נשיאה רביעית תוך שלוש שנים: פרופ' ג׳ניפר מנוקין (58), נשיאת אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, מונתה לנשיאת אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. היא תיכנס לתפקיד ב-1 ביולי בשאיפה להשיב יציבות למוסד היוקרתי לאחר רצף התפטרויות מתוקשרות וסערות פוליטיות סביב המלחמה ברצועת עזה.
מנוקין, משפטנית יהודייה שנחשבת מומחית עולמית לדיני ראיות וקבלת החלטות במערכת המשפט, בנתה לעצמה קריירה באקדמיה האמריקנית. לפני שמונתה ב-2022 לעמוד בראש הקמפוס המרכזי של אוניברסיטת ויסקונסין, כיהנה מנוקין כדיקנית בית הספר למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס (UCLA). הרזומה שלה כולל תארים מהרווארד, ייל ו-MIT - שלישייה נדירה אפילו במונחים של ההנהגה האקדמית בארצות הברית.
כמו ראשי מוסדות חינוכיים רבים ברחבי ארה"ב, פרופ׳ מנוקין נאבקה בזעזועים פנימיים אחרי מתקפת 7 באוקטובר. היא הייתה בין ראשי המוסדות הראשונים שפרסמו הודעה רשמית: היא גינתה את מתקפת חמאס על אזרחים ישראלים, ובמקביל הביעה דאגה מ"המשך שפיכות הדמים בעזה״ ואלימות משני הצדדים, והזהירה מהתגברות אנטישמיות ואיסלאמופוביה ברחבי הקמפוס.
בחודשים שלאחר מכן עמדה מנוקין בלב עימותים סביב מאהל מחאה פרו-פלסטיני באוניברסיטת ויסקונסין, והובילה תהליך גישור שזכה לשבחים מסוימים אך גם לביקורת. "אנחנו מחויבים לחופש ביטוי ולזכות המחאה, אך גם להגנה על הסטודנטים שלנו מכל סוג של שנאה והסתה", היא כתבה במכתב לקהילה האקדמית.
פרו-פלסטינים משתלטים על ספרייה באונ' קולומביה, מאי האחרון
מבקריה טענו כי היא בחרה בגישה פייסנית מדי. בהודעות הרשמיות היא תיארה את הסטודנטים כפעילים אידיאליסטים שפועלים ״מתוך כוונות טובות בגלל רגשות עזים ומובנים כלפי ההרס בעזה". כחלק מההסכם לפירוק מרצון של המאהל, התחייבה האוניברסיטה להימנע מהטלת סנקציות חמורות על משתתפי המחאה, ואף לארח מדי שנה לפחות שלושה מרצים אורחים מאוניברסיטאות פלסטיניות.
עוד לפני המלחמה בעזה היא נאלצה להתמודד עם תקריות אנטישמיות בקמפוס: בספטמבר 2022 היא גינתה כתובות נאצה שצוירו בגיר על המדרכות נגד ארגוני סטודנטים יהודיים, והודתה במפורש לראשונה בפומבי שהיא חברה בקהילה היהודית. את המסרים שצוירו על המדרכות בקמפוס, בין היתר "ציונות היא גזענות" ו"רצח עם״, היא תיארה כ״אנטישמיות שחורגת מוויכוח פוליטי על ישראל", אך הבהירה שמגבלות התיקון הראשון לחוקה האמריקנית מחייבות את האוניברסיטה להגיב בעיקר בכלים חינוכיים ולא משמעתיים.
לדבריה היא גדלה בבית יהודי, אם כי לא דתי במיוחד, ומשפחתה חגגה הן את חנוכה והן את חג המולד. מנוקין סיפרה בעבר כי בגיל 11 חזרה הביתה אחרי שיעור חינוך דתי בבית הספר ושאלה את הוריה: "מתי נהפוך ליהודים באמת?". אביה רוברט ואמה דייל נדהמו, אך בסופו של דבר כל המשפחה התקרבה לדת, ובשנת 2018 פרסם אביה, פרופ׳ למשפטים באוניבריסטת הרווארד, ספר עטור שבחים על זהות יהודית עכשווית - "הפרדוקס היהודי-אמריקני".
4 צפייה בגלריה
פרו-פלסטינים מתפרעים באונ' קולומביה. "מחויבים לחופש ביטוי ולזכות המחאה"
(צילום: רויטרס, Ryan Murphy)
ארגון חברי הסגל והעובדים תומכי-ישראל באוניברסיטת קולומביה בירך על המינוי: ״אנחנו מאחלים לפרופ׳ מנוקין הצלחה בתפקיד המאתגר. לאחר אירועי השנתיים האחרונות, כולנו תקווה שנוכל להתמקד במחקר, ברפואה ובהוראה. אנחנו מקווים שפרופ׳ מנוקין תמשיך להתמודד עם האנטישמיות, אנטי-ציונות והבעיות המבניות שנתקלנו בהן בקמפוס מאז 7 באוקטובר. אנחנו מודים לנשיאה הזמנית קלייר שיפמן על תרומתה המשמעותית בעשרת החודשים האחרונים ועל השפעתה החיובית על הקמפוס ועל כלל קהילת קולומביה״.
בריאן כהן, מנהל ארגון הסטודנטים הלל בקמפוס של קולומביה, אמר כי ״השנים האחרונות היו ללא ספק קשות עבור הקהילות היהודיות והישראליות בקמפוס. בעוד שנותרו אתגרים, ישנה קהילה יהודית תוססת, שמחה וגאה בקולומביה". לדבריו, "אני מקווה שהנשיאה הנבחרת מנוקין תביא את המוניטין, הניסיון וההבנה הדרושים לנו כדי לבנות על בסיס חזק זה. אני מצפה לעבוד איתה ומביע את תודתנו לוועדת החיפוש ולנשיאה בפועל קלייר שיפמן על מנהיגותה בתקופת הביניים הזו״.
באוניברסיטת קולומביה האתגר שלה צפוי להיות חריף עוד יותר, שכן מתחילת המלחמה בעזה סוערות הרוחות בקמפוס: הפגנות ענק נגד ישראל, דרישות לחרם אקדמי, שיח אנטי-ציוני ושורת תקריות שגררו תגובות חריפות מהקהילה היהודית. המוסד איבד את נשיאתו פרופ׳ מינוש שפיק שהתפטרה בקיץ 2024, ובהמשך גם את הנשיאה הזמנית פרופ' קטרינה ארמסטרונג - שהתפטרה בעקבות ביקורת על כשלונות בהתמודדות עם המחאות.
תוך פחות משלוש שנים, אוניברסיטת קולומביה התמודדה עם ארבעה שינויים בהנהגה, והלכה למעשה - ללא נשיאות קבועה מאז עזיבתו של פרופ׳ לי בולינג׳ר ב-2023.
בתוך כך, אחרי לחץ ציבורי מתמשך פיטרה אוניברסיטת אמורי באטלנטה את ד"ר פאטמה ארדשיר-לריג'אני, בתו של מזכיר המועצה לביטחון לאומי באיראן עלי לריג׳אני, מתפקידה כמרצה להמטולוגיה ואונקולוגיה רפואית. פיטוריה מגיעים אחרי הפגנות של גולים איראנים מחוץ לקמפוס וקריאה של חבר הקונגרס הרפובליקני באדי קרטר לסלקה גם מהרשומות הרפואיות של מדינת ג'ורג'יה. עלי לריג'אני, שתמך בדיכוי המחאה באיראן, נכלל ברשימת הסנקציות של ארה"ב.
