמע מהם שתי גישות שונות: מחד, הבלתי מתפשרים מתעקשים שהאלימות של אתמול היא התשובה למי שמנסה לגייס אותם לצה"ל. מאידך, יש גם כאלה שמבקשים להנמיך את הלהבות.
ההתפרעות בבני ברק, אתמול:
(דוד קשתי)
"אנחנו לא מחפשים ריבים ולא חיכוכים", אמר שלמה, בחור ישיבה. "להיפך, אם יש נוכחות משטרתית או צבאית בסביבה, ההנחיה היא להישאר בישיבה ולא להיגרר לעימות. זו לא הדרך שלנו וזו לא הוראה מהרבנים שלנו. זה גם פשוט לא חכם. יש פה אלפי עריקים, וכשמגיע שוטר, עדיף להישאר בישיבה ולא לבוא במגע איתו. אחרת הוא יכול לגלות שאני עריק ולהעביר אותי למשטרה הצבאית".
שמואל, גם הוא תלמיד ישיבה, הוסיף: "אם בחור מהישיבה שלי ישתתף בהפגנה כזאת, מיד יתנערו ממנו. אצלנו מעדיפים לפעול אחרת. אנחנו מקבלים סיוע מעשי כמו ליווי משפטי, ייעוץ ותמיכה למי שנעצר. זה נעשה בשקט, ללא הפגנות וללא מהומות. 2000 שנה בגלות היינו צריכים להסתדר עם השלטון, לא לריב איתו".
בחור אחר שביקש לא להזדהות אמר: "אני מבין את הרגישות שיש בתקופה הזאת. הרבה משפחות הצטרפו למעגל השכול אז יש זעם על הציבור החרדי. צריך לא לעורר אותו יותר מדי". עובר אורח ששמע אותו ענה לו: "להיפך. יש דווקא משפחות שכולות שמחפשות את האחדות ולא דורשות גיוס לכולם".
אף שהאירועים תועדו כמעט במלואם, ופניהם של מתפרעים רבים מופיעות בשורת סרטונים, הבוקר כבר שוחררו כל החשודים שנעצרו. עם זאת, הרוב בבני ברק מאוחד בביקורת על היד הקשה שנקטה המשטרה בפיזור המהומה.
"אני לא אתקוף חייל בחיים, אבל המשטרה לא התנהגה בחוכמה", אמר אברך ששוחח עם ynet. "אחרי שהאירוע הסתיים והחיילות כבר יצאו, הגיעו עשרות שוטרים וזרקו רימונים לכל כיוון. עצרו אישה והורידו לה את הפאה באמצע הרחוב. בחור שעבר על אופניים ודיבר עם השוטרים הופל על הארץ. אי אפשר להבין את זה. זה הפך למהומה בין שוטרים ואזרחים שכבר שכחו מהחיילות ובאו למחות על זה. איך אתה רוצה שנגנה את הקיצונים אצלנו כשחרדים מותקפים ברחוב בלי סיבה?".
"אתמול באתי להפגין רק על האלימות של השוטרים", מוסיף תושב בני ברק. "כשמדובר בחרדים הם מרשים לעצמם להתנהג בצורת חסרת רסן".
חיילים עוברים בבני ברק כדבר שבשגרה. העיר מחברת בין תל אביב, רמת גן ופתח תקווה, וציר ז'בוטינסקי משמש נתיב נסיעה מרכזי, גם ללובשי מדים העושים דרכם לבסיסיהם.
בניגוד לנימה המפויסת של האחרים שהתראיינו, סיכם בחור ישיבה: "קרו כמה דברים במדינה. זה לא כמו פעם, כשלא היינו מגיבים. היום אנחנו אומרים: אתם רוצים לגייס אותנו ואנחנו לא רוצים שהצבא יתקרב אלינו. גם אם החיילות האלה לא קשורות לסוגיית הגיוס. הצבא צריך ללמוד: אל תעשו פרובוקציות ואל תיכנסו לערים החרדיות. לא תעצרו אותנו - לא נעשה בלגאן".
