אי אפשר להפריז בחשיבות ביקורו השני בישראל של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. העובדה שמנהיגה של מעצמת העל הגדולה בעולם ואחת הכלכלות החזקות ביותר בחר להגיע אלינו, מדינה שאוכלוסייתה היא רק חלק זעיר משלו, דווקא עכשיו - לאחר מלחמה אכזרית אחת ואולי תחילתה של אחרת - היא לא פחות מרעידת אדמה אסטרטגית. השאלה הפשוטה היא למה: למה ישראל, ולמה עכשיו?
תשובה אחת היא סחר. עם היקף שנתי של כמעט 4 מיליארד דולר - יצוא ויבוא - שהולך וגדל במהירות, ישראל הפכה לאחת משותפות הסחר הגדולות ביותר של הודו במזרח-התיכון. חלק ניכר מהסחר הזה הוא היי-טק, שבלעדיו, לפי מודי, הוא אינו יכול לדמיין את הודו של המאה ה-21. וזהו רק סחר לא צבאי, כאשר גם הצבאי זינק: הודו רוכשת כעת יותר מ-34% מכלל היצוא הביטחוני הישראלי.
ברם, האינטרסים הכלכליים והביטחוניים של הודו הם רק חלק מהמניעים מאחורי הביקור. שתי המדינות מתמודדות עם איומים משמעותיים מצד איסלאמיסטים רדיקליים, שרבים מהם נתמכים על ידי סין. כך, לאומנים הינדים ולאומנים יהודים הם בעלי ברית טבעיים.
ועדיין, הקשרים המסחריים והרוחניים בין שתי המדינות מחווירים מול האינטרסים האסטרטגיים המשותפים שלהן. בתקופה שבה חלקים גדולים מהמערב ממשיכים להאשים את ישראל בביצוע רצח עם בעזה, הודו רואה בישראל מעצמה אזורית שזכתה בניצחונות היסטוריים על אויבים אדירים בחזיתות מרובות.
מודי רואה את ישראל כבעלת ברית הדוקה עם ארצות-הברית, המוכנה להפחית עוד יותר - אם לא לחסל לחלוטין - את כוחה של איראן
מודי רואה את ישראל כבעלת ברית הדוקה עם ארצות-הברית, המוכנה להפחית עוד יותר - אם לא לחסל לחלוטין - את כוחה של איראן. הוא רואה את האפשרות של מזרח-תיכון מאוחד תחת "פקס אמריקנה" מחודשת ומקושר על ידי ברית אסטרטגית רחבה.
כשראש הממשלה ההודי עומד מול הכנסת ומביע אהדה עמוקה וחיבה לישראל, ואף מכריז "עם ישראל חי", זהו אכן אירוע היסטורי. ממשלות ישראל העתידיות חייבות לבנות על ברית זו ולקדם את הפנייה האסטרטגית של ישראל לאסיה.
