היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קוראת לשופטי בג"ץ להוציא צו המורה על הדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתפקידו. תשובתה לעתירות בנושא לבג"ץ מתפרסת על פני 83 עמודים, וביחד עם הנספחים כוללת לא פחות מ-450 עמודים.
1 צפייה בגלריה
השר בן גביר, רה"מ נתניהו והיועמ"שית בהרב-מיארה
(צילום: שלו שלום, אלכס גמבורג, אלכס קולומויסקי)
בתשובתה לבג"ץ כתבה היועמ"שית כי "במצב הדברים הנוכחי, הרי שאלמלא יחול שינוי משמעותי מאוד בתשתית וככל שלא יעמוד ראש הממשלה בנטל שהוטל עליו לנמק מדוע לא יורה על העברתו של בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יש להוציא צו מוחלט בעתירות".
היא ציינה כי החליטה על כך "נוכח התשתית העובדתית המשמעותית בדבר התנהלות השר למן מינויו, בצירוף התשתית טרם המינוי הראשון, אשר טרם הוגשה מטעם ראש הממשלה התייחסותה לגופה בעניינה, ובהיעדר ערובות ומנגנונים להבטחת פעילותה התקינה, הממלכתית והשוויונית של משטרת ישראל, בפרט משראש הממשלה לא פעל מול השר לשם כך".
בהרב-מיארה הוסיפה כי על ראש הממשלה להדיח את בן גביר, כיוון שפעילותו חותרת תחת היסודות המשטריים של ישראל. לדבריה, "לראש הממשלה שיקול דעת רחב ביותר בענייני מינוי שרים והעברתם מכהונה - שיקול דעת המושפע, בין היתר, משיקולים פוליטיים, פרלמנטריים וקואליציוניים - אך אין מדובר בשיקול דעת בלתי מוגבל או חסין מפני ביקורת שיפוטית.
"ראש הממשלה, כחלק מהרשות המנהלית, כפוף לכללי המשפט המינהלי ולחובה להפעיל את סמכותו בסבירות. בנסיבות חריגות, כאשר 'ערכי היסוד של השיטה החוקתית והמשפטית' מחייבים זאת, למשל כאשר אופן ביצוע תפקידו של השר חותר באופן ישיר, קשה וייתכן בלתי הפיך, תחת היסודות המשטריים שעליהם הוא ממונה, הסמכות להעביר שר מתפקידו הופכת מסמכות שבשיקול דעת לחובה מינהלית".
השר בן גביר מסר בתגובה: "בשעה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה מהגורליות והחשובות בתולדותיה, מנסה פקידה עבריינית מפוטרת לקדם ביצוע הפיכה שלטונית במדינה דמוקרטית ולפטר נבחר ציבור. אין בתולדות המדינות הדמוקרטיות תקדים בו פקיד מפטר נבחר ציבור. גלי בהרב-מיארה חושבת שאנחנו נמצאים באיראן ועוד מעט היא וחבר הפקידים העבריינים שלה יקימו כאן משמרות מהפכה. הדמוקרטיה תנצח".
לעזרתו של בן גביר נחלץ שר הביטחון ישראל כ"ץ. לדבריו, "אני דוחה בתוקף את פניית היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ לפעול כעת להוציא צו להדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתפקידו. מעבר לסוגיה העקרונית, אין מקום לעיסוק מסוג זה בזמן מלחמה מהחשובות והמורכבות בתולדות ישראל, מול שר שהוא חלק מרכזי בקבלת ההחלטות ובשמירה על ביטחון הפנים. לישראל דרושה כעת אחדות - ושמירה על האחדות מחייבת את כולם". זו הפעם הראשונה ששר הביטחון מתייחס לעתירות שקוראות לפיטורי בן גביר. שרים נוספים פרסמו אף הם התייחסויות נגד המהלך של בהרב-מיארה.
הפרקים הקודמים בעימות
בחודש שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי במסגרת העתירות, שמורה לראש הממשלה להסביר את השיקולים מדוע הוא לא מפטר את השר בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי. על-רקע הקריאה אז של ראשי הקואליציה לנתניהו שלא לציית לפסיקת בג"ץ בנוגע לעתירה לפיטורי בן גביר, כתבו השופטים כי "בשים לב לטיבן ולכובד משקלן של הסוגיות העומדות להכרעה, מצאנו להורות על הרחבה נוספת של ההרכב לתשעה שופטים".
בהחלטת השופטים בחודש שעבר צוין כי בהתחשב במועד הדיון שנקבע ל-24 במרץ, תצהירי התשובה מטעם ראש הממשלה והשר לביטחון לאומי יוגשו עד ל-10 במרץ. בהרב-מיארה קראה כבר ב-1 בינואר לבג"ץ להוציא צו שיחייב את ראש הממשלה נתניהו להסביר מדוע הוא לא מפטר את בן גביר מתפקידו. היא כתבה אז כי בן גביר "מנצל לרעה את תפקידו כדי להשפיע באופן פסול על פעילות משטרת ישראל בתחומים הרגישים ביותר של אכיפת חוק וחקירות ופוגע בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים".
בחוות הדעת שלה, הציגה אז היועמ"שית עמדה חריפה נגד התנהלותו של בן גביר. בין היתר, ציינה בהרב-מיארה שהשר מתערב בצורה פסולה ושיטתית בעבודת המשטרה, חורג מסמכותו בעקביות ומכתיב הנחיות מבצעיות בשטח, דבר האסור על פי חוק. כמו כן, היא הדגישה כי לא ניתן עוד להגן על הציבור מפני הפגיעה של בן גביר בעצמאות המשטרה, שהופכת את הארגון לגוף פוליטי.
באפריל אשתקד בן גביר ובהרב-מיארה הגיעו להסכם פשרה בנושא מעורבותו בעבודת המשטרה, כדי שהיא תוכל להגן עליו בעתירות שקראו לפיטוריו. על השר הוטלו מגבלות, שלפיהן בין השאר לא יוכל להיות מעורב בתחום המחאות, לא יוכל לראיין קצינים - ולא יוכל להתערב בפעילות מבצעית.
ואולם, בחוות דעתה מינואר טענה בהרב-מיארה כי בן גביר מפר שוב ושוב את הסכם הפשרה שאליו הגיעו השניים. גם בתגובה לבג"ץ הזכירה בהרב-מיארה את אותו מסמך. היא הסבירה כי כשהדיון הגיע לצעדים אופרטיביים - התגלעה אי-הסכמה והתברר לדברי היועמ"שית שמדובר היה במסמך הצהרות ללא כיסוי.
