בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר שמונה שנות מאסר על אברהם יעקב פרלמוטר (44) מבני ברק, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בשורה של עבירות חמורות בשבע נשים מוחלשות במיוחד. בנוסף, הוא חויב לפצות את הנשים שתקף ב-180 אלף שקל, אותם הפקיד מראש, כתנאי להסדר טיעון.
הנשים שתקף פרלמוטר היו עוסקות בזנות, דרות רחוב המכורות לסמים. הוא ביצע בהן מעשים מגונים כשהן מחוסרות הכרה, ואף גילח את שערות ראשן של שלוש מהן. את המעשים נהג לבצע בדירות מסתור באזור התחנה המרכזית בתל אביב, שבהן אותרו ממצאים קשים.
החיפוש באחת הדירות והממצאים הקשים
(צילום: דוברות המשטרה)
4 צפייה בגלריה
אברהם פרלמוטר, ואחת מקורבנותיו מגולחת ראש
(צילום: מתוך הרשתות החברתיות לפי סעיף 27 א')
פרלמוטר הודה בעבירות רבות של אספקת סמים, שימוש ברעל מסוכן, מעשה מגונה, התעללות בחסר ישע, גניבה, פגיעה בפרטיות ושלילת כושר התנגדות. בכתב האישום המתוקן שבו הודה נקבע שפרלמוטר הביא את הנשים למצב שבו הן חסרות הכרה וללא כל יכולת להתנגד למעשיו. בזמן שהיו מחוסרות הכרה, ביצע בהן מעשים מגונים, התעלל בהן ופגע בפרטיותן. את חלקן הפשיט ותיעד קיום מגע מיני איתן באמצעות מצלמה נסתרת שהתקין בחדר השינה בביתו, ללא ידיעתן וללא הסכמתן.
בטיעוניה לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ת"א, באמצעות עו״ד לילך שטיבל, לגזור על פרלמוטר עונש חמור מאוד משום שמדובר בנסיבות מחמירות - ריבוי קורבנות, דפוס פעולה דומה ואכזרי, ניצול, השפלה, ותכנון. היא הדגישה את העובדה שפרלמוטר "צד" את המתלוננות, ניצל את פערי הכוחות ואת מצבן הנואש וראה בהן "טרף קל" לסיפוק דחפיו המיניים האכזריים, וכי אין לקבל את "החרטה" שהביע, המונעת מאינטרס אישי בלבד.
השופט שמואל מלמד ציין בגזר הדין כי פרלמוטר "ניצל את מצבן המוחלש והציג עצמו כ'נדבן, עוזר וכמושיע', תוך שימוש בחזות דתית כגורם אמון. הוא ביסס שליטה רגשית ופיזית עליהן, ובכך ניצל את תלותן והפך אותן לחסרות ישע. בקפידה, בחר הנאשם קורבנות מהשוליים החברתיים - דיירות רחוב, מכורות לסמים ועוסקות בזנות. הוא ידע שיהיה להן קשה להתלונן ושאין להן עורף משפחתי או כלכלי".
בגזר הדין נכתב כי "גילוח שיער ראשן של הנשים (ב-3 מקרים), בזמן שהן מחוסרות הכרה, הוא אקט סדיסטי שנועד לבזות, למחוק זהות ולהטיל מום אסתטי ונפשי. זהו מעשה בריוני שמותיר את הקורבן עם תזכורת ויזואלית יומיומית לפגיעה למשך תקופה ארוכה. השימוש בנשים כבובות בעת שהן מעולפות או ישנות - הפשטתן, הנחת חפצים (נייר) עליהן, נגיעה בהן וצילומן – מעיד על תפיסתן כאובייקטים לסיפוק גחמות ולא כבני אדם. צילום הנשים במצבים המשפילים הללו (עירומות, גזוזות שיער, חסרות אונים) מהווה פגיעה אנושה בפרטיות ומנציח את ההשפלה".
עו״ד לילך שטיבל אמרה לאחר גזר הדין: "הנאשם ביצע מעשים חמורים ביותר, חריגים בנוף התיקים אשר באים בין כתלי בתי המשפט, בעלי אלמנטים מובהקים של אכזריות, השפלה וביזוי, כאשר חלק מהנשים נשאו את הפגיעה בהן כ'אות קין' למשך זמן רב. בית המשפט העביר בגזר הדין מסר חד וברור של הגנה למתלוננות המשויכות לאוכלוסייה מוחלשת במיוחד ונתונות למצבי ניצול".
