אח ואחות יתומים בני 20 ו-16, ילדים לאם מהפיליפינים שחיה בארץ עשרות שנים באופן לא חוקי והלכה לעולמה לפני שש שנים, קיבלו לאחרונה מעמד קבע בישראל, ובכך נמנע גירושם אחרי מאבק ארוך מול משרד הפנים. בעקבות ההחלטה, שהתקבלה על ידי הוועדה ההומניטרית ברשות האוכלוסין וההגירה בנימוק של "נסיבות ייחודיות", הם זכאים לתעודת זהות ודרכון ישראליים, אולם לא יוכלו לבחור לכנסת.
בכך בוטלה החלטה אחרת שהתקבלה לפני כשנה, שבמסגרתה נדחתה בקשתם למעמד קבע ונפתח פתח לגירושם. את המאבק עבור האח והאחות ניהלה עמותת "ילדים בסיכוי - המועצה לילד החוסה", שמונתה על ידי בית המשפט כאפוטרופוס של השניים.
בעקבות ההחלטה אמרה הנערה בת ה-16: "הוסרה ממני דאגה ענקית. תמיד הרגשתי ישראלית. פה נולדתי וגדלתי וכל החברים שלי כאן. קשה לגדול בלי הורים. קשה להסביר את העצב והפחד. היו לי סיוטים שמגרשים אותי ואין לי אבא או אמא שישמרו עליי. למזלי קיבלתי אפוטרופוסית שאמרה לי 'אני אעמוד על המסלול ואחסום את המטוס אף אחד לא יגרש אותך'. עכשיו אני יכולה להתחיל לחלום להתגייס וללמוד תואר".
"לנגד עינינו עמדו שני היתומים, אשר מפגש חטוף עמם מספיק על מנת לגלות שעל אף שתווי פניהם מרמזים על זרות, זהותם ישראלית לחלוטין"
אחיה הוסיף: "היה מפחיד לא לדעת אם נישאר בארץ, שהיא המקום היחיד שאני מכיר. כל מה שאני זה רק ישראלי".
אמם הגיעה לישראל ב-1994 כעובדת סיעוד ומאז נשארה באופן בלתי חוקי. במהלך שהותה היא ילדה את הבן לאב מהפיליפינים, שחזר מאז למולדתו וניתק קשר, ואת בתה לאב מאפריקה שהלך לעולמו זמן קצר לאחר מכן.
לפני שמונה שנים חלתה האם ולא יכלה עוד לגדל את ילדיה, שהועברו על ידי רשויות הרווחה לפנימייה. שנה וחצי לאחר כך היא הלכה לעולמה והאח והאחות נותרו ללא משפחה וללא מעמד אזרחי בישראל או בפיליפינים (רשויות הרווחה ועמותת "בסיכוי" איתרו בני משפחה של האם במולדתה, אך אלה סרבו לקבל את הילדים בטענה שאין להם אמצעים כלכלים לגדלם).
לפני כארבע שנים סירבה ועדה של רשות ההגירה והאוכלוסין להעניק לילדים מעמד קבע, ואישרה עבורם שהות זמנית בישראל עד גיל 18 בלבד. בקשה נוספת שלהם נדחתה בפברואר 2021, ורק פנייה של עמותת "ילדים בסיכוי" לבית הדין לעררים בירושלים הביא להחלטה הסופית שמאשרת את היותם תושבי קבע בישראל.
היועצת המשפטית של "ילדים בסיכוי", עו"ד ניצן רגב-אבולעפיה, ועובדת סוציאלית מטעם העמותה, ענבל שילוח, מסרו: "לנגד עינינו עמדו שני היתומים, אשר מפגש חטוף עמם מספיק על מנת לגלות שעל אף שתווי פניהם מרמזים על זרות, זהותם ישראלית לחלוטין. שניהם נולדו בישראל ומעולם לא יצאו ממנה. הם התחנכו כאן, הם דוברי עברית, אין להם כל קשר עם קרוביהם בחו"ל והם אוהבים את מדינת ישראל".
