במשך חודשים הוחזקה גופתו של חאלד קרעאן בישראל - מבלי שהיו ראיות כי מדובר במחבל. כך נחשף אמש (רביעי) במהלך דיון בבג"ץ. הפלסטיני נורה בשוגג בספטמבר אשתקד על ידי כוח משטרה שפעל בקלקיליה, וגופתו נלקחה על ידי הצבא. אלא שגם לאחר שחקירת מח"ש העלתה כי מדובר בירי שוגג, המדינה סירבה להשיב את הגופה. "למה חיכיתם חודשים?", תהתה בדיון השופטת גילה כנפי-שטייניץ. השופטת רות רונן הצטרפה וציינה: "החזקתם גופת אדם שלא עשה שום רע".
באותו אירוע פעל כוח מיחידת הגדעונים של המשטרה באישון לילה בקלקיליה במטרה לעצור מבוקש, פעיל טרור. הכוח חש תחת סכנה וביצע ירי לעבר המבוקש. כתוצאה מכך הוא חוסל, אך באירוע גם נהרג בשוגג קרעאן, פלסטיני בעל מעמד של תושב קבע בישראל, ששהה במשאית לצד המבוקש.
הלוחמים אספו איתם את הגופות, ודוברות המשטרה דיווחה כי "במסגרת הפעילות חוסל בתוך משאית מחבל מרכזי שעסק בסחר אמצעי לחימה. יחד איתו חוסל סוחר נשק נוסף, ובחיפוש שנערך נמצא נשק מסוג 'קרלו' שהיה ברשותם. בנוסף, נעצרו שני מחבלים נוספים שהועברו להמשך חקירת שב"כ".
נציגים ממשפחת קרעאן פנו לנציגי המדינה כדי לקבל מידע אודות הימצאות הבן ולקבלו, אך לא קיבלו מענה היכן הוא מוחזק, וגילו כי גם מסרבים להשיב להם את הגופה. עוד באותו חודש הוגשה עתירה לבג"ץ, אולם מאז ספטמבר 2025 ועד מאי 2026 הגופה לא הוחזרה, ובג"ץ התבקש לתת אורכות להגשת התגובה.
"הכוח פעל על פי הנהלים לפתיחה בירי"
במקביל נפתחה חקירת מח"ש שקבעה כי אין מקום להעמדה לדין פלילי של המעורבים. בהחלטה נכתב כי "ממצאי החקירה העלו כי הכוח המשטרתי פעל במקום לשם ביצוע מעצר של פעיל טרור. הכוח פעל על פי הנהלים לפתיחה בירי, בהתחשב בסיכון שבו עמדו בזמן אמת במהלך האירוע. לאחר ביצוע הירי, התברר כי כתוצאה מהירי נפגע ונהרג גם המנוח, בנוסף ליעד המעצר – פעיל הטרור".
עוד נכתב כי "מהחקירה עולה כי בעת ביצוע הירי על ידי הכוח, המנוח היה מוסתר מעיני הכוח, שכן שהה מאחורי פעיל הטרור, ונפגע כתוצאה מהירי שכוון לעבר פעיל הטרור, ולא כלפי המנוח. לאור כלל נסיבות האירוע, לא מצאנו כי קיים יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה פלילית בפעולת הכוח המשטרתי". אלא שגם כאשר חקירת מח"ש העלתה כי לא היה מדובר במחבל, המדינה סירבה להשיב את הגופה.
2 צפייה בגלריה
השופטים רונן, מינץ, וכנפי שטייניץ. הביעו ביקורת על נציגי המדינה
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת)
רק ביום שלישי, כיממה לפני הדיון בבית המשפט, דיווחה המדינה לבג"ץ כי אין ראיות לכך שמדובר במחבל, ולכן אין הצדקה להחזיק את הגופה והיא תוחזר למשפחה. בהודעה נכתב כי "לצורך בחינה אם נדרשת החזקת גופה כגופת מחבל לתכלית שו"ן (השבת שבויים ונעדרים), בהתאם לסמכות הנתונה למפקד הצבאי מכוח תקנה 133, הרי שכתנאי מקדמי במסגרת בחינה זו, נדרש לקבוע אם מדובר בענייננו בגופת מחבל.
"שעה שהחלטות הקבינט המדיני-ביטחוני, המנחות את המפקד הצבאי בהפעלת שיקול דעתו בהקשר זה, עוסקות, מטבע הדברים, בהחזקת גופות מחבלים בלבד", נכתב. "נעדכן כי לפי הנמסר, לאחר בחינה, מצאו גורמי הביטחון כי אין ברשותם מידע המצביע על המנוח כמחבל. משכך, העמדה המשפטית של משיבי המדינה היא שיש להשיב את גופת המנוח למשפחתו".
בדיון שהתקיים בבג"ץ השופטים הביעו כאמור ביקורת חריפה על העובדה שהמדינה החזיקה בגופת הפלסטיני ללא ראיות כי מדובר במחבל, וכיוצא מזה בחוסר סמכות, במשך יותר מחצי שנה. "למה באמת חיכיתם שמונה חודשים?" תהתה השופטת כנפי-שטייניץ במהלך הדיון. השופטת רונן הצטרפה אליה ואמרה: "זה מטריד שהתשובה שלכם הגיעה רק אתמול בערב. שהעניין התחיל לנוע רק לקראת הדיון וכשנודע לכם שהייתם צריכים להתייצב. מדובר בהחזקת גופה של אדם שלא עשה שום רע".
במהלך הדיון אמרה עו"ד הדיל אבו סלאח מארגון "עדאלה", שייצגה את משפחת ההרוג, כי חרף הודעת המדינה לבג"ץ על שחרור הגופה, המדינה לא יצרה קשר עם המשפחה ואין מועד להחזרתה. השופט דוד מינץ הגיב באופן מיידי: "עד יום שישי", והשופטת רונן הוסיפה: "ואם אפשר היום, מחר או מחרתיים". השופט מינץ הורה לנציגת המדינה לצאת מהדיון ולברר מתי תשוחרר הגופה, וזו עדכנה כי "בעוד יומיים". בתגובה לכך, השופטים הוציאו פסק דין המורה לשחרר את הגופה עד סוף השבוע, וכי על המדינה לתת לעותרים עשרת אלפים שקלים הוצאות משפט.
עו"ד אבו סלאח מ"עדאלה" אמרה ל-ynet כי "זו אינה הפעם הראשונה שבה הרשויות הישראליות פוגעות בזכויות המשפחות, בכבוד המתים ובזכויותיהם החוקתיות הבסיסיות, באמצעות החזקת גופות במשך חודשים ארוכים ולאחר מכן ניסיון למצוא בדיעבד תירוצים להצדיק את ההחזקה הזו. על הגישה הזו להיפסק מיד. גם בית המשפט, שאמור להגן על הזכויות החוקתיות, הפך בפועל לשותף לגישה הזו, בכך שנמנע מלקיים דיון דחוף ומיידי מאז הגשת העתירה, למרות חומרת הפגיעה והימשכותה לאורך יותר משבעה חודשים. אי-אפשר להסתפק בסופו של דבר בקבלת נסיגת המדינה, בלי עמדה שיפוטית נחרצת יותר שתמנע הישנות של הפרקטיקות השרירותיות הללו בעתיד".
